עוד מעט בת שלושים.
עוד מעט אני בת שלושים. עשור איום ונורא (ונפלא, אבל בעיקר איום ונורא) חוויתי. עברתי כברת דרך ארוכה, מעוקלת, רבת-מהמורות בשבע שנים. אחר כך השתנה התוואי ועתה, כמעט שנתיים, חיי מתנהלים על מי מנוחות, בדרך סלולה וחדשה ומרובת נתיבים מהירים. אני יודעת מה יעד המסע שלי. לגביו אין יותר מדי שאלות ותהיות. אבל מדי בוקר אני מתעוררת ותוהה מהי הדרך הנכונה. האם לנסוע בנתיב השמאלי, לעקוף את כולם, להותיר מאחורי שובל של מתכת ואור? אולי להתמיד בנסיעה מתונה ובטוחה בנתיב הימני? לבחור בדרך המלך בנתיב האמצעי? כרגע, נראה לי שאני בכלל יורדת מהכביש הראשי בקרוב. במחלף הבא אני פונה ימינה, ממשיכה קצת ישר, מחפשת לי איזו דרך כפרית, או שביל עפר, צומת אבודה ושוממת. אני לא מתבלבלת בדרך. אין לי מפה, ואין לי מצפן, אבל אני יודעת לאן אני נוסעת, ואני יודעת שהדרכים המובילות לשם רבות. אני יכולה להישאר על הכביש הראשי, אבל אני פונה במחלף, כי אני רוצה גם לראות קצת נוף, לפני שאני מגיעה ליעד.
עוד מעט אני בת שלושים. עשור איום ונורא (ונפלא, אבל בעיקר איום ונורא) חוויתי. עברתי כברת דרך ארוכה, מעוקלת, רבת-מהמורות בשבע שנים. אחר כך השתנה התוואי ועתה, כמעט שנתיים, חיי מתנהלים על מי מנוחות, בדרך סלולה וחדשה ומרובת נתיבים מהירים. אני יודעת מה יעד המסע שלי. לגביו אין יותר מדי שאלות ותהיות. אבל מדי בוקר אני מתעוררת ותוהה מהי הדרך הנכונה. האם לנסוע בנתיב השמאלי, לעקוף את כולם, להותיר מאחורי שובל של מתכת ואור? אולי להתמיד בנסיעה מתונה ובטוחה בנתיב הימני? לבחור בדרך המלך בנתיב האמצעי? כרגע, נראה לי שאני בכלל יורדת מהכביש הראשי בקרוב. במחלף הבא אני פונה ימינה, ממשיכה קצת ישר, מחפשת לי איזו דרך כפרית, או שביל עפר, צומת אבודה ושוממת. אני לא מתבלבלת בדרך. אין לי מפה, ואין לי מצפן, אבל אני יודעת לאן אני נוסעת, ואני יודעת שהדרכים המובילות לשם רבות. אני יכולה להישאר על הכביש הראשי, אבל אני פונה במחלף, כי אני רוצה גם לראות קצת נוף, לפני שאני מגיעה ליעד.
