אתה משתמש בדפדפן מיושן. יתכן והאתר הנוכחי יוצג באופן שגוי, כמו כן אתרים אחרים ברשת.
אנא שדרג את הדפדפן או השתמש בדפדפן חילופי.
אנא שדרג את הדפדפן או השתמש בדפדפן חילופי.
עוד פרה קדושה נשחטת
- פותח הנושא rosmarin
- פורסם בתאריך
אבא של אפי17
New member
על מה מדובר?
תוספי מזון או ויטמינים מזיקים
אם תקרא את הקישור בוודאי תבין יותר מדובר בקצרה שתןספי המזון הנמכרים בבתי המרקחת כיום יש להם סיכונים בריאותיים ועדיף תמיד לקבל אותם ממקורות טבעיים ביגלל חומרי הייצוב בגלולות שיוצרות תגובות לואיי קשות מאוד ונזק בילתי הפיך בקיצור כותב זאת "זאמא" כתב עת לעניני הרפואה המכובד ביותר מבין הרופאים
אם תקרא את הקישור בוודאי תבין יותר מדובר בקצרה שתןספי המזון הנמכרים בבתי המרקחת כיום יש להם סיכונים בריאותיים ועדיף תמיד לקבל אותם ממקורות טבעיים ביגלל חומרי הייצוב בגלולות שיוצרות תגובות לואיי קשות מאוד ונזק בילתי הפיך בקיצור כותב זאת "זאמא" כתב עת לעניני הרפואה המכובד ביותר מבין הרופאים
זהו המאמר - אבל בלי פניקה
צריכת חומרים מזינים חיוניים - ממקורות המזון או באמצעות תוספי תזונה? (JAMA) 31/07/2005 "מאמר המפורסם לאחרונה דן בסוגית מקור הצריכה של חומרים מזינים חיוניים. הממצאים מעידים כי חשיבות הרכב תפריט התזונה עולה על זו של תוספי המזון הנצרכים. הכותבים מסבירים כי במדינות המערב, בהן המחסור בחומרים מזינים נדיר, שיעור המחלות הכרוניות גבוה, והעליה במשקל והשמנת היתר הפכו למגפות, יש לבחון את ההמלצות בנוגע למקור הצריכה המומלץ של החומרים המזינים. צריכת רמות מתאימות של חומרים מזינים חיוניים ושמירה על מאזן תקין שלהם בגוף הכרחיות לשמירה על הבריאות. זיהוי, בידוד ומיצוי המיזנים בתחילת המאה ה-20 העלתה את האפשרות שתוצאות בריאות אופטימליות עשויות להתקבל באמצעות מתן תוספי מזון המכילים חומרים מזינים, ואיפשר את פיתוחים של תוספי מזון לטיפול במקרים של חסרים. אולם, הוא גם העלה את האפשרות לצריכה מאוזנת של ויטמינים ומינרלים מבודדים כתחליף לדיאטה מאוזנת. ניסיונות, שנערכו לאחרונה, לנקוט בגישה של צריכת תוסף תזונה לטיפול במחלות קרדיווסקולריות ובסרטן ריאות לא צלחו כפי שהודגם באמצעות מתן תוספי ויטמין E ובטא-קרוטן. יתר על-כן, במהלך מחקרי ההתערבות נחשפו סיכונים שלא הוכרו בעבר, הנגרמים בשל רעילות החומרים המזינים ובשל אינטרקציות בינהם. תצפיות אפידמיולוגיות שהעידו על קשר בין צריכת ויטמין E לבין מניעת מחלות קרדיווסקולריות, ומחקרים קטנים שחיזקו את ההשערה, הובילו לביצוע מחקרי ההתערבות. מתן ויטמין E וחומרים מזינים בעלי השפעות אנטי-אוקסידנטיות בתרביות רקמה הקטינו את הסיכוי לחשיפת LDL לחימצון. אולם, תוצאותיהם של מחקרי התערבות שונים לא תאמו לממצאי התצפיות המקוריות. החוקרים קבעו כי לא קיים ביסוס להמליץ לחולים אלה לצרוך תוספים של ויטמין E או C או של חומרים אנטי-אוקסידנטים אחרים. ממצאי המחקרים אל היו מובהקים ועקביים בנוגע לשיעורי התמותה ממחלה קרדיווסקולרית. דוגמא נוספת עולה מכמה מחקרים רטרוספקטיבים ומחקרים פרוספקטיבים אורכיים שמצאו קשר בין צריכה גבוהה של בטא-קרוטן במזון ורמה גבוהה של בטא-קרוטן בדם לבין הפחתה בסיכון להתפתחות סרטן ריאות, במיוחד בקרב מעשנים. אולם, מחקרי ההתערבות שבוצעו במתן תוסף תזונה של בטא-קרוטן גרמו להתפוגגות ההשערה כי זוהי דרך יעילה להפחתת הסיכון לחלות בסרטן ריאות. בחלק מהמחקרים אף נצפתה עליה בשיעור מקרי סרטן הריאות בקרב נבדקים שצרכו בטא-קרוטן. השפעה מזיקה שנמצאה גם לתוצרי הפרוק החימצוני של בטא-קרוטן, עלולה לגרום להיווצרות פגעים פרה-סרטניים בחיות מחקר שנחשפו לעשן. גם ההשערה כי הורדת רמות ההומו-ציסטאין בפלסמה באמצעות העלאת כמות החומצה הפולית הנצרכת, בכדי למנוע התפתחות מחלה טרשתית של העורקים הופרכה בשל מורכבות הקשר בין התפריט לבין רמות ההומו-ציסטאין בפלסמה. ההכרה בחשיבות צריכת החומצה הפולית בהפחתת הסיכון לפגמים מולדים בצינור העצבי הובילה לקבלת ההחלטה להעשיר מזונות בחומצה פולית בארצות-הברית. בכך עלתה גם צפיה לתוצאות חיוביות בהפחתת שיעור המחלות הקרדיווסקולריות באוכלוסיה. אולם, תוצאותיהם של מחקרים שונים לא הראו השפעה מובהקת של צריכת חומצה פולית על שיעור המחלות הקרדיווסקולריות. מחקר מסוים אף מעיד על עליה בסיכון להצרות מחודשת לאחר החדרת סטנט בעקבות צריכת פולט. מחקר אחר מוצא כי צריכת רמות גבוהות של פולט עלולה לגרום לפגיעה קוגנטיבית בקשישים, יתכן שבשל ההשפעה על המטבוליזם של ויטמין B12. כל הדוגמאות מעידות כי חרף התצפיות הראשוניות, לא ניתן להסיק מהן השערה ברורה לגבי תוצאותיהם של מחקרי ההתערבות, שביצועם הכרחי בכדי לקבוע את ההמלצות לאוכלוסיה. חלק מהתוצאות אף מעידות כי צריכת חומר מזין יחיד, כגון פולט או חומריםמזינים אנטי-אוקסידנטים, בתוסף תזונה במינון גבוה מהמינון הפיזיולוגי עלולה להזיק לחולה. המידע המבטיח ביותר בתחום השפעת תזונה על תוצאות בריאות חיוביות קשור לדפוסי הדיאטה, לא לצריכת תוספי מזון. ממצא זה תומך בכך שלגורמים אחרים במזון או לכמות היחסית הנצרכת של מזונות מסוימים ולהעדרם של אחרים חשיבות רבה יותר מאשר לרמת הצריכה של חומר מזין מסוים. חשוב לציין כי לא מוכרות השלכותיה של העברת הדגש ממקורות המזון לתוספי התזונה על הרגלי הבריאות בציבור. החוקרים מסכמים כי למרות שקיימת הצדקה להמלצות לצריכת תוספי תזונה באוכלוסיות מסוימות (למשל בקשישים), לא קיים מידע מספיק בכדי להצדיק שינוי משימת דגש על מקורות המזון ועל הדיאטה לשימת דגש על תוספי מזון במדיניות בריאות הציבור" ***לדעתי אם אתם לוקחים תוספי תזונה חייבים לרכוש זאת מחברה טובה לא דובר במאמר על ויטמין C וויטמנים אחרים (תמצית זרעי ענבים). אני לוקחת גם את התרכובת של ההומוצסין : ויטמין B12 B6 חומצה פולית וסלק ולפי בדיקות הכלןסטרול שלי 2.6 זה נפלא (היחס בין הבלוסטרול הכללי ל"כלוסטרול הטוב"). בתור מידענית או ספרנית כתבי עת עם אימפקט פקטור גבוה לא תמיד עושים עלי רשם במאמרים שלהם, יש הרבה מחקרים שנכתבו בכתבי עת יוקרתיים רק כדי לפרסם ולקדם את הקריירה אבל ללא ערך נוסף אחר. כך שאם הויטמנים שאתם לוקחים עושים לכם טוב, אין מניעה לקחת אותם רק בגלל מאמר שנכתב בJAMA" לא תמיד אנו יכולים לאכול את הכמויות של הפירות והירקות באותה מידה שהם נמצאים בתוספי תזונה. בטא קרוטן וויטמין A - אף פעם לא היה מומלץ !!!!!!!!!!!!!!!! אסטלינה
צריכת חומרים מזינים חיוניים - ממקורות המזון או באמצעות תוספי תזונה? (JAMA) 31/07/2005 "מאמר המפורסם לאחרונה דן בסוגית מקור הצריכה של חומרים מזינים חיוניים. הממצאים מעידים כי חשיבות הרכב תפריט התזונה עולה על זו של תוספי המזון הנצרכים. הכותבים מסבירים כי במדינות המערב, בהן המחסור בחומרים מזינים נדיר, שיעור המחלות הכרוניות גבוה, והעליה במשקל והשמנת היתר הפכו למגפות, יש לבחון את ההמלצות בנוגע למקור הצריכה המומלץ של החומרים המזינים. צריכת רמות מתאימות של חומרים מזינים חיוניים ושמירה על מאזן תקין שלהם בגוף הכרחיות לשמירה על הבריאות. זיהוי, בידוד ומיצוי המיזנים בתחילת המאה ה-20 העלתה את האפשרות שתוצאות בריאות אופטימליות עשויות להתקבל באמצעות מתן תוספי מזון המכילים חומרים מזינים, ואיפשר את פיתוחים של תוספי מזון לטיפול במקרים של חסרים. אולם, הוא גם העלה את האפשרות לצריכה מאוזנת של ויטמינים ומינרלים מבודדים כתחליף לדיאטה מאוזנת. ניסיונות, שנערכו לאחרונה, לנקוט בגישה של צריכת תוסף תזונה לטיפול במחלות קרדיווסקולריות ובסרטן ריאות לא צלחו כפי שהודגם באמצעות מתן תוספי ויטמין E ובטא-קרוטן. יתר על-כן, במהלך מחקרי ההתערבות נחשפו סיכונים שלא הוכרו בעבר, הנגרמים בשל רעילות החומרים המזינים ובשל אינטרקציות בינהם. תצפיות אפידמיולוגיות שהעידו על קשר בין צריכת ויטמין E לבין מניעת מחלות קרדיווסקולריות, ומחקרים קטנים שחיזקו את ההשערה, הובילו לביצוע מחקרי ההתערבות. מתן ויטמין E וחומרים מזינים בעלי השפעות אנטי-אוקסידנטיות בתרביות רקמה הקטינו את הסיכוי לחשיפת LDL לחימצון. אולם, תוצאותיהם של מחקרי התערבות שונים לא תאמו לממצאי התצפיות המקוריות. החוקרים קבעו כי לא קיים ביסוס להמליץ לחולים אלה לצרוך תוספים של ויטמין E או C או של חומרים אנטי-אוקסידנטים אחרים. ממצאי המחקרים אל היו מובהקים ועקביים בנוגע לשיעורי התמותה ממחלה קרדיווסקולרית. דוגמא נוספת עולה מכמה מחקרים רטרוספקטיבים ומחקרים פרוספקטיבים אורכיים שמצאו קשר בין צריכה גבוהה של בטא-קרוטן במזון ורמה גבוהה של בטא-קרוטן בדם לבין הפחתה בסיכון להתפתחות סרטן ריאות, במיוחד בקרב מעשנים. אולם, מחקרי ההתערבות שבוצעו במתן תוסף תזונה של בטא-קרוטן גרמו להתפוגגות ההשערה כי זוהי דרך יעילה להפחתת הסיכון לחלות בסרטן ריאות. בחלק מהמחקרים אף נצפתה עליה בשיעור מקרי סרטן הריאות בקרב נבדקים שצרכו בטא-קרוטן. השפעה מזיקה שנמצאה גם לתוצרי הפרוק החימצוני של בטא-קרוטן, עלולה לגרום להיווצרות פגעים פרה-סרטניים בחיות מחקר שנחשפו לעשן. גם ההשערה כי הורדת רמות ההומו-ציסטאין בפלסמה באמצעות העלאת כמות החומצה הפולית הנצרכת, בכדי למנוע התפתחות מחלה טרשתית של העורקים הופרכה בשל מורכבות הקשר בין התפריט לבין רמות ההומו-ציסטאין בפלסמה. ההכרה בחשיבות צריכת החומצה הפולית בהפחתת הסיכון לפגמים מולדים בצינור העצבי הובילה לקבלת ההחלטה להעשיר מזונות בחומצה פולית בארצות-הברית. בכך עלתה גם צפיה לתוצאות חיוביות בהפחתת שיעור המחלות הקרדיווסקולריות באוכלוסיה. אולם, תוצאותיהם של מחקרים שונים לא הראו השפעה מובהקת של צריכת חומצה פולית על שיעור המחלות הקרדיווסקולריות. מחקר מסוים אף מעיד על עליה בסיכון להצרות מחודשת לאחר החדרת סטנט בעקבות צריכת פולט. מחקר אחר מוצא כי צריכת רמות גבוהות של פולט עלולה לגרום לפגיעה קוגנטיבית בקשישים, יתכן שבשל ההשפעה על המטבוליזם של ויטמין B12. כל הדוגמאות מעידות כי חרף התצפיות הראשוניות, לא ניתן להסיק מהן השערה ברורה לגבי תוצאותיהם של מחקרי ההתערבות, שביצועם הכרחי בכדי לקבוע את ההמלצות לאוכלוסיה. חלק מהתוצאות אף מעידות כי צריכת חומר מזין יחיד, כגון פולט או חומריםמזינים אנטי-אוקסידנטים, בתוסף תזונה במינון גבוה מהמינון הפיזיולוגי עלולה להזיק לחולה. המידע המבטיח ביותר בתחום השפעת תזונה על תוצאות בריאות חיוביות קשור לדפוסי הדיאטה, לא לצריכת תוספי מזון. ממצא זה תומך בכך שלגורמים אחרים במזון או לכמות היחסית הנצרכת של מזונות מסוימים ולהעדרם של אחרים חשיבות רבה יותר מאשר לרמת הצריכה של חומר מזין מסוים. חשוב לציין כי לא מוכרות השלכותיה של העברת הדגש ממקורות המזון לתוספי התזונה על הרגלי הבריאות בציבור. החוקרים מסכמים כי למרות שקיימת הצדקה להמלצות לצריכת תוספי תזונה באוכלוסיות מסוימות (למשל בקשישים), לא קיים מידע מספיק בכדי להצדיק שינוי משימת דגש על מקורות המזון ועל הדיאטה לשימת דגש על תוספי מזון במדיניות בריאות הציבור" ***לדעתי אם אתם לוקחים תוספי תזונה חייבים לרכוש זאת מחברה טובה לא דובר במאמר על ויטמין C וויטמנים אחרים (תמצית זרעי ענבים). אני לוקחת גם את התרכובת של ההומוצסין : ויטמין B12 B6 חומצה פולית וסלק ולפי בדיקות הכלןסטרול שלי 2.6 זה נפלא (היחס בין הבלוסטרול הכללי ל"כלוסטרול הטוב"). בתור מידענית או ספרנית כתבי עת עם אימפקט פקטור גבוה לא תמיד עושים עלי רשם במאמרים שלהם, יש הרבה מחקרים שנכתבו בכתבי עת יוקרתיים רק כדי לפרסם ולקדם את הקריירה אבל ללא ערך נוסף אחר. כך שאם הויטמנים שאתם לוקחים עושים לכם טוב, אין מניעה לקחת אותם רק בגלל מאמר שנכתב בJAMA" לא תמיד אנו יכולים לאכול את הכמויות של הפירות והירקות באותה מידה שהם נמצאים בתוספי תזונה. בטא קרוטן וויטמין A - אף פעם לא היה מומלץ !!!!!!!!!!!!!!!! אסטלינה
אני מקווה שאת לא משתמשת../images/Emo59.gif
בתוספי מזון המיוצרים על בסיס הורמונלי שהם המוצרים היותר נמכרים בשוק והסיכונים מהם הם הגבוהים ביותר נאמר לא פעם עלידי רופאים אנדוקרינים על הסיכון בשימוש בהם אני זוכר שקראתי את זה לפני 3 חודשים בידיעות אחרונות שאלה האם זאת מדיניות מכוונת לקעקע את חברות תוספי המזון? מה גם ששימוש בגלולות לא תמיד מבטיח ספיגה אופטימלית בגוף של חומרים פעילים זמן תפוגה קצר כדאי לבדוק תמיד בשתן כמה באמת נספג בגוף והתוצאות לא תמיד ניראות בטוחות לגמרי
בתוספי מזון המיוצרים על בסיס הורמונלי שהם המוצרים היותר נמכרים בשוק והסיכונים מהם הם הגבוהים ביותר נאמר לא פעם עלידי רופאים אנדוקרינים על הסיכון בשימוש בהם אני זוכר שקראתי את זה לפני 3 חודשים בידיעות אחרונות שאלה האם זאת מדיניות מכוונת לקעקע את חברות תוספי המזון? מה גם ששימוש בגלולות לא תמיד מבטיח ספיגה אופטימלית בגוף של חומרים פעילים זמן תפוגה קצר כדאי לבדוק תמיד בשתן כמה באמת נספג בגוף והתוצאות לא תמיד ניראות בטוחות לגמרי
אם הבנתי אותך נכון
האם חברת סולגר מייצרת את התוספים באמצעות הורמונים(סינטטי)? אם לא -המחיר של קופסאת טבליות עשיו לעלות פי 3 ממחיר של קופסאת טבליות רגילה- כיוון שמדובר במיציו של חומרים טבעים בשיטות אנאליטיות טבעיות ועלות לפיכך גבהה לכן רצוי להשוות מחירים בין החברות כרגע אין לי אינפורמציה בדוקה לאיזה חברה יש יצור טבליות עלידי הורמונים ואיזה אין כיוון שאין תקנים מחמירים בארץ לנושא כמו במדינות מתוקנות אנגליה צרפת וגרמניה אני במשימה כרגע לבדוק את הנושא וכשיו תשובות אשמח לעדכן אותך בפרטים רלונטים
האם חברת סולגר מייצרת את התוספים באמצעות הורמונים(סינטטי)? אם לא -המחיר של קופסאת טבליות עשיו לעלות פי 3 ממחיר של קופסאת טבליות רגילה- כיוון שמדובר במיציו של חומרים טבעים בשיטות אנאליטיות טבעיות ועלות לפיכך גבהה לכן רצוי להשוות מחירים בין החברות כרגע אין לי אינפורמציה בדוקה לאיזה חברה יש יצור טבליות עלידי הורמונים ואיזה אין כיוון שאין תקנים מחמירים בארץ לנושא כמו במדינות מתוקנות אנגליה צרפת וגרמניה אני במשימה כרגע לבדוק את הנושא וכשיו תשובות אשמח לעדכן אותך בפרטים רלונטים
להלן תוכן הקישור
03/08/2005 -------------------------------------------------------------------------------- מידע למפרסם -------------------------------------------------------------------------------- הומור רפואי -------------------------------------------------------------------------------- e-Med הודעות -------------------------------------------------------------------------------- כלכלת בריאות -------------------------------------------------------------------------------- סקרים -------------------------------------------------------------------------------- צריכת חומרים מזינים חיוניים - ממקורות המזון או באמצעות תוספי תזונה? (JAMA) 31/07/2005 מאמר המפורסם לאחרונה דן בסוגית מקור הצריכה של חומרים מזינים חיוניים. הממצאים מעידים כי חשיבות הרכב תפריט התזונה עולה על זו של תוספי המזון הנצרכים. הכותבים מסבירים כי במדינות המערב, בהן המחסור בחומרים מזינים נדיר, שיעור המחלות הכרוניות גבוה, והעליה במשקל והשמנת היתר הפכו למגפות, יש לבחון את ההמלצות בנוגע למקור הצריכה המומלץ של החומרים המזינים. צריכת רמות מתאימות של חומרים מזינים חיוניים ושמירה על מאזן תקין שלהם בגוף הכרחיות לשמירה על הבריאות. זיהוי, בידוד ומיצוי המיזנים בתחילת המאה ה-20 העלתה את האפשרות שתוצאות בריאות אופטימליות עשויות להתקבל באמצעות מתן תוספי מזון המכילים חומרים מזינים, ואיפשר את פיתוחים של תוספי מזון לטיפול במקרים של חסרים. אולם, הוא גם העלה את האפשרות לצריכה מאוזנת של ויטמינים ומינרלים מבודדים כתחליף לדיאטה מאוזנת. ניסיונות, שנערכו לאחרונה, לנקוט בגישה של צריכת תוסף תזונה לטיפול במחלות קרדיווסקולריות ובסרטן ריאות לא צלחו כפי שהודגם באמצעות מתן תוספי ויטמין E ובטא-קרוטן. יתר על-כן, במהלך מחקרי ההתערבות נחשפו סיכונים שלא הוכרו בעבר, הנגרמים בשל רעילות החומרים המזינים ובשל אינטרקציות בינהם. תצפיות אפידמיולוגיות שהעידו על קשר בין צריכת ויטמין E לבין מניעת מחלות קרדיווסקולריות, ומחקרים קטנים שחיזקו את ההשערה, הובילו לביצוע מחקרי ההתערבות. מתן ויטמין E וחומרים מזינים בעלי השפעות אנטי-אוקסידנטיות בתרביות רקמה הקטינו את הסיכוי לחשיפת LDL לחימצון. אולם, תוצאותיהם של מחקרי התערבות שונים לא תאמו לממצאי התצפיות המקוריות. החוקרים קבעו כי לא קיים ביסוס להמליץ לחולים אלה לצרוך תוספים של ויטמין E או C או של חומרים אנטי-אוקסידנטים אחרים. ממצאי המחקרים אל היו מובהקים ועקביים בנוגע לשיעורי התמותה ממחלה קרדיווסקולרית. דוגמא נוספת עולה מכמה מחקרים רטרוספקטיבים ומחקרים פרוספקטיבים אורכיים שמצאו קשר בין צריכה גבוהה של בטא-קרוטן במזון ורמה גבוהה של בטא-קרוטן בדם לבין הפחתה בסיכון להתפתחות סרטן ריאות, במיוחד בקרב מעשנים. אולם, מחקרי ההתערבות שבוצעו במתן תוסף תזונה של בטא-קרוטן גרמו להתפוגגות ההשערה כי זוהי דרך יעילה להפחתת הסיכון לחלות בסרטן ריאות. בחלק מהמחקרים אף נצפתה עליה בשיעור מקרי סרטן הריאות בקרב נבדקים שצרכו בטא-קרוטן. השפעה מזיקה שנמצאה גם לתוצרי הפרוק החימצוני של בטא-קרוטן, עלולה לגרום להיווצרות פגעים פרה-סרטניים בחיות מחקר שנחשפו לעשן. גם ההשערה כי הורדת רמות ההומו-ציסטאין בפלסמה באמצעות העלאת כמות החומצה הפולית הנצרכת, בכדי למנוע התפתחות מחלה טרשתית של העורקים הופרכה בשל מורכבות הקשר בין התפריט לבין רמות ההומו-ציסטאין בפלסמה. ההכרה בחשיבות צריכת החומצה הפולית בהפחתת הסיכון לפגמים מולדים בצינור העצבי הובילה לקבלת ההחלטה להעשיר מזונות בחומצה פולית בארצות-הברית. בכך עלתה גם צפיה לתוצאות חיוביות בהפחתת שיעור המחלות הקרדיווסקולריות באוכלוסיה. אולם, תוצאותיהם של מחקרים שונים לא הראו השפעה מובהקת של צריכת חומצה פולית על שיעור המחלות הקרדיווסקולריות. מחקר מסוים אף מעיד על עליה בסיכון להצרות מחודשת לאחר החדרת סטנט בעקבות צריכת פולט. מחקר אחר מוצא כי צריכת רמות גבוהות של פולט עלולה לגרום לפגיעה קוגנטיבית בקשישים, יתכן שבשל ההשפעה על המטבוליזם של ויטמין B12. כל הדוגמאות מעידות כי חרף התצפיות הראשוניות, לא ניתן להסיק מהן השערה ברורה לגבי תוצאותיהם של מחקרי ההתערבות, שביצועם הכרחי בכדי לקבוע את ההמלצות לאוכלוסיה. חלק מהתוצאות אף מעידות כי צריכת חומר מזין יחיד, כגון פולט או חומריםמזינים אנטי-אוקסידנטים, בתוסף תזונה במינון גבוה מהמינון הפיזיולוגי עלולה להזיק לחולה. המידע המבטיח ביותר בתחום השפעת תזונה על תוצאות בריאות חיוביות קשור לדפוסי הדיאטה, לא לצריכת תוספי מזון. ממצא זה תומך בכך שלגורמים אחרים במזון או לכמות היחסית הנצרכת של מזונות מסוימים ולהעדרם של אחרים חשיבות רבה יותר מאשר לרמת הצריכה של חומר מזין מסוים. חשוב לציין כי לא מוכרות השלכותיה של העברת הדגש ממקורות המזון לתוספי התזונה על הרגלי הבריאות בציבור. החוקרים מסכמים כי למרות שקיימת הצדקה להמלצות לצריכת תוספי תזונה באוכלוסיות מסוימות (למשל בקשישים), לא קיים מידע מספיק בכדי להצדיק שינוי משימת דגש על מקורות המזון ועל הדיאטה לשימת דגש על תוספי מזון במדיניות בריאות הציבור. JAMA. 2005;294:351-358
03/08/2005 -------------------------------------------------------------------------------- מידע למפרסם -------------------------------------------------------------------------------- הומור רפואי -------------------------------------------------------------------------------- e-Med הודעות -------------------------------------------------------------------------------- כלכלת בריאות -------------------------------------------------------------------------------- סקרים -------------------------------------------------------------------------------- צריכת חומרים מזינים חיוניים - ממקורות המזון או באמצעות תוספי תזונה? (JAMA) 31/07/2005 מאמר המפורסם לאחרונה דן בסוגית מקור הצריכה של חומרים מזינים חיוניים. הממצאים מעידים כי חשיבות הרכב תפריט התזונה עולה על זו של תוספי המזון הנצרכים. הכותבים מסבירים כי במדינות המערב, בהן המחסור בחומרים מזינים נדיר, שיעור המחלות הכרוניות גבוה, והעליה במשקל והשמנת היתר הפכו למגפות, יש לבחון את ההמלצות בנוגע למקור הצריכה המומלץ של החומרים המזינים. צריכת רמות מתאימות של חומרים מזינים חיוניים ושמירה על מאזן תקין שלהם בגוף הכרחיות לשמירה על הבריאות. זיהוי, בידוד ומיצוי המיזנים בתחילת המאה ה-20 העלתה את האפשרות שתוצאות בריאות אופטימליות עשויות להתקבל באמצעות מתן תוספי מזון המכילים חומרים מזינים, ואיפשר את פיתוחים של תוספי מזון לטיפול במקרים של חסרים. אולם, הוא גם העלה את האפשרות לצריכה מאוזנת של ויטמינים ומינרלים מבודדים כתחליף לדיאטה מאוזנת. ניסיונות, שנערכו לאחרונה, לנקוט בגישה של צריכת תוסף תזונה לטיפול במחלות קרדיווסקולריות ובסרטן ריאות לא צלחו כפי שהודגם באמצעות מתן תוספי ויטמין E ובטא-קרוטן. יתר על-כן, במהלך מחקרי ההתערבות נחשפו סיכונים שלא הוכרו בעבר, הנגרמים בשל רעילות החומרים המזינים ובשל אינטרקציות בינהם. תצפיות אפידמיולוגיות שהעידו על קשר בין צריכת ויטמין E לבין מניעת מחלות קרדיווסקולריות, ומחקרים קטנים שחיזקו את ההשערה, הובילו לביצוע מחקרי ההתערבות. מתן ויטמין E וחומרים מזינים בעלי השפעות אנטי-אוקסידנטיות בתרביות רקמה הקטינו את הסיכוי לחשיפת LDL לחימצון. אולם, תוצאותיהם של מחקרי התערבות שונים לא תאמו לממצאי התצפיות המקוריות. החוקרים קבעו כי לא קיים ביסוס להמליץ לחולים אלה לצרוך תוספים של ויטמין E או C או של חומרים אנטי-אוקסידנטים אחרים. ממצאי המחקרים אל היו מובהקים ועקביים בנוגע לשיעורי התמותה ממחלה קרדיווסקולרית. דוגמא נוספת עולה מכמה מחקרים רטרוספקטיבים ומחקרים פרוספקטיבים אורכיים שמצאו קשר בין צריכה גבוהה של בטא-קרוטן במזון ורמה גבוהה של בטא-קרוטן בדם לבין הפחתה בסיכון להתפתחות סרטן ריאות, במיוחד בקרב מעשנים. אולם, מחקרי ההתערבות שבוצעו במתן תוסף תזונה של בטא-קרוטן גרמו להתפוגגות ההשערה כי זוהי דרך יעילה להפחתת הסיכון לחלות בסרטן ריאות. בחלק מהמחקרים אף נצפתה עליה בשיעור מקרי סרטן הריאות בקרב נבדקים שצרכו בטא-קרוטן. השפעה מזיקה שנמצאה גם לתוצרי הפרוק החימצוני של בטא-קרוטן, עלולה לגרום להיווצרות פגעים פרה-סרטניים בחיות מחקר שנחשפו לעשן. גם ההשערה כי הורדת רמות ההומו-ציסטאין בפלסמה באמצעות העלאת כמות החומצה הפולית הנצרכת, בכדי למנוע התפתחות מחלה טרשתית של העורקים הופרכה בשל מורכבות הקשר בין התפריט לבין רמות ההומו-ציסטאין בפלסמה. ההכרה בחשיבות צריכת החומצה הפולית בהפחתת הסיכון לפגמים מולדים בצינור העצבי הובילה לקבלת ההחלטה להעשיר מזונות בחומצה פולית בארצות-הברית. בכך עלתה גם צפיה לתוצאות חיוביות בהפחתת שיעור המחלות הקרדיווסקולריות באוכלוסיה. אולם, תוצאותיהם של מחקרים שונים לא הראו השפעה מובהקת של צריכת חומצה פולית על שיעור המחלות הקרדיווסקולריות. מחקר מסוים אף מעיד על עליה בסיכון להצרות מחודשת לאחר החדרת סטנט בעקבות צריכת פולט. מחקר אחר מוצא כי צריכת רמות גבוהות של פולט עלולה לגרום לפגיעה קוגנטיבית בקשישים, יתכן שבשל ההשפעה על המטבוליזם של ויטמין B12. כל הדוגמאות מעידות כי חרף התצפיות הראשוניות, לא ניתן להסיק מהן השערה ברורה לגבי תוצאותיהם של מחקרי ההתערבות, שביצועם הכרחי בכדי לקבוע את ההמלצות לאוכלוסיה. חלק מהתוצאות אף מעידות כי צריכת חומר מזין יחיד, כגון פולט או חומריםמזינים אנטי-אוקסידנטים, בתוסף תזונה במינון גבוה מהמינון הפיזיולוגי עלולה להזיק לחולה. המידע המבטיח ביותר בתחום השפעת תזונה על תוצאות בריאות חיוביות קשור לדפוסי הדיאטה, לא לצריכת תוספי מזון. ממצא זה תומך בכך שלגורמים אחרים במזון או לכמות היחסית הנצרכת של מזונות מסוימים ולהעדרם של אחרים חשיבות רבה יותר מאשר לרמת הצריכה של חומר מזין מסוים. חשוב לציין כי לא מוכרות השלכותיה של העברת הדגש ממקורות המזון לתוספי התזונה על הרגלי הבריאות בציבור. החוקרים מסכמים כי למרות שקיימת הצדקה להמלצות לצריכת תוספי תזונה באוכלוסיות מסוימות (למשל בקשישים), לא קיים מידע מספיק בכדי להצדיק שינוי משימת דגש על מקורות המזון ועל הדיאטה לשימת דגש על תוספי מזון במדיניות בריאות הציבור. JAMA. 2005;294:351-358
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.