היום בסופר התחשק לי לענות גם
אחרי Grace, שאין שום מילה לתאר אותו, של ג´ף באקלי, באתי עם המון ציפיות לקנות את Sketches for my sweetheart (the drunk). זה לא שהוא אלבום לגמרי גרוע. יש שם שיר בשם The sky is a landfill שגם אחרי אלבום כמו Grace אני חושבת שהוא אחד השירים היפים ביותר של הבחור. יש עוד כמה יציאות, אבל בסך הכל, אלבום די מאכזב. הוא סביר+, אבל בהחלט לא עונה על הציפיות שגרייס האגדי מפתח. Stanley Road של פול וולר קשישא. כשקניתי את האלבום הכרתי רק את You do something to me, וציפיתי לאלבום שלם במתכונת דומה. אבל מסתבר שזה שיר באמת יוצא דופן. האלבום בסך הכל טוב, אבל הוא פשוט לא מה שציפיתי לו. ואם הייתי יודעת איך הוא, ספק אם הייתי קונה אותו בסוף. ניל יאנג וסוס מטורף - Broken arrow. קניתי אותו פשוט כי מצאתי זול במשומשים, ולניל יאנג יש לי הרבה מאוד סימפטיה. מסתבר שהבחור איבד קצת משהו בניינטיז. הוא היה המבשר של הניינטיז בתקופת השיא שלו, ועכשיו להקות אחרות הצמידו את הפער והוא כבר איבד את הייחוד שלו. החדש נחמד. הוא לא אחד האלבומים שאיכזבו אותי מאוד, גם כי הוא לא ממש גרוע וגם כי לא ציפיתי להרבה. אבל הבחור באמת איבד משהו.