עוד על אוכל

[איזבלה גרדנר]

דווקא

קראתי השנה בהארץ שהרפתקנות באוכל קשורה לגן מסוים ומנסיוני הצנוע זה מסתדר לי. היה לי ידיד משכבה סוציואקונומית גבוהה שכל מאכל חדש גרם לו לחרדה ממש ולעומת זאת הייתי בחו"ל עם חברה שזו היתה לה הפעם השניה שעזבה את גבולות הארץ והיא לא הפסיקה להסתער על מאכלים חדשים ולא אמרה ולו פעם אחת איכס על אוכל.

 

[giba70]

לא נראה לי מוזר

לשלב ריבה עם בשר. בהרבה מאכלי בשר מוסיפים פירות כגון שזיפים ומשמשים. תביאו לי לטעום.

 

[מוּסקט]

../images/Emo45.gif לשילוב

האמת? מה שזעזע אותי כשעברנו לגור בארה"ב לא היה קשור לאוכל עצמו, הוא דווקא היה בסדר, אלא לאופן בו ה-natives עורמים על צלחת אחת בערבוביה את כל מרכיבי הארוחה, מהסלט עד לקינוח. עד היום אני לא מבינה למה, בארוחות שמוגשות בסגנון של מזנון שם אפשר להחליף צלחות ולגשת כמה פעמים שרוצים, מתעקשים שהסלט יתערבב עם הפודינג. עד כאן ארצות הברית. בארץ לעומת זאת אני שונאת מזנונים כי הישראלים נעמדים מול השולחן ולא זזים משם. כל פעם אני מתעצבנת כי אני מוצאת את עצמי נאלצת להזיז כל מיני מתנחלים מול צלחות ההגשה כדי שגם אני אוכל להגיע ולקחת לעצמי משו. מה כל כך קשה להבין שמול מזנון לוקחים אל הצלחת מה שרוצים והולכים משם בחזרה אל השולחן? מה כל כך קשה להבין שצריך לחפש פח כשמסיימים לאכול או לחפש היכן אוספים את הצלחות? באירועים ישראלים גם נוהגים להשאיר את הצלחות עם השיירים על שולחן ההגשה. למה? טוב גמרתי לקטר... ונעשיתי רעבה. אני הולכת הביתה