עוד סיפור מעבר לים

[sela v]

עוד סיפור מעבר לים

אז אתמול ישבתי פה במסעדה לבנונית שמגישה יותר שווארמה בסגנון של מסעדת אוכל מהיר. בשולחן לידי התיישבו שני בחורים צעירים, שאני לא בטוח לגבי מוצאם, אבל הם התחילו לדבר מההתחלה על הפלסטינאים, וישראל כן זה השם שהם אמרו, ולא הישות הציונית הכובשת או משהו כזה. הם היו די מעורים, והזכירו שמות כמו אולמרט. הנקודה שרציתי להעלות זה שהם אמרו, שעכשיו אולמרט לא רוצה להעביר את הכסף לחמאס, ושלא יהיה דיאלוג, והם אומרים שגם קודם לא היה דיאלוג, ושהמצב היה על הפנים. אני בדעה שלא פה ולא שם יודעים מה קורה בדיוק מאחורי הקלעים, עובדה למשל שהשיחות שהובילו להסכמי אוסלו נמשכו חודשים ארוכים, ואף אחד לא ידע על זה. אם אנשים פה כמו יובל, ניקי ואחרים היו יותר פתוחים, והיו מוכנים לדבר עם ערבים יותר מאשר עם הגנן או זה שיושב ליד בשולחן באוניברסיטה אולי הם היו נפתחים. אומר והוסיף שרוב הישראלים והיהודים שגרים פה לא מוכנים לדבר עם הערבים פה או להזכיר לידם שאנו אכן ישראלים, ואותו הדבר גם מהצד השני ואני חושב שפה מתחיל הדו קיום, שיהיו יותר כאלה שמוכנים לדבר אחד עם השני. את ההבדלים בינינו נראה אח"כ, שהם לא כאלה גדולים.

 

[שמים כ ח ו ל י ם]

מסכימה סלע ../images/Emo140.gif

מה שמזכיר לי, מזמן לא דברנו. סוף שבוע מקסים וחמים (בלב בעיקר).

 

[your cold sweet pota]

סיפור ועוד סיפור

אבל מה אתה מנסה להגיד פה בעצם? שאנשים כאן לא מוכנים להגיע לפתיחות בגלל שהם לא מתדברים מספיק עם ערבים? כמה צריך להתדבר ולהתחכך עם ערבים בכדי להגיע לפתיחות? דע לך שלמעט מעט דיבורים בעבודה, בכל התקופה של הצבא ועד עכשיו לא יצא לי להדבר עם אף ערבי-ישראלי באופן מעמיק(אלא אם אתה מחשיב גששים), דע לך שאני גם לא מחפש ליזום כאלה מפגשים שלדעתי הופכים יותר מאולצים מאשר כנים כי כל מי שמגיע לכאלו מפגשים כבר הגיע להבנה מספקת בנושא פתיחות(לטעמי לפחות). אז אני לא פתוח מספיק? לא יודע, אולי לא בקריטריונים שלך. אני גם לא חש לשאיפה כזאת של פתיחות מנגד ואני חושב שדווקא בדיבור דוגרי עם הגנן שלך או עם מי שיושב איתך בספסל האונירסיטה הוא הרבה יותר אמיתי וכנה מאשר מפגש לשם נושא ההידברות. אז אני אדבר עכשיו דוגרי ובלי שום כוונה להעליב או להתנשא- אני לא אוהב את התרבות הערבית ולא את השפה הערבית. מה אני אגיד, ככה אני. זה מה שמונע ממני להיות פתוח?

 

[5EDEN50]

לא הבנתי מעולם חוסר סבלנות של

אירופאים כלפי היהודים אשר קראו להם בשמות גבני כמו חזירים עכברושים ובעוד שמות ולאמבינה את חוסר הסבלנות והסובלנות של אנשים כלפי תרבות ,דת או לאום שונה.מעניין ממה נובעת חוסר הרגישות של הבריאות כלפי האחר? ואיך אדם יכול להיות שלם ללא אהבה בלב?

 

[your cold sweet pota]

עניין של טעם

לפחות אצלי, ואני לא מתכוון להסתיר זאת. האם אני צריך לאהוב את התרבות והשפה הערבית כדי לגלות כלפיה סבלנות וסובלנות? לא, אני חי ונותן לחיות, יש לי אהבה בלב לכל הבריאות אבל אני אוהב יותר להתרועע עם בני התרבות והשפה שלי או התרבות והשפה שאני מצליח להתחבר אליהם כי ככה יותר נוח וטוב לי.

 

[נסיך האהבה]

your cold sweet pota אתה משאיר

בי "טעם של עוד..." האמת הרגשתי טוב עם תגובתך , היית אמיתי עד כמה שיכולת , אתה בדרך הנכונה , עוד תלמד ערבית ותתחבר עם ערבים בקצב הזה תוך פחות משנה

 

[your cold sweet pota]

כן אה?

בקצב הזה אני עוד יהיה האימאם של בלוויל בפריס.

 

[sela v]

יש דמיון ויש שוני

אתה חושב שבאירופה או ארה"ב כולם דומים לישראלים? תבוא לפה כנס לפאב, ונראה כמה תזדהה. עכשיו האם אתה מאזין למוסיקה חסידית? זה גם מראה שבין היהודים לא כולם אותו דבר. אני מצאתי כמה חברים מהלאום הערבי שיש לנו הרבה מהשפה המשותפת, ולא הייתי אומר אני לא מוכן לדבר איתם רק בגלל שהם ערבים. ואם אתה כן אומר את זה, אני ממש לא מבין מה אתה עושה בפורום דו קיום.

 

[your cold sweet pota]

אני לא מדבר על דמיון או שוני

אני פשוט לא חושב שאנחנו חייבים להתערות זה בתרבותו של זה כדי להגיע לדו-קיום, בעיקר לא כשאין לנו עניין בכך, פתיחות יכולה להגיע גם בלי ואפילו יש אנשים שכל כך מנסים לנערות את תרבות האחר, איתה הם מלכתחילה לא מתחברים בניסיון למצוא מכנה משוטף ובסוף מוצאים עצם נדחים מאותה תרבות ואוטמים את דעתם בהקשר שלילי אליה. זה התנשאות לבוא ולהגיד שהתדיינות עם הגנן שלך או חברתך לספסל הלימודים הוא אינו בגדר מספיק בניסיון להגיע לדו-קיום, הרי הדו-קיום שלנו נלמד ונמדד על ידי אותם מפגשי חולין בעבודה ובלימודים עם אנשים שלא בהאג'נדה שאנחנו מכירים. אני לא חושב שיש הכרח לצרף אותם למעגלים יותר פנימיים(חברים, משפחה) בשביל להגיע לדו-קיום טוב יותר. וואלה לי אין כרגע חברים ערבים בחיים, וגם למשפחה שלנו לא הצתרף ערבי בזמן האחרון(למרות שתכלס יוצאי ערב הם חצי ערבים מטבעם וכך יוצא גם אני) אז אני לא הגעתי לסובלנות והסבלנות המספקת לדו-קיום? אני בפורום דו-קיום כדי לדון ולקדם אמצעים לדו-קיום, לא להפוך אותו למאולץ עם ניסיון להתייפות ולנסות להציג את יופי התרבות השנייה. באתי כאן לדון על דו-קיום ולא על התרבות הערבית, וואלה ככה זה. ואם אתה חושב שבגלל שאני לא אוהב את התרבות אז אני לא יכול לאהוב את האנשים אז אתה כנראה טועה כי לא תהיה לי בעיה לדון ולהתחבר לכל אחר שבא ומדבר איתי באותם מושגים וראיית עולם שאותם אני אוהב יותר, לא קשור מה הצבע עור שלו ומה מוצאו האתני.

 

[5EDEN50]

ראשוני העליה הבינו שעל מנת להשתלב

במזרח התיכון יש צורך לדבר ערבית ורקדו ערבית ואף לבשו כערבים. ראשוני העליה באופן רשמי(כי היו לפני עליות מתימן וממרוקו) הם הבינו שאנחנו כאן נמצאים בתוך ים של ערבים ואנחנו חלק ממזרח התיכון ולא חיים באירופה. כיהודיה בת לעם ישראל מאחר ונולדתי בארצות ערב אז גם אני ערביה .אך יש בי סקרנות רבה לדעת מה יש בך כל כך שמרומם אותך מעל אחרים? (ובגלל שאין אני נוהגת לקלל אז אסתפק בזה)

 

[your cold sweet pota]

למי הפוסט מיועד?

 

[masorti]

מה בדיוק יש לך נגד השפה הערבית?

וכנ"ל לגבי התרבות הערבית. אני אולי לא חובב של מוסיקת אום-כולתום, אבל אני לא רואה למה שפיצים של קתדרלה נעלים יותר מקשתות של מסגד ומדוע פסל איטלקי של דוד עם הבולבול בחוץ נעלה על קליגרפיה של ערבסקות. העובדה שאנחנו מצויים בסכסוך לאומי עם קבוצה לאומית מוסלמית מסוימת לא אמורה אוטומטית להפוך את התרבות והשפה הערבית למוקצות.

 

[your cold sweet pota]

כלום, אני פשוט לא אוהב אותה

וגם לא את התרבות, אז אם אני לא אוהב אני שונא? מאיפה הגעת למסקנה הזאת? אני יוצא במחאה כנגד אלו החושבים שדו-קיום חייב להתבצע רק דרך רב-תרבותיות שתיכפה על כלל החברה. שלא תטעה, אני לא שולל מפגשים שנועדו לדו-קיום מרצון או ערבי תרבות העוסקים במזרחנות, אבל אני לא מוכן לקבל את זה שזו 'ה'דרך לדו-קיום וכל מי שלא עובר אותה הוא 'אטום' כפי שהגדיר זאת סלע.

 

[sela v]

לא אמרתי שאתה אטום

אבל תנסה לחשוב מה אתה כן אוהב. אולי זה האוכל (שווארמה, חומוס, פלאפל ועוד), אולי את המוסיקה? ויש עוד ועוד... כמו שאמרתי לך בכל תרבות יש דברים שאפשר למצא מכנה משותף. ואפשר לחיות חיים משותפים שזה הדו קיום, עם קבלת השוני שבינינו. כמו שלא כל היהודים זהים.

 

[your cold sweet pota]

בטח שיהיו דברים שאני כן אוהב ומעריך

כמו הכבוד שניתן לזקנים ולהורים בפרט והאוכל שעליו גם התבסס המטבח הישראלי, אבל ברוב הפרמטרים האחרים- מוזיקה, אדריכלות, שפה, מסורת, חגים ועוד אני פשוט לא מוצא את העניין בהם ובגלל שהם מרכיבים מאוד משמעותיים בתרבות אז ההשלכה שלהם על התחברות לתרבות היא קריטית. שים אותי בכפר/עיר ערבית ואני פשוט לא אוכל להשתלב בסביבה מבלי להיות צבוע. אני מקבל את השוני הזה ולכן לא מתערב או דורש שינוי(כל עוד הוא אינו נוגד את החוק) ,אני חי ונותן לחיות ואני חושב שזה הבנה מינימלית שדרושה לדו-קיום בארץ ושרוב האזרחים מתקשים לקבל אותה. אם גם מוצאים בנוסף מכנה משוטף אז מה טוב, אבל גם אם לא אז יש עדיין דרך להגיע לדו-קיום.