פיוטי משוררי ספרד לימים נוראים
מתוך עבודה שאני מכין בימים אלו על אודות המוסיקה לשירת ימי הביניים: 1. ידי רשים נחלשים: תבנית צורה: א.ב.ג.א עם אלמנט חזרה. השיר נכתב על ידי המשורר ר´ יהודה הלוי, נאמר בשחרית של יום ראש השנה, באותו לחן שרים גם את הקדיש שבא אחרי וגם את שיר הסליחות: "בן אדם מה לך נרדם". המזמור נקרא גם "אופן להר´ יהודה ז"ל" הרעיון המרכזי שבשיר: "העם שנבדל ונבחר מכל העמים, אף על פי שהוא הולך ומידלדל, הוא מרבה להלל את האל בבתי הכנסיות ומדרשות ולקדש את שמו"(4) 2. אדון הסליחות: תבנית צורה: א.ב.ג.ד. הפזמון "חטאנו לפניך רחם עלינו": ה.ו. שוב חזרה על הצורות הקודמות ושוב הפזמון. המזמור הנו אחד משירי הסליחות המפורסמים והפופולרים ביותר בקרב עדות המזרח. מחברו אינו ידוע. "הפיוט נכתב בחרוזים והוא כולל פזמון – שורה חוזרת… אדון הסליחות נכתב בשיטת האקרוסטיכון –לפי אותיות הא"ב, האותיות הראשונות בכל שורה מצטרפות ל22 אותיות הא"ב. דבר נוסף: הזכרת הברית עם האבות(אברהם, יצחק ויעקב) בפיוט"(5) 3. עת שערי רצון: תבנית הצורה א.ב א.ב. חזרה מעין מונוטונית על אותן תבניות במשך השמעת המזמור הארוך.הדגש של המילים המסתיימות בח´: להיפתח, שוטח, הוכח וכו´ "מחברו (של השיר) במקור עבאש יהודה שמואל, פייטן זה מוצאו מפאס… תקופתו היא המאה הי"ב. לר´ יהודה בן עבאס אירעה טרגדיה משפחתית שקרוב לוודאי שהיא ששמשה רקע לחיבור הפיוט… בנו של הפייטן התאסלם בהיותו בן 18. בכל בתי הפיוט חש הקורא כי בלב קרוע ומורתח יצאו הדברים. מן הצד הצורני עשויות הפתיחה והחתימה בתבנית של פעולה ושיח, כדוגמת מחרוזת השיר: הפתיחה פעולה ושיח, החתימה שיח: יום אהיה כפי לאל שוטח- ואקרבה לפניו קרבן ריח"(6) 4. שופט כל הארץ: תבניות צורה רבות וחזרה: א.ב.ג.ד. ניכר סלסול רב בפזמון "עולת הבוקר" הבא בצורה קבועה. השיר הוא מן הפיוטים המרכזיים בתפילת היום: "מלבד המוטיבים של החטא הדין והסליחה שהם היסודות המרכזיים של הסליחה, נתגלמו בה משאלות היחיד מישראל וכלל האומה, היחיד מבקש שייכתב לחיים והאומה –שתתקבל תפילתה. מחברה יעד אותה לתפילת השחרית: ואת תפילת השחר במקום עולה תמיד. בראש מחרוזת הסליחה קבוע השם שלמה… יש המייחסים אותה לשלמה אבן גבירול ויש המשערים שהיא פרי עטו של הפייטן שלמה בן אבון… במחזורי ימינו הסליחה היא בת שש מחרוזות שארבע ראשונות נושאות את האקרוסטיכון ש.ל.מ.ה"(7) 5: שואף כמו עבד: תבנית צורה: א.ב. ושוב חזרה על הצורות. המילים : חובו, מצבו, רבו וכו´ מודגשות על ידי סלסול. השיר נקרא גם: רשות לנשמת ליום ראשון של ראש השנה והוא אקרוסטיכון : ש.ל.מ.ה, משקלה: המתפשט.והוא מסדרת שירי הקודש של רבי שלמה אבן גבירול. הרעיון המרכזי בשיר: שליח הציבור השואף לחסד האל, כעבד השואף למתת יד אדוניו: פרוש נא האל חסדך עליו ובטל כל עוונותיו.(8)
