עוד לבנה בקיר הפוליטי המכחיש קשר בין חיסונים לאוטיזם הוסרה

עוד לבנה בקיר הפוליטי המכחיש קשר בין חיסונים לאוטיזם הוסרה

"ה CDC [המרכז לבקרת מחלות ומניעתן בארה"ב] ידע על הקשר בין גיל קבלת חיסון ה MMR לבין שיעור האוטיזם בקרב בנים ממוצא אפריקני-אמריקני [שחורים] כבר בשנת 2003, אך בחר להעלים את זה", אומר ד"ר הוקר, מ "מוסד פוקוס אוטיזם". בעזרת מדען מחקר בכיר ב CDC, חשף הוקר מניפולציה בנתונים אשר הצביעו על סיכוי של פי 3.4 לבנים שחורים בארה"ב להיות מאובחנים כאוטיסטים, אם חוסנו לפני גיל 3 שנים, בהשוואה לבנים אשר חוסנו בגיל מאוחר יותר.
עיוות הנתונים נעשה באמצעות הקטנה טכנית של גודל המדגם על מנת להקטין את המשמעות הסטטיסטית של הממצאים, ופורסם בכתב העת Pediatrics כמחקר בשנת 2004 אשר שימש רבים בכל העולם בהכחשת הקשר בין חיסון ה MMR לבין אוטיזם. כתב העת Pediatrics נהנה ממימון מתעשיית התרופות, לרבות ענקית החיסונים Merck.

ד"ר הוקר פרסם החודש מחקר המתבסס על אותם הנתונים המראה את הסיכון המוגבר לבנים שחורים כאמור.
בשיחת טלפון, אמר המודיע הפנימי ב CDC, המעדיף להישאר אנונימי, לד"ר הוקר: "הפסדנו עשר שנות מחקר בגלל שה CDC משותק בכל הנוגע לאוטיזם. הם לא עושים את מה שהם צריכים לעשות מחשש לגילוי דברים הקשורים לזה". המודיע הפנימי שייך עבירות פליליות לממונים עליו והביע חרטה עמוקה על תפקידו בהסתרת הנתונים.

לדברי פרופ' דיויד לואיס, לשעבר מיקרוביולוג בכיר אשר פוטר מסוכנות ממשלתית אחרת, EPA, לאחר שפרסם מחקרים המבקרים את המדע המשמש חלק מנהלי העבודה שלהם: "עבודה עבור הממשלה אינה שונה מעבודה עבור התעשיה. או שאתה מיישר קו או שאתה מוצא לעצמך מקום עבודה אחר. אף אחד לא יופתע אם Merck תפרסם נתונים מוטים כדי לתמוך בבטיחות המוצרים שלה. מדוע שמישהו יופתע כאשר ה CDC מפרסם נתונים מוטים כדי להסיק שהחיסונים, עליהם הם ממליצים, בטוחים? אנו זקוקים למערכת אחרת, בה לחוקרים יש חופש להיות ישרים".

http://www.marketwired.com/press-re...r-reveals-widespread-manipulation-1939179.htm
 

rainbow i

New member
אני כידוע לא מצטיינת בחישובים...

אבל הלבנה הזאת היא עצב גדול בשבילי.
מאחורי המלים היבשות, ומעבר לבאאזזז התקשורתי המתלהם שצפוי סביב הדיווחים האלו עומדים:
13 שנים של מחקר - שהיה ראוי שייערך.
שנים מבוזבזות שבהן אנשים שידעו שמשהו כאן לא תקין, וביקשו ורצו לחקור - היו מנועים מלעשות את זה בגלל פוליטיקה וכסף.
אנשי מחקר ורפואה טובים שהיו צריכים ונאלצים לשבת בשקט ולשתוק.
רופאים שהיו צריכים לדבר בשתי שפות - ואת האמת ה"רפואית" היו צריכים ללחוש בהיסוס, ושלא לפרוטוקול.
מדובר באלפי רופאים וחוקרים טובים בכל העולם - שראו ילדים נפגעים ושתקו.
מישהו יכול לחשב את זה?
כשאני שמה לרגע בצד את הנפגעים עצמם (ומשפחותיהם) - ומתמקדת רק ברופא ילדים יחיד שרואה ילד שנפגע, ונאלץ להגיד "זה לא מהחיסון"! ואחר כך להגיד לאשתו "אנחנו לא מחסנים"....
שנים שבהן עשו לינץ' חוזר ונשנה וחוזר בד"ר ווייקפילד - כאילו הוא שק החבטות של כל מה שמישהו ניסה להעיז להגיד שעלול להיות לא בסדר עם איזשהו חיסון - בכל העולם...
והנפגעים?
אוטיזם "קלאסי" זה רק קצה הקרחון.
מדובר באלפים רבים של נפגעים. אלפים.
מישהו יכול לחשב את זה?
לפני כמה ימים ראיתי סרטון שמתעד ירי והרג של שוטרים על ילד-נער כהה עור.
הפשע היחיד של הילד הזה היה שהוא הלך הלוך וחזור על מדרכה ונראה שהוא מקיים איזו שיחה חשובה מאוד עם עצמו. מה שקוראים אצלנו "מתנהג מוזר".
השוטרים אמרו שהוא גנב מסטיקים מחנות. שהוא שלף סכין והתקרב אליהם באיום, ולא הסכים להוריד את הסכין. הסרטון שמתעד את הילד והירי מלמד שלילד לא היה סכין. הידיים שלו היו רפויות ומונחות לצדי הגוף. הוא סתם צעד ומילמל לעצמו... הניידת נעצרה לידו. השוטרים יצאו המניידת - ותוך פחות מעשר שניות פשוט ירו בו. זהו.
עכשיו, כשאני מנסה לדמיין מה יהיה בעוד עשור עם ילדים ש"מתנהגים מוזר", ואיך אנחנו כחברה מתייחסים אליהם...
זה לא נמצא רק באיזשהו שם - במקום רחוק.שלא קשור אלינו.
זה מאבק יומיומי של הורים שנקרעים בין הרצון להתאים את הילד הפגוע וה"פגום" שלהם לנורמות כדי להגן עליו מפני החברה (כדי שלא יחטיפו לו מכות בכיתה, או ישעו אותו מבי"ס כי הוא בכה בזמן הצפירה) ובין הרצון להתאים את הסביבה לילד כדי שלא יסבול בכל יום מימי חייו.
אלו נתונים שאיש לא יכול לספור אותם או לחשב אותם בצורה סטטיסטית.
וחלק גדול מהם לא נמצאים באיזו ארץ אמריקות אחרת - אלא ממש כאן.
עצוב שאין שום דרך לתקן או להחזיר את זה.
תקווה - שיש דרך לעצור את זה ולשנות כיוון.
 
הודעה מטעם פרופ' וויליאם תומפסון

הודעה מטעם פרופ' וויליאם תומפסון בנושא המאמר משנת 2004 בו נבחנה האפשרות לקשר בין חיסון ה MMR לבין אוטיזם
-------------------------------------------------------------------

שמי וויליאם תומפסון, אני חוקר בכיר במרכז לבקרת מחלות ומניעתן (CDC), בו אני מועסק משנת 1998.

אני מתחרט על זה שחברי ואני השמטנו מידע משמעותי מבחינה סטטיסטית במאמר שלנו בשנת 2004 אשר פורסם בכתב העת Pediatrics. המידע שהושמט הצביע על סיכוי מוגבר לאוטיזם בקרב ילדים שחורים אשר קיבלו את חיסון ה MMR לפני גיל 36 חודשים. החלטות איזה מידע לפרסם נתקבלו לאחר איסוף הנתונים ואני סבור שהמחקר לא הושלם לפי הפרוטוקול.

אני רוצה להיות ברור מאד ולומר שאני מאמין שחיסונים הצילו, וממשיכים להציל, חיים רבים. לא אציע לאף הורה שלא לחסן את ילדיו, יהא הגזע שלו אשר יהא. חיסונים מונעים מחלות רציניות, והסיכון העולה מהחיסונים עצמם נמוך לעין שיעור מהתועלת שלהם, לפרט ולחברה.

הדאגה אותה הבעתי נוגעת להחלטה להשמיט ממצאים רלוונטים במחקר מסויים עבור תת-קבוצה של ילדים עבור חיסון מסויים. תמיד היו סיכונים מהחיסונים עצמם ואני סבור שעל ה CDC ליידע [את הציבור] על סיכונים אלו כראוי.

היו לי שיחות רבות עם ד"ר הוקר במהלך 10 החודשים החולפים אודות מחקרים אותם ביצע ה CDC על חיסונים והשלכות על התפתחות מערכת העצבים, לרבות אוטיזם. אני שותף לדעתו שתהליך קבלת ההחלטות והניתוח של ה CDC צריך להיות שקוף. יחד עם זאת, לא הייתי מודע לעובדה שהוא הקליט מי משיחותינו, כמו שלא ניתנה לי הבחירה האם שמי יפורסם או שקולי יושמע ברשת האינטרנט.
אני אסיר תודה למלוא הודעות התמיכה שקיבלתי באימייל בימים האחרונים. לא אענה על שאלות נוספות בשלב זה. אני מספק מידע לחבר הקונגרס וויליאם פוסיי, וכמובן שאמשיך לשתף פעולה עם הקונגרס. כמו כן, הצעתי את עזרתי בניתוח חוזר של נתוני המחקר או בתכנון מחקרים נוספים. בינתיים, אני ממוקד בתפקידי ובמשפחתי.

מדענים סבירים חלוקים בדיעותיהם לעיתים על פרשנות של מידע. אעשה כל שביכולתי על מנת לסייע לחוקרים אובייקטיבים ובלתי מוטים, בתוך ומחוץ ל CDC, לנתח נתונים אשר נאספו על ידי ה CDC או כל גוף ממשלתי אחר במטרה להבין האם חיסונים קשורים עם סיכון מוגבר לאוטיזם. עדין יש יותר שאלות מתשובות ואני מודע למשפחות הרבות המצפות לתשובות מהקהילה המדעית.

חברי לעבודה והמנהלים שלי ב CDC נהגו במקצועיות מלאה מאז פרסום הפרשה. למעשה, לאחר שהסיפור הזה יצא החוצה, הוענק לי פרס המכיר בהישגיי בעבודה. לא חוויתי שום לחץ או נקמה ובוודאי שלא לוויתי החוצה מהבניין, כפי שחלק טענו.
ד"ר תומפסון מיוצג ע"י משרד עו"ד פרדריק מורגן, מורגן וורקמפ, סינסינטי, אוהיו.

http://www.ageofautism.com/2014/08/...diatrics-mmr-african-american-males-data.html
 

rainbow i

New member
גם אני הייתי רוצה

שמשרד עורכי דין ינסח ויפרסם הודעה בשמי.
מה יהיה כתוב בה?
שאני מודה באשמה ומתחרטת מעומק לבי ובכל יום על החיסון שהסכמתי שיתנו לבן שלי.
אני מתחרטת כיוון שלא ידעתי שזו היתה האחריות הבלעדית שלי. וכמובן שגם האחריות על כל התוצאות וההשלכות של הדבר - הן הבריאותיות והן המשפחתיות הן שלי בלבד.
גם אני, בדיוק כמו הפרופסור תומפסון מבקשת להיות ממוקדת - בשקט - בתפקידי ובמשפחתי.
אם כי ברור לי שאת תפקידי המקצועי כבר נאלצתי לזנוח, ובמשפחתי, שבה אני הייתי מעדיפה להתמקד בנסיבות טבעיות, רגילות ובריאות יותר - אני נאלצת להתמקד בנסיבות שנעות בין מאתגרות ביותר לכמעט בלתי אפשריות.
היאח והידד לפרופ' תומפסון שהוא עדיין יכול להתמקד במשפחתו, ככה בפשטות של הדברים (אני מודה שאני תוהה ביני לבין עצמי למי מבני משפחתו הוא יעץ לא לקבל חיסון כזה או אחר).
יש בי פליאה רבה על האמירה שהמנהלים והקולגות ב-CDC נוהגים במקצועיות מלאה, מפי מי שלא נהג במקצועיוות מלאה. צר לי אבל לא נראה לי שזה מקומו להעריך מקצועיות.
אני גם מודה שאני באמת מתקשה להבין על מה בדיוק היה מקום לתת פרס על הישגים בעבודה לאור החרטה המובעת בהודעה ומתייחסת ישירות להתנהלות המקצועית וההישגים, שלפחות חלקם הושגו במרמה.
אני באופן אישי הייתי משיבה את הפרס. למעשה הייתי מסרבת לקבל אותו.
גם אני, בעודי מרקדת על גחלים כדי ליצור תנאים עתידיים להישרדות של בני ושל משפחתי הייתי רוצה לקבל איזה פרס. אבל כיוון שאני מלאה בחרטה על התנהלותי ההורית, ועל החלטות אומללות שלקחתי בעבר - לא רואה אפילו איזה פרס יכול להיות מגיע לי.
גם אני, בדיוק כמו תומפסון - הפרתי את האמון המלא והבלתי מסויג שיש לילד שלי בי.
אני, שהריתי אותו מרצוני, ובשמחה. וילדתי אותו בכאב ובשמחה - הפרתי את ההבטחה לדאוג לשלומו, לבריאותו.
רופאים צריכים להבין שברגע שהם נותנים הנחיות להורה בנוגע לבריאות של ילד - הם נוטלים על עצמם גם אחריות. לא מכוח החוק, ולא מכוח הניסוח של איזה משרד עורכי דין, אלא לו רק מן הטעם של כוח ההאצלה, והסמכות הנילקחת על ידם כ"מחזיקים בידע" שאין ברשותו של ההורה.
צר לי שאלו הם פני הדברים, אבל אני מבטיחה לחקור כמיטב יכולתי כיצד להיטיב עם בני ומשפחתי, ועוד לעזור ככל שאוכל ולעמוד לרשותם של הורים נוספים שילדיהם נפגעו מחיסון.
במציאות הדברים כפי שהיא, כיום, אין בישראל אף לא רופא אחד בגוף ציבורי שיודע לטפל בנפגעי חיסונים. למעשה אין אף רופא אחד שיכול להקליד על סיכום ביקור את הביטוי "נפגע חיסון". לכן אפעל כמיטב יכולתי לשנות את המציאות הזאת. כבר מזה שנים רבות היה ראוי שיהיה לפחות רופא אחד כזה בכל מרכז רפואי בארץ.
ומכיוון שאין אף רופא שיעיד בבית משפט על פגיעה מחיסון, מן הסתם גם לא קיים בארץ ולו עורך דין אחד שיוכל לייצג - או אפילו לנסח עבורי מין הודעה שכזאת.
כך נמצאתי מנסחת בעצמי, בלי סוללה של משפטנים ומומחים, את ההודעה שלי.
מה שכן - אם אלו הם פני הדברים כרגע - אשמח אם מישהו יתפנה ללוות אותי אל מחוץ לבניין ה-לא טוב הזה. צריך לסדר את הבניין ולנקות אותו היטב-היטב, לחזור שנים אחורה במחקר, לחקור מחדש - והפעם ביושר.
 
למעלה