עוד סיפור על ירח
מהמיתולוגיה המצרית. הבנים של נות תרגמה מספרדית: פנינה פלמן לפני הרבה שנים, רע, אל השמש עדיין מלך על הארץ כאחד הפרעונים. הוא התגורר בארמון ענקי בשפת הנילוס וכל תושבי מצרים מאד העריצו אותו. אנשי המלוכה דאגו לכבד את רצונו והוא בילה את זמנו בצייד, במשחקים ובמסיבות. אלה היו חיים מהנים בהחלט! יום אחד הגיע לארמון מישהו ששתף אותו בשיחה ששמע. מהשיחה התברר שתחות, אל החכמה אמר לאלת נות, אלת השמיים שיום אחד בנה יהיה פרעון במצרים. כששמע את הדברים האלה, רע התפרץ בכעס: "אף אחד מלבדי אינו ראוי להיות פרעון". הוא התהלך מצד לצד וצעק: איך מעז תחות להגיד זאת! אף אחד מבניו של נות יוריד אותי מהמלוכה! הוא הרהר על כך זמן רב ולבסוף בעזרת כוחות מגיים שחרר קללה: "נות לא תלד בנים באף יום ובאף לילה של השנה!" דבר הקללה נפוץ בין האלים. כשנות שמעה את הקללה, היא התמלאה עצב. היא השתוקקה לבן, וידעה שאין דרך לבטל את הכישוף של רע. היחיד שיכול היה לסייע לה היה האל תחות, החכם ביותר בין האלים היא החליטה לבקר אצלו. תחות אהב את נות ובראותה בוכה, ניסה לסייע לה. אינני יכול לבטל את הקללה של רע,אבל אני יכול למנוע אותה. חכי - בקש מנות. תחות ידע שחונסו, אל הירח אהב מאד משחקי שולחן. הוא הזמין אותו למשחק. חונסו לא יכול היה לסרב להזמנה הזאת ונענה ברצון. הו, תחות, אמר לו. אולי אתה החכם ביותר בין האלים אבל אני אלוף במשחק הסאנט. עוד לא הפסדתי אפילו פעם אחת. ודאי גם אותך אנצח. שניהם התיישבו לשחק, וידו של תחות היתה על העליונה. היה לך מזל, תחות - אמר חונסו - אני מתערב על שעת אור שלי שאנצח אותך במשחק הבא. אבל גם הפסיד! תחות המשיך לנצח וחונסו המשיך להתערב עד שתחות השיג אור שווה ערך לחמישה ימים. אז, תחות הודה לחונסו ולקח איתו את האור. הוא ממש מוג לב! - רטן חונסו. דווקא מזלי התחיל להשתנות. בטוח הייתי מנצח אותו במשחק הבא. תחות הוסיף חמישה ימים בין סוף השנה ההיא ותחילת השנה שבאה לאחריה. באותה תקופה לשנה היו 12 חודשים של שלושים יום כל אחד. מכיוון שחמשת הימים לא היו שייכים לאף שנה, בניה של נות יכלו להוולד בימים אלה בלי שיהיה צורך לבטל את הכישוף של רע. ואכן נות ילדה חמישה בנים בטווח הזמן הזה. ומה קרה לאל חונסו? הוא כל כך התעייף אחרי המשחק שכבר לא היה מסוגל להאיר בעוצמה כל הזמן. אפילו היום, הירח זורח במלואו רק כמה ימים בחודש, וביתר הזמן נח וצובר כוחות חדשים.
מהמיתולוגיה המצרית. הבנים של נות תרגמה מספרדית: פנינה פלמן לפני הרבה שנים, רע, אל השמש עדיין מלך על הארץ כאחד הפרעונים. הוא התגורר בארמון ענקי בשפת הנילוס וכל תושבי מצרים מאד העריצו אותו. אנשי המלוכה דאגו לכבד את רצונו והוא בילה את זמנו בצייד, במשחקים ובמסיבות. אלה היו חיים מהנים בהחלט! יום אחד הגיע לארמון מישהו ששתף אותו בשיחה ששמע. מהשיחה התברר שתחות, אל החכמה אמר לאלת נות, אלת השמיים שיום אחד בנה יהיה פרעון במצרים. כששמע את הדברים האלה, רע התפרץ בכעס: "אף אחד מלבדי אינו ראוי להיות פרעון". הוא התהלך מצד לצד וצעק: איך מעז תחות להגיד זאת! אף אחד מבניו של נות יוריד אותי מהמלוכה! הוא הרהר על כך זמן רב ולבסוף בעזרת כוחות מגיים שחרר קללה: "נות לא תלד בנים באף יום ובאף לילה של השנה!" דבר הקללה נפוץ בין האלים. כשנות שמעה את הקללה, היא התמלאה עצב. היא השתוקקה לבן, וידעה שאין דרך לבטל את הכישוף של רע. היחיד שיכול היה לסייע לה היה האל תחות, החכם ביותר בין האלים היא החליטה לבקר אצלו. תחות אהב את נות ובראותה בוכה, ניסה לסייע לה. אינני יכול לבטל את הקללה של רע,אבל אני יכול למנוע אותה. חכי - בקש מנות. תחות ידע שחונסו, אל הירח אהב מאד משחקי שולחן. הוא הזמין אותו למשחק. חונסו לא יכול היה לסרב להזמנה הזאת ונענה ברצון. הו, תחות, אמר לו. אולי אתה החכם ביותר בין האלים אבל אני אלוף במשחק הסאנט. עוד לא הפסדתי אפילו פעם אחת. ודאי גם אותך אנצח. שניהם התיישבו לשחק, וידו של תחות היתה על העליונה. היה לך מזל, תחות - אמר חונסו - אני מתערב על שעת אור שלי שאנצח אותך במשחק הבא. אבל גם הפסיד! תחות המשיך לנצח וחונסו המשיך להתערב עד שתחות השיג אור שווה ערך לחמישה ימים. אז, תחות הודה לחונסו ולקח איתו את האור. הוא ממש מוג לב! - רטן חונסו. דווקא מזלי התחיל להשתנות. בטוח הייתי מנצח אותו במשחק הבא. תחות הוסיף חמישה ימים בין סוף השנה ההיא ותחילת השנה שבאה לאחריה. באותה תקופה לשנה היו 12 חודשים של שלושים יום כל אחד. מכיוון שחמשת הימים לא היו שייכים לאף שנה, בניה של נות יכלו להוולד בימים אלה בלי שיהיה צורך לבטל את הכישוף של רע. ואכן נות ילדה חמישה בנים בטווח הזמן הזה. ומה קרה לאל חונסו? הוא כל כך התעייף אחרי המשחק שכבר לא היה מסוגל להאיר בעוצמה כל הזמן. אפילו היום, הירח זורח במלואו רק כמה ימים בחודש, וביתר הזמן נח וצובר כוחות חדשים.
