שגעון בכף ידי.
אז ככה: כמו שסיפרתי כאן פעם או פעמיים, אני משתמש במחשב כף יד, מה שמכונה פאלם. אני גם גולש בפורום פאלם פילוט. למי שעדין לא יודע על מה אני מדברף אני מדבר על מחשבים בגודל של קופסת סיגריה, או ארנק, שאיתו אפשר לעשות המון דברים שניתן לעשות גם אם מחשבים שולחניים או ניידים. יתרונם הגדול, הקוטן, חסרונם הגדול, גם הקוטן, ליתר דיוק טוטן המסך ולפעמים קוטן המקלדת הוירטואלית. אתמול בערב היה מפגש קהילת הפאלם הישראלית. החלטתי לעשות משהו שאינני נוהג לעשות, ולצאת רגע מהעולם הוירטואלי וללכת לשם. היתה לי התלבטות, אם לשמור על פרופיל ממש נמוך, כלומר להתחבא שם באיזו פינה ולא לדבר עם אף אחד, או כן להציג את עצמי בפני קבוצה קטנה של חברים תחת השם e-magine או להציג את עצמי בשמי הפרטי האמיתי, בלי שום עזכור ל-magine. כמו שהוותיקים שבינכם יודעים, אני מאד מקפיד על האנונימיות שלי ואינני מוסר את פרטי זהותי לאנשים שאני מכיר באינטרנט. חוצמיזה, כאן, בעולם הווירטואלי, אני מרגיש ממש כמו
במיים. במציאות אני די סגור ואינני מתקשר בקבוצות. אני יכול ליצור יחסי אנוש במצבים של אחד על אחד, אבל בקבוצות גדולות אני די הולך לאיבוד. אז נסעתי למפגש, את מנהל הקהילה אני מכיר מהפורום, מהאיי סי קיו ומשיחות טלפון אילו, את האחרים הכרתי רק מהפורום ואציין שחלק גדול מהחברים באותה קהילה כותבים עם שם מלא ואפילו צירפו תמונות לכרטיסי הביקור שלהם ב
. אז הגעתי לשם, הצגתי את עצמי כe-magine בפני מספר קטן של חברים וגם אמרתי את שמי הפרטי. אחר כך התרשמתי כמו כולם מהציוד שהוצג, שמעתי הרצאות, וכו. שלא יהיו לכם ספקות: יש שם מכורים. יש לא מעט מכורים לטכנולוגיה וגם לאינטרנט. טווח הגילאים 14 - 50. 95% גברים. ראיתי שם אנשים שהורידו תוכנות (בימבמו בשפת הפאלם, כלומר הטעינו את התוכנות לפאלמים בעזרת העין האינפרא אדומה שלו) וישבו בחדר אחורי והתעסקו עם המכשיר שלהם בלי לדבר עם אחרים. ראיתי אדם מבוגר ממני, שישב כל הזמן בפינה עם פאלם מחובר למודם סלולרי עם אנטנה פתוחה וגלש ללא הפסקה. וזה היה במפגש של כמה שעות. לא דיבר עם אנשים, לא הסתכל בתצוגה. ועכשיו הדבר החשוב השני: הנושא המרכזי של ההרצאות היה גלישה סלולרית בעזרת מכשירי פאלם למיניהם, עם מודמים סלולריים, או בעזרת מכשיר טלפון סלולריים מיוחדים שכוללים בפנים פאלם. ואני: רוצה אבל פוחד. מה יהיה איתי? אני אהיה מחובר כל הזמן? אני אכנס עם האינטרנט לשרוטים כמו בקריקטורות שהביאו גם לכאן? כשאהיה בבית משפט אני אסתכל באינטרנט מתחת לשולחן בלי שהשופט ישים לב? (אם זה בכלל מעניין אותו מה אני עושה כל עוד לא מרעיש באולם המשפט...) כן, זה מפחיד. זה אפילו לא היה יקר. אני לא רוצה להיכנס לפרטים מסחריים. בפיטוי היה ענק. גם המחשבה שאני יכול לגלוש בשקט בבית, מכל חדר, בלי שהילדים ינשפו לי בעורף וישאלו כל דקה, אבא, מתי אתה מפנה את המחשב? בקיצור: א´ היה לי מעניין וכיף במפגש. ב´ לאשתי לא היה כ"כ כיף שנסעתי וחזרתי ב1:00 בלילה. ג´ ראיתי שבנסיבות מסויימות ובקבוצת אנשים שאני סומך עליה יחסית, אני מסוגל למידה מסויימת של חשיפה, לא וירטואלית. ד´ לא נפלתי בפח. לא קניתי מודם סלולארי ואני ממש שמייח שלא קניתי. זה מראה לי שיש לי קח רצון.