לי תשמעי
קודם כל, אני מאד מאד מעריך את זה שאת נותנת אמון בפורום הזה ובי וכשאני קורה את דברייך, אני חושב שלא לחינם אני נמצא פה. אני רוצה לחזור על כמה דברים שאמרתי בפורום פה ושם. קודם כל, התמכרות היא בעיה רצינית. לכל אדם יש בעיות כאלה ואחרות וגם אם יבוא אדם ויגיד שאין לו בעיות, עדין יכול להיות שיש לו והוא לא מודע להן. נכון שיש עזרה למכורים מכל מיני סוגים. יש עזרה של חברים ויש עזרה של הורים ובני משפחה ויש עזרה של מסגרות כאלה ואחרות. יש עזרה בחינם ויש עזרה בתשלום. יש עזרה של מתנדבים ויש עזרה של אנשי מקצוע, שזה אומר יועצים חינוכיים, פסיכולוגים וכדומה. דעתי היא כי כל אחד צריך לנסות לברר עם עצמו מה הסיבה שהתמכר לאינטרנט. כי חייבת להיות סיבה יותר עמוקה. אני לא יודע אם חיפשת אותה ואם את יודעת אותה, אבל כדאי לחפש אותה. הייתי רוצה לדעת גם אם לדעתך ההתמכרות הזאת מפריעה לך בחייך מעבר להרגשה הזאת שאת מתארת, שיש לך עכשיו כשאת בחופש. את אמרת משהו בקשר לחברים חברות, וגם אני מבין שיש לך הרגשת עייפות פיזית. אנשי המקצוע מתארים גם תופעות אחרות שקשורות בכלל בשימוש יתר במחשב, כמו כאבי גב, כאבי עיניים, כאבים בפרקי כף היד, (carpel tunel syndrome) שזאת גם מחלת מקצוע של כתבניות וקלדניות. וכמובן הנושא של התלות הנפשית, חושבים כל הזמן על האינטרנט, על האנשים באיי סי קיו, מה קורה, מה הפסדנו, כמה שהעולם משעמם, וכו`. מה שמפתיע אותי בסיפור שלך הוא שההורים שלך די מתעלמים מהבעיה. כלומר, אני למשל דואג שהבן שלי שרוצה כל היום משחקי מחשב, יעשה גם דברים אחרים, ואני שולח אותו לישון בערב, כולל בשישבת. וגם בחופש. אני לא רוצה למתוח ביקורת אבל נראה לי שההורים שלך לא ערים לבעיה ויכול להיות שאת לא מגלה להם. למרות שלדעתי הם היו צריכים לגלות לבד. משהו לגבי התמכרות לסמים. תדעי לך שאנשים שהם מה שנקרה נקיים גופנית, חוזרים לסמים מסיבות חברתיות. ומאד חשוב שיהיה מישהו שישגיח צמוד על האדם הזה וימנע ממנו להפגש עם אנשים שיחזירו אותו לסם, כי יש פה עניין חברתי. יותר קל לנקות את הגוף מהסם מאשר את הנפש. ועוד יותר קשה לשמור מרחק, לגבי מי שכבר היה שם. אני חושב שכדאי שתנסי לעשות משהו בכוחות עצמך כי אני חושב שיש לך כוחות. אני ואחרים פה, נעזור לך כמה שנוכל, אבל פורום תמיכה איננו טיפול, תדעי לך את זה. זה חייב להיות ברור לגמרי. אם תראי שכלום לא עוזר, את חייבת לפנות לעזרה מקצועית, כלומר לפסיכולוג, ולא נראה לי שאפשר לעשות את זה ללא מעורבות ההורים. בינתיים מה שאני מבקש, תנסי לקבוע לעצמך סדר יום יותר נורמלי. תגידי לעצמך, אוקיי, יצאתי לחופש, התפרעתי שבוע, עכשיו אני חייבת לחזור להתנהגות יותר מסודרת. כל יום חברות או ים או משהו כזה, אינטרנט כך וכך שעות, וזהו, הולכת לבד לישון בשעות יותר נורמליות. תנסי. *** חוץ מיזה אני חושב שללי מגיע שעוד מישהו יתייחס, אין לכם שום דבר להגיד לה?