עוד מעט החודש
מה אני יכול להגיד איבדתי אותך למחלה הארורה הזאת. לפחות אני מנסה להתנחם ששמרת על עצמך כמעט עד הסוף. אני מקוו ה שלא סבלת ברגעיך האחרונים והלוואי ששהותי לצידך עזרו לך השארת אותי עם בננו הפעוט בכול רגע בו אני מסתכל עליו אני רוא ה את פנייך כל כך מתגעגע לחיוכך לצחוקך ליופיך ופדוט מתגעגע אליך מנסה לעשות הכול מחדש דירה.עבודה וגן לילד אבל זה כה קשה בלעדיך ללא תמיכתך הכול כל כך קשה ניסיתילחפש מישהו לדבר עימו לא משפחה.לא חברים מישהו חדש פרסמתי באחד האתרים רק שיהיה מישהו שהוכל לדבר עימו זה כל כך חסר לי השיחות לא מצליך להביא את עצמי לענות זה ניראה לי כל כך לא נכון רוצה רק קצת שקט אפשרות סוף סוף לנסות להתאבל בעצמי היה לי קשה להודיע להוריך כי את הינך עימנו עוד אבל מה ששובר אותי זה המבט פניו של ילדנו כאשר אמרתי לו זה רודף אותי יומם ולילה
מה אני יכול להגיד איבדתי אותך למחלה הארורה הזאת. לפחות אני מנסה להתנחם ששמרת על עצמך כמעט עד הסוף. אני מקוו ה שלא סבלת ברגעיך האחרונים והלוואי ששהותי לצידך עזרו לך השארת אותי עם בננו הפעוט בכול רגע בו אני מסתכל עליו אני רוא ה את פנייך כל כך מתגעגע לחיוכך לצחוקך ליופיך ופדוט מתגעגע אליך מנסה לעשות הכול מחדש דירה.עבודה וגן לילד אבל זה כה קשה בלעדיך ללא תמיכתך הכול כל כך קשה ניסיתילחפש מישהו לדבר עימו לא משפחה.לא חברים מישהו חדש פרסמתי באחד האתרים רק שיהיה מישהו שהוכל לדבר עימו זה כל כך חסר לי השיחות לא מצליך להביא את עצמי לענות זה ניראה לי כל כך לא נכון רוצה רק קצת שקט אפשרות סוף סוף לנסות להתאבל בעצמי היה לי קשה להודיע להוריך כי את הינך עימנו עוד אבל מה ששובר אותי זה המבט פניו של ילדנו כאשר אמרתי לו זה רודף אותי יומם ולילה