עוד סיפור קצר
נראה לי שהיום הזה יהיה ממש חרא. התעוררתי ב שש וחצי!!! ועוד יום שבת היום! אוף!!אבא שלי התחיל לשיר את כל השירים הישנים ההם שהוא מעוות להם את המילים. ואמא שלי עוד פעם עם ההטפות שלה : תסדרי את החדר!.....ואחותי תפסה את המחשב אז אין מה לעשות. הלכתי לאכול - עוד פעם עוגיות שקדים?! למה הם לא קונים משהו אחר. הלכתי להשתין והסתכלתי על עצמי במראה. אני לא נראית בת 15 . ועוד שבוע יש לי יומולדת. אווווווווווףףף.....אני לא נראית היום טוב ואין לי כוח להתקשר לאף אחד. חזרתי לחדר וישבתי על המיטה. הקשבתי ללימפ ביזקיט. הכי אני אוהבת את my way . אני ממש מזדהה עם המילים.special, you think your special you do, i can see it in your eyes i can see it when you laugh at me look down on me and, you walk around on me דופקים לי על הדלת. זאת אמא יש לי טלפון מנועה.``הי גלית! מה קורה? רוצה לבוא אליי?````בסדר...עוד שעה אני אצלך``. רצתי להתקלח.לא היה לי כוח להסתרק.אני גם לא צריכה השיער שלי נראה בסדר גם ככה. לבשתי מהר שרוואל - את זה שאמא קנתה לי בים המלח לפני חצי שנה,ואיזה חולצת טי פשוטה וכפכפים. לקחתי את הארנק והתחלתי ללכת לתחנה המרכזית . ``יש לכם אוטובוס לזכרון?`` , ``כן עוד 5 דקות הוא יוצא מס` 453 `` , `` תודה`` אמרתי ורצתי לאוטובוס. בדרך ישבתי מאחורה באמצע של האוטובוס איפה שאני תמיד יושבת עם חברות. וחשבתי למה אני כל כך ביישנית בקשר לבנים. אני לא מעיזה לעשות כלום. אני עדיין ילדה קטנה בכלל לא בת 15 (כמעט) יותר קרוב לכיתה א`. ירדתי בתחנה המרכזית של זכרון והתחלתי ללכת לכיוון המושבה ומשם לרוחב ביאליק 7 , לבית של נועה. צילצלתי בדלת. שמעתי אותה קוראת לי מלמעלה ועליתי במדרגות. הבית שלהם נראה הרבה יותר טוב אחרי השיפוצים חשבתי ופתחתי את הדלת של החדר שלה `` ה-פ-ת-ע-ה-!`` צרחו כל החברות שלי וכל הידידים שלי. הם הצטופפו שם 30 אנשים בערך על המיטה השולחן הארון בכל מקום והיו עוד איזה 20 שלא ממש ראיתי במרפסת שבנו לה לפני חצי שנה בשבועות. ``וואוו ! איזה חמודים אתם!!! `` אמרתי והתחלתי לחבק ולנשק שם את כולם.....זו עבודה מפרכת....נועה,איתי,שירן,חופית,נועם,אלה,תמר,גל, טליה,גבע,יואל,אמיתי,לי,רון,שחר,מיכל,הדר ואסף. הוא לא ממש צעק ביחד עם כולם הפתעה. ראיתי שהוא היה מוטרד ממשהו. חיבקתי אותו והוא נתן לי נשיקה על הלחי כמו כולם. הוא דחף לי ליד פתק. הסתכלתי עליו וראיתי שהוא נורא נבוך ....``אני חייבת להשתין!`` הכרזתי והלכתי לשירותים.....הם הדליקו את המערכת של נועה בפול וליום ושמו קולדפליי. סגרתי את הדלת אחרי והתיישבתי על האסלה.פתחתי לאט לאט את המכתב מפחדת לראות את מה שקיויתי שיהיה כתוב שם. הוא כתב לי מכתב ארוך וצפוף. של דף פוליו.הוא סיפר לי המון דברים..למה וכמה מתי ואיך....נשארתי המומה ופשוט ישבתי שם.....מישהו דפק על הדלת קיפלתי מהר את הפתק ודחפתי אותו לכיס. ``אפשר להיכנס `` אמרתי. זה היה אסף. הוא הסתכל עלי ואני הסתכלתי עליו.כבר לא הייתה מבוכה. הוא התיישב על הדופן של האמבטיה , הרגליים שלנו נגעו אחת בשנייה. ``קראת?`` , ``גם אני אוהבת אותך`` השבתי לו. התנשקנו נשיקה ארוכה , כל כך ארוכה , כל כך מחשמלת , לא שמתי לב מה קורה סביבנו רק כשפתחנו עיניים ראיתי שחצי מהיומולדת עומדת בפתח של הדלת מסתכלת עלינו...קמנו...מסמיקים. ויצאנו במסדרון הצר והצפוף....נועה לחשה לי באוזן מזל טוב......... היום הזה לא יכול להיות טוב יותר. גלית
נראה לי שהיום הזה יהיה ממש חרא. התעוררתי ב שש וחצי!!! ועוד יום שבת היום! אוף!!אבא שלי התחיל לשיר את כל השירים הישנים ההם שהוא מעוות להם את המילים. ואמא שלי עוד פעם עם ההטפות שלה : תסדרי את החדר!.....ואחותי תפסה את המחשב אז אין מה לעשות. הלכתי לאכול - עוד פעם עוגיות שקדים?! למה הם לא קונים משהו אחר. הלכתי להשתין והסתכלתי על עצמי במראה. אני לא נראית בת 15 . ועוד שבוע יש לי יומולדת. אווווווווווףףף.....אני לא נראית היום טוב ואין לי כוח להתקשר לאף אחד. חזרתי לחדר וישבתי על המיטה. הקשבתי ללימפ ביזקיט. הכי אני אוהבת את my way . אני ממש מזדהה עם המילים.special, you think your special you do, i can see it in your eyes i can see it when you laugh at me look down on me and, you walk around on me דופקים לי על הדלת. זאת אמא יש לי טלפון מנועה.``הי גלית! מה קורה? רוצה לבוא אליי?````בסדר...עוד שעה אני אצלך``. רצתי להתקלח.לא היה לי כוח להסתרק.אני גם לא צריכה השיער שלי נראה בסדר גם ככה. לבשתי מהר שרוואל - את זה שאמא קנתה לי בים המלח לפני חצי שנה,ואיזה חולצת טי פשוטה וכפכפים. לקחתי את הארנק והתחלתי ללכת לתחנה המרכזית . ``יש לכם אוטובוס לזכרון?`` , ``כן עוד 5 דקות הוא יוצא מס` 453 `` , `` תודה`` אמרתי ורצתי לאוטובוס. בדרך ישבתי מאחורה באמצע של האוטובוס איפה שאני תמיד יושבת עם חברות. וחשבתי למה אני כל כך ביישנית בקשר לבנים. אני לא מעיזה לעשות כלום. אני עדיין ילדה קטנה בכלל לא בת 15 (כמעט) יותר קרוב לכיתה א`. ירדתי בתחנה המרכזית של זכרון והתחלתי ללכת לכיוון המושבה ומשם לרוחב ביאליק 7 , לבית של נועה. צילצלתי בדלת. שמעתי אותה קוראת לי מלמעלה ועליתי במדרגות. הבית שלהם נראה הרבה יותר טוב אחרי השיפוצים חשבתי ופתחתי את הדלת של החדר שלה `` ה-פ-ת-ע-ה-!`` צרחו כל החברות שלי וכל הידידים שלי. הם הצטופפו שם 30 אנשים בערך על המיטה השולחן הארון בכל מקום והיו עוד איזה 20 שלא ממש ראיתי במרפסת שבנו לה לפני חצי שנה בשבועות. ``וואוו ! איזה חמודים אתם!!! `` אמרתי והתחלתי לחבק ולנשק שם את כולם.....זו עבודה מפרכת....נועה,איתי,שירן,חופית,נועם,אלה,תמר,גל, טליה,גבע,יואל,אמיתי,לי,רון,שחר,מיכל,הדר ואסף. הוא לא ממש צעק ביחד עם כולם הפתעה. ראיתי שהוא היה מוטרד ממשהו. חיבקתי אותו והוא נתן לי נשיקה על הלחי כמו כולם. הוא דחף לי ליד פתק. הסתכלתי עליו וראיתי שהוא נורא נבוך ....``אני חייבת להשתין!`` הכרזתי והלכתי לשירותים.....הם הדליקו את המערכת של נועה בפול וליום ושמו קולדפליי. סגרתי את הדלת אחרי והתיישבתי על האסלה.פתחתי לאט לאט את המכתב מפחדת לראות את מה שקיויתי שיהיה כתוב שם. הוא כתב לי מכתב ארוך וצפוף. של דף פוליו.הוא סיפר לי המון דברים..למה וכמה מתי ואיך....נשארתי המומה ופשוט ישבתי שם.....מישהו דפק על הדלת קיפלתי מהר את הפתק ודחפתי אותו לכיס. ``אפשר להיכנס `` אמרתי. זה היה אסף. הוא הסתכל עלי ואני הסתכלתי עליו.כבר לא הייתה מבוכה. הוא התיישב על הדופן של האמבטיה , הרגליים שלנו נגעו אחת בשנייה. ``קראת?`` , ``גם אני אוהבת אותך`` השבתי לו. התנשקנו נשיקה ארוכה , כל כך ארוכה , כל כך מחשמלת , לא שמתי לב מה קורה סביבנו רק כשפתחנו עיניים ראיתי שחצי מהיומולדת עומדת בפתח של הדלת מסתכלת עלינו...קמנו...מסמיקים. ויצאנו במסדרון הצר והצפוף....נועה לחשה לי באוזן מזל טוב......... היום הזה לא יכול להיות טוב יותר. גלית
