עוד לילה

עוד לילה



הריח החריף של הלילה עולה באפנו אוושת הענפים ברוח הקרה עוטפת את העיר ואנחנו תועים בדרכנו מכורבלים במעיל האחד שלנו המעיל הישן הקרוע אורות הניאון בוערים בעינינו בעינינו אש זרה והחושך? מציף אותנו לוקח אותנו אליו בחמימות אין קץ והרוח? היא מאוושת לה בדרכה הלאה אל הרחובות החשוכים פורעת את שערנו מלהיטה את לחיינו בקור המקפיא והשקט, השקט הזה מצלצל באוזנינו קובר תחתיו את דממת הלילה ואני יודע רק זאת שבתוך הדממה הזו, בחשיכה, אהבתך מאירה ומחממת את ליבי חלומות פז אהובתי
 
למעלה