עוד לא אמרתי הכול

[דניאלההה]

עוד לא אמרתי הכול

קורה לכן שיש לכן מה להגיד ואתן לא אומרות?
איך אתן בוחרות את המילים?

 

[mykal]

ברור שזה קורה,

בד"כ ממבוכה מול מישהו שהוא 'מעל' בתפקיד.
או מישהו שאמר משהו שמביך--כמו שקר, או מתעמת עם עוד.
אז מה?
הולכים הביתה--ושתי אופציות--1)מחליטים שלא נורא,ואולי טוב שלא עניתי.--
2)או מחליטים שלא אשתוק--בונים תשובה מסודרת ונפגשים במלוא הביטחון ובעיקר שקט נפשי,
ואומרים מה שחשוב להאמר. זה בד"כ יותר נכון.

 

[Mayatink]

הרבה זמן לא הייתי פה....

וכן!!!
היום כל היום - בא לי ל

על מישהו... או על כמה...
כולם פה מעצבנים, טונציה וגישה ממש נוראית, חוסר חברותיות לשמה הולכצ במשרד שלי היום...
לא נורא... עוד שעתיים וחצי אני כבר אשכח מזה
איך אני מתמודדת?.... נושמת, מספרת לחברה קרובה על מה שקורה וממשיכה הלאה, כי אם אציף את זה כעת זה יעלה לי בבריאות...
עזבי אותך שטויות קחי נשימה תביני ת'ראש ותמשיכי הלאה.
מקווה שעזרתי במשהו.

 

[תפו ופוזה]

כל מה שלא אמרת...

תמיד נוכלי לומר... זה מוטו אצלי.

 

[niva99]

מוצאים את המקום והזמן הראוי

אני נמצאת בשלב בחיים שלא שומרת יותר דברים בבטן.
יחד עם זאת, יש עיתוי ודרך לומר דברים.
בוחרים את הזמן המתאים וכמובן חשוב בפני מי אתה עומד - לברור מילים מה שנקרא.
מה שחשוב לי שהמשמעות תעבור (ביי הוק או ביי קוק).
&nbsp
&nbsp
&nbsp
&nbsp

 

[דנה אז]

ברור שקורה

משתדלת לברור מילים, לא להגיע למקומות שאין מהם חזרה.
מנגד כשכועסת / נפגעת עלולה להגיד דברים שאצטער עליהם אחר כך.
אתמול היתה סיטואציה כזו. נער שהשקעתי בו ובמשפחתו מעל ומעבר לתפקיד, ליוותי, השתדלתי להיות שם בכל מה שצריך, להשיג להם דברים לעזור לו (גם כשלא זכאי). ובגלל שסרבתי לאם על משהו השתלחה בי בסמס, עד כדי רמיזה לחוסר יושר... ולאחל לי שלל "ברכות". ברגע הראשון נפגעתי. אחר כך החזרתי לה את הכדור לאחריותה האישית. וסיימתי באיחולים שיהיה לה רק טוב. - והרגשתי עם עצמי הרבה יותר טוב מאשר הייתי מתלהטת ועונה לה באותו אופן. חיזקתי לעצמי את זה שלא הכל צריך להגיד. לפעמים הרוגע והבחירה מה לומר ומה לא חשובים מאוד.

 

[נסיכה4321]

בטח שזה קורה

אני בוחרת את המילים בשקידה לפעמים אני רושמת לעצמי ורואה איך זה נראה
ומנסה לומר אותם בזמן והמקום המתאים .