עוד משבר

[polimerase1]

וכן

אני חייבת מדי פעם לעזוב לשנות להתנתק, בדר״כ אני גם חוזרת, וזה כן אפשרי עם ילד, אבל לא אפשיר עם בן זוג שאין לו בכלל את הצורך הזה, אפילו לא קצת
&nbsp
אני יודעת שניא לא אהיה קטה עד שלא נעזוב אני יודעת גם שאם אני אחכה עוד קצת יכול להיות שהוא יבוא איתי, אני פשוט לא בטוחה שהבסיס ליחסים שלנו מספיק איתן כדי לשרוד את כל התהפוכות האלה, ואולי עדיף לפרק לפני שעושים כל כך הרבה קורבנות הדדיים
&nbsp
מיואשת

 

[polimerase1]

בכל מקרה אני

לא מצפה שתפתרו לי את הבעיות בחמש דקות
&nbsp
זה פשוט עוזר לכתוב ולפרוק ולקבל קצת תגובות רציניות (אלה שלא מתלהמות)

 

[sweetjane1982]

איזו קריירה כבר תהייה לו בארץ? מלצר בארומה עם תואר שני?

גם לילד עדיף מכל הבחינות לגור במדינה נורמלית.
ומה ה לא מרשה לך לדבר עם גברים אחרים ? נשמע לי גבר פרימיטיבי וחסר ביטחון, לכן גם מפחד לזוז מהארץ.

 

[אמרלדה]

"ברור שזה לא בא מהמקום הנכון אלא מתוך רצון שנשאר ביחד"

זה לא מקום נכון? למה?
רוב הזוגות שעוברים, עוברים כי זה נכון לאחד מהם מאוד, והשני לא נפגע מזה מאוד.
רצון להישאר ביחד הוא סיבה מצוינת.
מה שאני חושבת זה שאתם צריכים ללכת לטיפול זוגי. כי ברור שהוא אוהב אותך, די כדי
לומר לך כל יומיים שהוא יבוא אתך, גם אם זה פוגע בקריירה שלו. וברור שאת אוהבת אותו,
כי לא עולה בדעתך לפגוע בקריירה שלו. ולפעמים יש פתרונות מעשיים אפשריים, ואם
נניח - סתם דוגמה - הוא לומד רפואה, שזה ארוך, אולי אפשר אחרי טיפול וייעוץ להגיע להסכמה
שאת הסטאז' כבר עושים שם? ואולי אפשר לתכנן את המהלכים הבאים כבר עכשיו? ואולי אפשר
את הלימודים להמשיך שם? ואולי את יכולה לעשות הסבה מקצועית למקצוע שאת יכולה לעבוד
בו באינטרנט מול האמריקאי, מה שיחזיק אותך כאן עוד כמה שנים? ובכלל - מה עם הגשמה עצמית?
האם אי אפשר בכל ישראל הדפוקה הזאת למצוא משהו שתוכלי לעשות, שיגרום לחייך לקבל משמעות?
משהו שיעזור לך לחכות לסיום לימודיו - ולא על אש רותחת כמו היום?
אני בטוחה שחשבתם על הכל. אבל חשבתם על זה מתוך מקום של: "אני לא יכולה" והוא "מרגיש אשם.
היא כל כך אומללה בגללי". הטיפול יעזור לכם בתחום הזה. לא בתחום של הפתרונות שהצעתי למעלה,
אלא בתחום של תחושת חוסר היכולת שלך לחכות לו פה ותחושת האשמה שלו שהוא דופק לך את החיים.
בעצם, תחושת אשמה של שניכם שאתם דופקים את החיים אחד לשני...
הטיפול הזה יבדוק עבורכם אם זו אהבת אמת מצדכם ששווה ללכת עבורה באש ובמים, או שלא. ואחר כך
יבדוק מהם הגבולות של האש והמים שתוכלו לשאת, שניכם, בלי שזה יפגע בילד. לדעתי זו ממש חובה.
&nbsp

 

[polimerase1]

חייבים לעשות סטאז׳

בארץ בה לומדים זה החוק כרגע למרות שזה עשוי להשתנות..
&nbsp
היום דיברנו על זה שאם נצטרך להפרד לשנתיים אבל נשאר משפחה זה לא יהיה נורא ונתראה בחופשים
אבל האמת היא שאני לא מאמינה בזוגיות בשלט כל כך רחוק, אז זה רק בגדר מחשבה נחמדה שאפשר להתלות בה כשקשה אבל אנחנו לא נעשה את זה
&nbsp
יש עוד הרבה דברים שמציקים לי שלא כתבתי עליהם, היום התחלנו קצת לדבר אבל הוא מרגיש נורא מותקף אז עזבתי את זה
אני חושבת שאני אשתוק
אני חושבת כרגע שנשים צריכות תמיד לשתוק , לעבוד קשה ולשתוק

&nbsp
אני אשתדל לעבוד יותר וללכת יותר לחדר הכשר ולדבר פחות, הרבה גברים יסכימו שזה מה שאשה צריכה לעשות

&nbsp
והדובדבן- בחודש הבא אנחנו נוסעים לבקר, זה יתן לי אויר ונשימה ואולי בדרך נס יסגרו את המרחב האווירי מעל ישראל ולא נצליח לחזור
&nbsp
&nbsp
תודה לכולם ולילה טוב

 

[מלאכית בזהב]

מה רע בזוגיות בשלט רחוק?

זה נשמע לי בול עבורך.
גם חופש ועצמאות.
גם געגועים - שמלבים אהבה ותשוקה
ומעל לכל - הרפתקאות מכאן ועד אמריקה
- התמודדות לבד שתגרום לך להצמיח איברים של עצמאות, יכולת חברתית, יכולת שיפוצניקית , יכולת ארגונית וכל מה שהנשמה שלך רוצה כדי להתפתח.

# לפעמים הרעיון שהכי קל ונכון - הוא הכי נכון וקל.

 

[polimerase1]

לא שמתי לב שעוד מגיבים פה

ממש תודה על העידוד

&nbsp
&nbsp

 

[מלאכית בזהב]

 

[shuroo1]

קבלי ממני הבנה וסימפטיה.

-באמת.
&nbsp
כי לא מעט פעמים עולים פה מצבים הפוכים, של נשים שנמצאות בחו"ל עם גבר שנסע בשביל רילוקיישן שלו, מתוסכלות, לא עובדות ולא מוצאות את עצמן, ונמאס להן לנסות לקבל הבנה ממנו. ואילו את - סוף סוף דוגמא לאישה שיש לה חלומות, שעבור שגברים משום מה נתפסים כיותר לגיטימיים - לעבוד בחו"ל ולהשקיע בקריירה.
&nbsp
בתור מישהי שבעצמה חולמת מאוד , אוהבת את הקריירה שלה ואת החופש שלה - אני מבינה אותך לגמרי. מה גם שתחושת המחנק מילד חדש נראית לי מובנת לחלוטין - הרי זה משנה את כל עולמך ומגביל אותך, משנה את חייך, וצריך להתרגל להורות על מנת לחיות איתה בשלום.
&nbsp
אולי תלכו לטיפול, שישפר את התקשורת בניכם (אני מאמינה שהוא עשוי להיות קצת ילדותי ואולי לא להבין אותך, מה גם שלו בטח נח יותר לחיות כאן) ויתן מענה מסוים לתסכולים שלך. ואולי, אחרי שהוא יסיים ללמוד, תוכלו לנסוע. או שלפחות תמצאו מקום לעשות ויתורים הדדיים שיעשו אתכם פחות מתוסכלים זה מזו ומחייכם החדשים כמשפחה.

 

[polimerase1]

תודה לשלושתכם

וגם למריוס ול-שירה ולכל מי שהגיב והשקיע ממש (שירה אני אבדוק את האתר)
סליחה שאני עונה ממש בקצר כי השעה 2.30 בלילה.. זה לא מתוך חוסר הערכה פשוט מאוחר נורא
&nbsp
כולכם די קלעתם בול כל אחד בדרכו (ותודה ממש על הפרגון shuroo ואמרלדה)
ונתתם לי הרבה חומר למחשבה לגבי שינוי הסטטוס להורות, אני באמת הגעתי משגרה שבה כל הזמן הייתי ממקסמת הספקים זו נקודה ממש טובה אני באמת מוצאת את עצמי מתעצבנת כל פעם שאנחנו יושבים ולא עושים כלום, אפילו בשבת, וזה גם לא נעים וגם לא מתאים כאן, פשוט לא התרבות.
&nbsp
רק לחדד אני כן עובדת בארץ, אפילו הרבה, לא משעמם לי מקצועית אבל כן קשה לי כי התנאים והתמיכה וכו׳ וכו׳ אין מה להשוות שזה עוד תסכול
&nbsp
תודה לכל המשקיעים שורו ואמרלדה ושירה צדקתם בהמון דברים אני אחזור להרחיב קצת כשלא יהיה שעה קטנה בלילה
&nbsp
&nbsp
&nbsp
&nbsp

 

[אייבורי]

את הרעש בראש שלך

&nbsp
רק ג'ויינט טוב יוכל לעצור.

 

[polimerase1]

חה חה בלי ספק

אבל זה לא מסתדר עם חיתולים Baby Einstein ושיחות משעממות ליד הנדנדה
&nbsp

 

[אייבורי]

&nbsp
אז ג'ויינט + בייביסיטר.
&nbsp
נראה לי ששניכם צריכים להוריד איזה ראש ולהרגע.
&nbsp
ואולי דווקא התשובה הזאת מעידה שההורות שלך יצאה מכל פורפורציה.