עוד מנהגים לשבועות

faridi

New member
תרגום ל"כתובה" של חג השבועות

בקהילות הספרדים אשר בטורקיה נהגו בחג השבועות בפתיחת ההיכל בבקר, לפני קריאת התורה, לקרוא את הכתובה בין הקב"ה לעם ישראל- עם תרגום. להלן מס' קטעים: איס ראזון די אלאב'אר אאיל דייו גראנדו אי פודירוזו. קון טימורידאד די קוראסון אי אליגריאה די גוזו. אין איל דיאה איל איסטי סאנטו אי טימרוזו: ... ויינדו איל דייו ברוך הוא קילו אמימוס אהבה רבה. טאמביין איל נוס אפלאזו קומו נוב'ייאה קון גראנדי חבה. איסטה איס לה כתובה: דיאה די שבת ריסיב'יירון לוס ג'ידייוס לה ליי די לה מאנו דיאיל דייו. אה סש די סיון איל מיז טריסירו קי ישראל די מצרים סאלייו. אין אנייו די דוס מיל אי 446 קי איל מונדו סיקרייו: ... לידייו איל נוב'ייו תוספות סוב'רי איל עיקר דיסו דיספוזאדה. דיסיר מחדש פשטים איל חידושים די פרימה אידי מאדרוגאדה. אין קון כעס אי פריסה נו סיר דישאדה: ... אינפורטו טודו אינטרי אשוגאר איתוספת איקונטאדו. קיטרושו לה נוב'ייה אסו נוב'ייו אמאדו. לאס מצוות אפ'ירמאר איטימיר אין איל דייו איאזיר סומאנדו: ... לוס ג'ידיוס קי ריסיב'יירון לה לייאה אוז'וס די טודוס לוס פואיב'לוס. פ'וואירון אינפ'יאוזייאדוס די סיר איסקפאדוס די מאליס אי דואילוס. לוס עדים פ'ואירון לה טיירה אי לוס סיילוס. (האם יש תרגום למילה עדים? טסטימונוס ?) ... איל סיב'ינגי דיטודוס לוס קי סיירב'ין אידולו. אי בינדיגה אסו פואיב'לו עם גורלו. איל דיראן טודוס אה אונה מינטי אשרי העם שככה לו"
 

faridi

New member
עוד מנהגים לשבועות

כתב הרמ"א (בהגה סימן תצד סעיף ג.) נוהגים לשטוח עשבים בשבועות, בבית הכנסת ובבתים זכר לשמחת מתן תורה. ורבים מרבותינו האחרונים הביאו סימוכין למנהג זה, שיש בו גם זכר למה שאמרו בגמרא (שבת פח:) כל דיבור שיצא מפי הקדוש ברוך הוא, נתמלא העולם כולו ריח בשמים, כמו שנאמר "שפתותינו שושנים נוטפות מור עובר". וכן נוהגים להעמיד ענפי אילנות בבית הכנסת ובבתים, לרמוז למה שאמרו רבותינו במסכת ראש השנה (טז.) בעצרת (היינו חג השבועות) נידונים על פירות האילן. כתב עוד הרמ"א, שנוהגים בכמה מקומות לאכול מאכלי חלב ביום חג השבועות, והוסיפו האחרונים שיש נוהגים לאכול גם דבש וחלב, לרמוז על מתן תורתינו שנמשלה לדבש וחלב, ויש נותנים טעם למנהג מאכלי חלב בחג השבועות, מפני שבעשרת הדברות נתגלו לאבותינו כל חלקי התורה ומצוותיה, וכמו שכתב רב סעדיה גאון שבעשרת הדברות כלולות כל מצוות התורה, וכשירדו ישראל מההר אל בתיהם אחר מתן תורה, לא מצאו מה לאכול תיכף, זולת מאכלי חלב, כי לבשר היו צריכים הכנה רבה, לשחוט בסכין בדרך בלי פגם כאשר ציוה ה', ולנקר החלב וגיד הנשה, ולמלוח הבשר ולהדיחו, ועוד ועוד עניינים רבים הקשורים לכשרות המאכלים. ולכן היו זקוקים למאכלי חלב, ואנו עושים זכר לזה. ונאמרו אודות מנהג זה עוד טעמים אחרים. נאמר בתורה (דברים טז) ושמחת בחגך אתה ובנך ובתך והלוי והגר והיתום והאלמנה אשר בקרבך. לפיכך חייב אדם לשמח עמו ברגל את העניים והאביונים והאלמנות והיתומים, והיא חובה קדושה.
 

טליה ג

New member
תודה על המידע!

בהזדמנות זו אני רוצה לאחל לכל הגולשים בפורום חג שבועות שמח!
 

faridi

New member
ולמי שלא מבין לאדינו-תרגום:

מתוך הסידור תפילה שיש לי משנת 1867: "ירד דודי לגנו לערוגת בשמו להתעלס עם בת נדיב ולפרוש עליה סוכת שלומו אפריון עשה לו המלך שלמה: שרפים ואופנים נטש ופרשיו ורכבו ובין שמחת אילת אהבים שם מסיבו ביום חתונתו וביום שמחת לבו: ... לחופה נתרצתה מחולת המחנים וכנגד נעשה ונשמע לקחה ששים רבוא עדי עדים בחדש השלישי לצאת בני ישראל מארץ מצרים: ויהי הקשר אמיץ עם עם זו קנה בסיני ואת ספר המקנה והחתום אקרא באזני המוני הנה היא כתובה לפני: בשישי בשבת אגיד את הרשום בכתב הנשתון יום להנחיל אורהביו תורה אל חי נתכון ששה ימים לחדש סיון:ביום מסיני בא וזרח משעיר אל נעלם הופיע מהר פארן על מלכי גוים כלם בשנת 2448 לבריאת העולם: ... וצבי חתנא דנא והוסיף על עקר כתובתה מה שתלמיד ותיק עתיד לחדש באורייתא וספרא וספרי וגד ותוספתא: הקדים לה בתורת מוקדם רמ"ח מצוות עשה מהן לא ימישון כי אם אותם יום יום ידרושון את הדרך ילכו בה ות המעשה אשר יעשון: ועוד כתב לה בתורת מאוחר מצוות לא תעשה נקדשו למניין שלוש מאות וששים וחמישה פשו מעשים אשר לא יעשו" ןיקם עדות ביעקב ותורה שם בישראל במרץ ואמר להקים גדריה מאין פורץ פרץ ואעידה לי עדים נאמנים את השמים ואת הארץ: ישמח חתן עם כלה לקחת לו לגורלו וישמח לב כלה בבעל נעוריה ותאמר למהללו אשרי העם שככה לו"
 
למעלה