עברתי וקראתי שוב ושוב את שלל תגובות הגברים פה.
ברור לגמרי, הנשים הן האשמות בשיח המתפתח כאן, ולצערי, חלק מהנשים המשתתפות נוטות לכיוון האשמתן - האשמת הקורבן.
העמדות של הגברים שעולות כאן, זיהוי דוגמנות עם "זנות" מבלי לומר את המילה זנות, ראיית נשים כשוות ערך בכוח הפוליטי-החברתי שלהן על מנת לצאת נגדן, הסגת השיח לתקופת טרום החוק להטרדה מינית. [מזכירות מאוד את ארגון האבות הגרושים]
פחד נורא מנשים עולה מהתגובות השונות.
ראיית נשים כ"מטרה לגיטימית" לכל זכר
מה לעשות, אני לא רואה כך את הדברים. כתבתי בצורה מפורטת את עמדתי כתגובה ל-
@Yakir4179 . אין סיכוי שאסכים עם עמדותיך הבזות לנשים באופן עקרוני בשתי התגובות שכתבת לי.
פעם קראו ליחסי גברים-נשים: "מלחמת המינים", לפני זה נשים חופשיות באמת היו אותן שהיוונו את יחסיהן עם גברים, והצליחו לפתוח בית קפה, מסעדה או בורדל משלהן. עד אז נשים היו "רכוש" של הוריהן ואח"כ של בעליהן, כלי משחק פוליטיים או אחרים מבלי להתחשב בהן כלל. חלק מהן נרצח כי לא מצאו חן בעיני ה"גבר" - הנרי השמיני, או חלקן נאנס על ידי הבן כביטוי למרד באב - אבשלום בן דוד.
רק בשלוש מאות השנים האחרונות, ודי לאט, נשים הפכו ל-סובייקט בעל קול. אבל כרגיל - התחלה בבועה בינלאומית כמו פאריז ואח"כ נדידה לבועות קוסמופוליטיות אחרות עד שבתרבות המערבית-הטכנולוגית כל הנשים נחשבות דה יורה לסובייקטים יורידיים ואנושיים מלאים. דווקא החזון הציוני מלכתחילה, במהדורה הסוציאליסטית שלו ראה בנשים סובייקט מלא, שאחד מסימני המאבק הנואש בו הוא המשך דיכוי נשים בחברה החרדית.
אחרון - גם זו שרצתה להיות נשיאת המדינה, פרץ, הפכה פתאום לדוגמנית. אז.. נראה לכם שי אביטל היה מכריח אותה למצוץ לו?!