המשייך לירינוששש המסע../images/Emo178.gif
וחוויות לא מעטות ,ישנו אצל שלוש משפחות שונות
באשדוד(נעהבר)זכרון ובאר שבע, הילדים מאוד נהנו ולא ישכחו את הקיץ הזה וגם אנחנו לא|!בנוסף הוזמנו לבבסיס צבאי בדרום אכלנו(לוף) ולמייקל לא היה ברור איך יתכן הדבר, שבאמצע המדבר חיילים במדים מוכנים להכניס בעזרת חמלה או לא יודעת מה תקראו לזה, חברה סרוטים(חיובית)(ממטולה לאיילת בשיא אוגוסט)באופניים לבסיס צבאי? ואני,
גאה בחוויה הזו ,קיבלנו חדר,וישנו במיטות קומותיים וצילמנו בלוג חיי מהבסיס ובשבילי זה שווה ת'כול,רציתי שמייקל יטעם מה זה להיות קצת ישראלי|
(בנוסף להכנס לבית של זרים היה לו קשה ,אך הוא גילה שזה לא נורא, החמימות שאנשים הרעיפו לעבריינו בהחליט שינתה את דעתו,אני השגתי ת'מטרה ואים יש דירה בסוף, זה יהיה בשבילנו הדובדבן שבקצפת תודה לכולכם אוהבים אתכם. חוויה נוספת מהממת,רכיבת לילה
חמישי בשעה 23:00 ממצפה +15 רוכבים מקצועים אנרגיות חיוביות והמון טוסטסטרון בערב אחד,השמים זרועים בכוכבים נוף מדברי עוצר נשימה,ירידות שהלב מחסיר פעימה וסרטים לא נעימים רצים בראש ,והח'ברה,והעוצמות שזורמות "יאלה בלאגן" היה משפט המחץ, טירוף חיובי רכיבה לצידי אנשי מקצוע שסחפו אותנו אל תוך הלילה ואל רכיבה לא קלה עליות קשות מנשוא כאשר העיניים שורפות והמחשבות על המיטה משתלטות אך מסתלקות במהרה כאשר בא איזה שפריץ של מים קרים מאחד הרוכבים או איזה חטיף אנרגיה מעורר, והשקט , הדממה שממלאת אותי כמו מדיטציה הלבד והביחד כל אחד בקצב שלו, והכוכבים הנופלים (מקסים) ורוח שמלטפת ומעוררת יחד... מוסיקה שמתנגנת לה מרכב המגן,וצוות מדהים שבלעדיהם..לא יודעת...איך..