עוד מעט צהריים

[יחפהבפארק]

אני מסכימה איתך בכל מילה

נשבעת לך שאם אני לא מעשנת עדיין זה רק בזכות הנסיך הזה מבוורלי הילס שמאיר לי דברים בצורה אחרת לחלוטין

 

[סוקרטס פה]

 

[סוקרטס פה]

ואוו, קודם כל תודה רבה על המילים היפות נסיכה

זה בהחלט היה עשור מטורף

וואלה באמת אני לא אדם כועס או כעסן
אני הרבה מוחל על כבודי
מה אני אגיד לך, אני מחפש את הכבוד של בורא עולם, זה הכבוד שמעניין אותי ואני חפץ בו
אז מה שקורה פה בעיני הבריות פחות מפריע לי, אני יודע שאת התמורה שלי והשכר שלי אני מקבל אקבל וכבר קיבלתי ים

אני לא צריך לכאוס כי אין לי גאווה יותר מידי
ואין לי צורך לשחק את המשחקים של למי יש יותר גדול בחדר, כי גם ככה זה בדרך כלל אני
אז זה בכלל מיותר
ומה יש לי להתגאות במה שקיבלתי בחסד

אני מעדיף לסתום את הפה ולא לפתוח עין בעולם ודיבור כזה או אחר בעולם, מאשר להוכיח לבנאדם אחר שאני הכי גבר

וגם ככה אני מאוהב בחוכמה, ו"ראשית חוכמה יראת השם"
יענו תמיד יש מי שרואה אותך ומודד אותך, ומשיב לך כגמולך

אז מה לי ולכל ההתבחבשות הזו עם הבריות
האיזון שלי זה החיבור המוצלח עם בורא עולם, הוא המשמעות שלי בחיים הוא השמחה שלי והפרנסה שלי וכל מה שאני צריך בשביל לחיות בעולמו ולהנות לי מחיי מלכות

ולשפוך המון אהבה אהבה אהבה

(לפחות ככה אני הייתי רוצה לראות את הדברים)

מה הכי עושה לך את זה שכשאני מפאר את עצמי
המשכמי ומעלה
או מלא כל הפורום כבודי

 

[אשת השמש האדומה]

טרי! טרי!

יצאתי להליכה וכולי יורדת במדרגות של הבניין באנרגיות שיא
ובהתלהבות ואז מגיחים שני חברים שלי שרצו משהו מהבית שלי.
קיצר, לא הקשבתי ודחפתי להם ת׳מפתחות כי אני ממש באורות
וחייבת להמשיך על האנרגיה שלי.

ציפיתי שכשיסיימו יתקשרו אליי ויביאו לי את המפתחות.
כשאני מסיימת את ההליכה וכשאני ומ 8% בסוללה אני מתקשרת.
הם בצד השני של היישוב

באותו זמן מתקשרת חברה שבאה מת״א עם הרבה ציוד של סטודיו
והבטחתי לה שאהיה זמינה לה בדיוק כשתגיע בכדי שלא תתקע
ומ כל הציוד.

ידיד שלי אומר לי לבוא לקחת את המפתח ואני זהו! לא רואה יותר!
צורחת מעצבים שמיד יביאו לי את המפתח לבניין שלי בלה בלה
אין לי סוללה בלה בלה יוליה עם מלא ציוד בלה בלה

הם מכירים אותי ומתים עליי ולא יקנו אותי קשה.
אבל אני סובלת מהכעס והעצבים
את כל השלווה שהצלחתי לייצר בספורט הרסתי בגלל הלחץ שנכנסתי
אליו והכעס

ואז אני מתייסרת על הקשקוש המטופש הזה

אבל ההודעה שלך הצחיקה אותי בטירוף וזה כבר מרגיע.
הקטע שגם ככה שלך הכי גדול

 

[סוקרטס פה]

קשה לכעוס כשהוא כזה יציב ומוצק

 

[אשת השמש האדומה]

חחחחחח

איך אני מטריחה את עצמי להוציא רגש על זוטות
כשאני עומדת מול מלך ישראל לעתיד.
את כל האנרגיה הרגשית והרוחנית טוב יותר
שאשקיע בך.

סוקי למלכות ישראל!

 

[סוקרטס פה]

בסוף אני אפתח מפלגה בגללכם

 

[יחפהבפארק]

אוףףףףףף אתה כל כך יודע על מה לעבוד אצלי

שזה ממש מעצבן

כאילו שאני לא יודעת את כל הדברים האלו

כל הקשרים וכל הסיבים וכל החופש המדומה הזה של הסיגריה ובכל זאת אני לא מצליחה להשתחרר, ברגע שכואב לי משהו בגוף, מהמחשבה של - קיבינימט מה יוצא לי מזה? בשביל מה לסבול כל כך אם ממילא נמות במוקדם או במאוחר. וכן יש איזה אקט של צדיקות בכל הגמילה הזאת. בבחינת תראו אותי וואלה איך אני מתגברת על כל המכשולים ולא מעשנת ועושה בדיוק מה שהרופאים אומרים ואני ילדה טובה ירושלים ובפנים כל מה שבא לי זה לשים זין על העולם ועל הכל ולהקל על עצמי את החיים שעוד נותרו לי עד מאה ועשרים.
אבל מצד שני, אני יודעת שאתה צודק בכל מילה ומילה שאתה אומר, והצדק הזה הוא כל כך יפה וכל כך נפלא כשהוא על הנייר כתוב שחור על גבי לבן. אבל כשאני צריכה להתמודד עם כאב כלשהו בגוף, נגיד צוואר או כתפיים או גב, ויש לי ברירה לקחת סיגריה או לקחת כדור נגד כאבים, אני מרגישה שהסיגריה הייתה מועילה לי יותר. כמו שהועילה לי עד עכשיו ועזרה לי להתגבר על הרבה מאוד דברים. אני כל הזמן בנדנדה רגשית כזאת. עולה ויורדת עולה ויורדת

 

[סוקרטס פה]

אז שמעי משהו שממש יכעיס אותך

אמרתי לך מהתחלה שהגמילה היא בעצם התבוננות פנימית
והנדנדה שאת מתארת היא הצליל שאומר לך שיש לך עבודה לעשות עם עצמך
והסיגריה היא הכלי שלך להשתיק את הצליל הזה, ולא באמת לפתור אותו
כך שזה לא שאלה של תן לחיות עד שנמות
זה איך לחיות עד שנמות

תמצאי דרך חיובית יותר לפתור את הבעיה הרגשית הזו

את יודעת מה כיף בפתרון
אחרי שאתה פותר בעיה היא כבר לא חוזרת יותר, אין מה לדאוג ממנה, היא נגמרה ונעלמה

שלא כמו עם הסיגריות שאת צריכה 20 פעם ביום לפתור את הבעיה הזו

תשאלי את עצמך, איזה בנאדם את רוצה שהילדים שלך ירכשו ממך ?
הרי אני ואת יודעים שמי שאת זה מי שהילדים שלך יהיו
מי את רוצה שהילדים שלך יהיו ומה את מוכנה להקריב עבור זה תלוי בך ורק בך

תעשי את זה בעבור מישהו שאת אוהבת
אז יהיה לך הרבה יותר קל , כי הכי קשה לנו לאהוב את עצמינו (משום מה)
תחשבי על הכלים שאת יכולה להעביר לילדים שלך על ידי התמודדות נכונה עם מכשול אמיתית
ועל הניצחון המחוץ של הרצון על התאווה והערך העליון שלו

 

[סוקרטס פה]

קבלי סירטון מעניין שאני בדיוק צופה בו

http://www.youtube.com/watch?v=6J3hU3eLRv4

 

[יחפהבפארק]

תשמע, לזכותך ייאמר

שאת מצליח להחזיק אותי בכוננות מלאה. אני באמת חושבת על כל מה שאתה אומר ומנסה לאתר את הבעיה שלי. תכלס אני מוצאת שהבעיה שלי היא באמת אך ורק מצבי הגופני. כי כשאני מרגישה טוב ולא כואב לי שום דבר, אני בכלל לא חושבת אפילו על הסיגרייה ואני נהנית ממה שאני עושה באותו הרגע בין אם זה צפיה בסרט או כתיבה בפורום או משחק עם הקטנים. הבעיה מתחילה ברגע שאין לי שליטה. ברגע שכואב לי הגב ואין לי שליטה על זה ואני לא יודעת מה לעשות עם עצמי. או אז עולים בי הרהורי הכפירה בנוגע לסיגריה.
אני כאילו משכנעת את עצמי שעם הסיגריה היה כואב פחות

ואני באמת יודעת שאני ממלאה את עצמי בבולשיט

 

[סוקרטס פה]

תראי

קודם כל אם אינני טועה לאדם יש 64 אלף מחשבות ביום
סביר להניח שחלקן יהיו סיגריות, וסביר להניח שבמצבים מסויימים זה יהבהב אף חזק יותר
אבל את צריכה וחייבת להבין משהו לגבי כל המחשבות שעוברות לך במודע
זה רק מחשבות, זה לא את בכלל
זה שני דברים שונים לגמרי
מה שכן את יכולה לעשות זה לנסות ולשחק עם הסיטואציה ו"לעבוד" על התת מודע שינפיק לך מחשבות אחרות

או לכל הפחות אל תאכילי את עצמך במחשבות שווא
בשביל זה אמרתי לך תקראי לזה מים
זה נראה לך טיפשי כרגע, אבל המוח שלך יעבור תהליך חשוב שיקל עליך את ה"כאב"

תקחי את כל עיניין הסיגריות כפרויקט, ותשני במכוון את כל התפיסה שלך ע"י הזרקת תפיסות אחרות וחיבורים אחרים

אבל אם תמשיכי לעשות אהבה רוחנית עם הסיגריה, את גם תמשיכי להיות קשורה אליה רוחנית


סיגריה לא שתנה בך שום דבר לחיובי
אני ואת יודעים שאין כזו מציאות
כל מה שאת צריכה עכשיו זה להסביר את זה לתת מודע שלך

 

[יחפהבפארק]

אני חייבת לתת לך חיבוק

באמת אתה עוזר לי המון. לא יודעת אם מילה ממה שאתה אומר היא אפקטיבית או נכונה או בכלל תלושה מהמציאות, אני רק יודעת שאתה מחזק אותי המון. פעם אני הייתי מאוד חזקה בנושא הזה. במשך שנתיים עזרתי להמון אנשים להיגמל. אנשים שעד היום לא מעשנים.
תעיד על כך דולפינה היקרה. לצערי, עם השנים ועם כמה משברים, הפכתי לשברירית ואני עצמי כבר זקוקה לחיזוקים ולחבלים שיקשרו אותי היטב אל המזרח כי אחרת אני בהחלט נסחפת אל לב הים...

 

[סוקרטס פה]

תקשיבי נסיכה, את אמא

אין דבר יותר קשה מזה בכל העולם כולו

מה זה סיגריות בשבילך
תחפשי את הכוח לא רק לנצח את הסיגריות, תחפשי להעיר את הכוח שיעזור לך לנצח כל דבר

קשה לי עכשיו להגיד לך מה הוא, כי אני בעצמי בתהליכי בניה
אבל אני מציע לך פשות לקחת על עצמך למצוא את מה מניע ומחייה אותך ומעניק לך סיפוק ושמחה

אל תחפשי איזה משהו אילקי
זה יכול גם להיות דבר אנוכי
העיקר שתחפשי דרך להכניס לחיים שלך כמויות גדולות של אנרגיה

אני למשל צופה בהמון סירטונים ביוטיוב, יש להם שם המון דברים שיעשירו אותך ויעוררו בך את התשוקה לחיים של מודעות ויצירה

אם את מעוניינת אני יכול להציף אותך בלינקים בלי סוף
או כל פעם שאני צופה במשהו מעניין להעביר לך
לאו דווקא גמילה מסיגריות,
זה יותר גמילה מחיות אקראית ודלה, לחיות מכוונת ושופעת

 

[יחפהבפארק]

תודה סוק

אני אשמח לראות מדי פעם בפעם סרטון מעניין, אך הוא חייב להיות עם תרגום בעברית, כי אני ואנגלית ברמה הכי בסיסית. לא יכולה להתרכז בסרטון שאין לו תרגום.

 

[נסחפת עם הגלים]

לא יחפה לא אל תחזרי לעשן

תגידי ככל שעובר הזמן לא יורד לך החשק לעשן?

כי לי הוא ירד. הדחף הזה של "רעב" בבטן לסיגריה ירד. החולשה שלי זה כשאני עצבנית. כשאני עצבנית גם אם לא בא לי ניקוטין או עשן בא לי להחזיק סיגריה. זה כנראה קושר טוב טוב אצלי העניין הזה של עצבים וסיגריה. מעבר לזה אני לועסת מסטיקים ועם הזמן נראה כאילו קצת שכחתי מזה. מתמכרים גם לדברים אחרים- תוספי תזונה, מסטיק, ארטיק קרח, האח הגדול...כל מיני.

אגב מה עם אלן קאר עוד לא קראת אותו? אני חושבת שאם את מגיעה למצב שזהו ואת שוקלת לחזור לעשן קודם כל תקראי את הספר שלו. הרבה אנשים אמרו לי שזה עזר להם ממש לשנות דפוסי חשיבה בנוגע לסיגריה. אפילו תקחי אותו מהספריה או תשאילי ממישהו, מה יש לך להפסיד?

 

[יחפהבפארק]

אבל אצלי הבעיה היא אחרת

ונראה לי שסוק עלה על זה. אין לי בכלל חשק פיזי לסיגריה. אני מפצה את עצמי עם כל מיני ויטמינים (אומגה 3 ומגנזיום) וגם מכורה מספיק לפורום ולאח הגדול, ככה שכבר שברתי לי מלא הרגלים הקשורים בסיגריה. הבעיה שלי היא אחרת יותר נפשית ובסיסית בגלל שאני אהבתי לעשן ואהבתי את הסיגריה שאיתי ולכן חסרונה מורגש במובן הנפשי והרגשי. אין לי בעיה לקנות את הספר. אני רק צריכה להזדמן לחנות ספרים. אבל בינתיים השיחות כאן בפורום מאוד עוזרות לי. אני באמת שאלתי את עצמי איפה את ואיך את עם הגמילה

אני שמחה שאת מחזיקה מעמד. את יודעת שככל שהגיל שלכן הוא צעיר יותר, כך הגמילה היא טובה יותר ומהירה יותר.
את נתת לי רעיון טוב. פשוט למלא לי את הפריזר עם ארטיקים קרח. זה בטח יעזור לי

 

[נסחפת עם הגלים]

וואי זה חופשי עוזר

את יכולה לקנות ללא קלוריות אם את בדיאטה או להכין עם מיץ פירות.

אני בסדר עם הגמילה, כל יום שעובר אני יותר מתרגלת להיותי "לא מעשנת". יש רגעים שבא לי לקחת אחת מאנשים, רק אחת אבל אני יודעת שאני לא מהאלה שיכולים לעשן רק מדי פעם. אני מהנרקומנים...וכמו שאמרתי שאני בקריזה או לחץ זה ממש חסר אבל מסתדרים. הרווחתי לפחות נשימה חלקה והתקפי האסטמה ירדו פלאים אז זה כבר טוב.

כן אני חושבת שאת צודקת. אני מעשנת מגיל 15 שזה גם הרבה זמן, בערך 10 שנים עם שנה הפסקה באמצע אבל זה כנראה לא אותו דבר כמו מישהו שעישן כל החיים שלו וזה כבר חלק ממנו. בכל אופן כדאי לך לקרוא- הוא מדבר שם גם על העניין הזה שמתגעגעים לסיגריה החברה. יש לי אותו מעלה אבק חבל הייתי מביאה לך.

מה קורה עם יניב יש חדש?

 

[יחפהבפארק]

מעולה בשבילך. באמת.

גם אצלי, אחת הסיבות שמדרבנת אותי לא לחזור לזה, זאת העובדה שאני פשוט לא משתעלת. אפילו לא מכחכחת

ובקשר ליניב. המצב איתו קצת קשה כי הוא על הכוונת של הקבוצה השניה ולכן יש מצב יותר מסביר שהוא עומד היום להדחה.
עכשיו הכל תלוי אם ביז'ו מועמד או לא. אם ביז'ו לא מועמד אז יש סיכוי שהחברים של ביז'ו יצילו את יניב. אבל אם לא, אז צריך לקוות ששלי או דורין מועמדות גם יחד איתו.

 

[נסחפת עם הגלים]

גם אם הוא יודח הוא עשה דרך ארוכה

לחשוב שפאולינה ודנה הודחו לפניו, זה לא מובן מאליו.

אותי הם כבר משעממים. בא לי שיכניסו קצת דם חדש, אקשן.