ד"ר דרים של קווין איירס
אני דווקא סבור שזהו אולי האלבום הבשל ביותר של איירס, ולו בגלל היצירה ד"ר דרים שהיא למעשה יצירת הקונספט היחידה שהוא הקליט למיטב ידיעתי בשנים הפוריות שלו. בזמנו כשעוד לא היו דיסקים בכלל, יצירות הקונספט היו משתרעות על צד שלם של אלבום (ככה היה הפרוג, מה לעשות), וזה איפשר לכל הרכב שחשב על רעיון כזה לבטא את כל מה שהוא יודע, גם טקסטואלית וגם מוסיקלית באופן מסכם לרבות שנתן לכל כלי את הזמן שלו, עם שינוי מיקצבים ויציאות סולו וירטואוזיות. (דוגמאות נוספות: טרקוס של א.ל.פ, קרוב לקצה של יס, שומר המגדלור של ו.ד.ג.ג.). אני דווקא עקבתי אחרי איירס לפי סדר הופעת אלבומיו בריל טיים, הראשון (ג'וי) נשמע למען האמת די משונה כשהוא הופיע, ולא רק שהוא היה לגמרי לא מסחרי, הוא גם הלך לאיבוד באיזה שהוא מקום כי הוא הופיע בתקופה (1970) כשכל הז'אנר הזה היה עוד במחתרת. איירס הפך לכוכב של קאנטרברי הרבה בזכות מייק אודפילד, שאחרי טובולר בלס גילו פתאום שבגיל 16 הוא היה הגיטריסט בלהקה של איירס. ד"ר דרים שיצא אחר כך מסכם למעשה את כל התפיסה של איירס (חלקה נובעת אולי משימוש בסמי הזיות), שים לב לטקסט ההזוי והשימוש בסינטים בקטע החלום, ובכלל כל היצירה הזו נעה בין קטעי רוגע ובין קטעי אימה ובלהה. קשה למצוא עוד יצירת קונספט בסדר גודל כזה, גם אם לרוב יצירות הקונספט של התקופה ההיא הייתי נותן ציון 10. גם אחרי 30 שנה האלבום הזה נמצא אצלי בין המועדפים. אבל הכל כמובן שאלה של טעם אישי.
