עוד יום.
היי... כן, אני יודעת, מאוחר. גמרתי לקרוא את הספר ואני לא מצליחה להרדם, אולי בגלל היין ששתיתי אחר הצהריים. עכשיו אני כותבת לך את השורות האלה והפלא ופלא, שוב כוס יין אדום לידי. הפעם, אולי בעקבות הספר, אני כבר לא מצליחה (והאמת היא שגם לא רוצה) להתחמק מעצמי. מחשבות על שנינו מציפות אותי והאלכוהול רק מעצים את השיטפון בתוכי.
תצטרף אלי ליין? אולי כך גם אצליח לענות על חלק מהשאלות שלך, למרות שהתשובות עליהן עלולות להסגיר אותי. אך מנגד, יש לי הרגשה שאתה ממילא קורא אותי לא פחות טוב מאיך שאתה כותב אותי. כן, אני יודעת, לא היה לך מושג שכתבת אותי. לו רק ידעת כמה. אתה חושב שיום אחד... אה, לעזאזל יום אחד! עכשיו! קח אותי הלילה איתך למיטה. אני מפצירה בך! אחשוב עליך, אהיה איתך בכל נימי נפשי וגופי הבוערים בי, והם בוערים כפי שלא בערו זמן רב.
אני לא נושמת. אני עוצמת עיניים, מכניסה אותך עמוק אל תוכי והולכת לאיבוד במרחבי הזמן של תת ההכרה. אני צורחת... אתה לא מתאר לעצמך איך אני רועדת. זה מדהים. רוצה לגמור שוב! תתקרב אלי. תן לי להרטיב את האצבע בתוכי ולהשחיל אותה בין השפתיים שלך. תריח אותי, כמו כריש, טרוף אותי בפראות, ללא רחמים. רד אלי... לקק אותי, מסביב, בפנים. נשך בעדינות. תחליק אצבע לתוכי ותרפרף עם הלשון עד שאציף אותך, אהדק את הרגליים עליך וארעד. וכשארגע, עלה ונשק אותי, עם כל המיצים ממני שבפיך. אני מפורקת, הלב שלי דופק בפראות. עשית לי טוב. יחייך אותך לדעת? מלקקת את היד שהייתה בתוכי. רוצה גם?
אופס, נגמר היין. סתם חשבתי שתרצה לדעת, אבל איך סקרלט אומרת, מחר עוד יום, עוד יין. בבקשה תכתוב לי בבוקר (ספר לי איך הייתי
). עכשיו אנסה לישון, כשחיוך בלתי מחיק מרוח על שפתיי. שלא יגמר לי הלילה.
[URL]https://youtu.be/rT-FoZt95D4[/URL]
היי... כן, אני יודעת, מאוחר. גמרתי לקרוא את הספר ואני לא מצליחה להרדם, אולי בגלל היין ששתיתי אחר הצהריים. עכשיו אני כותבת לך את השורות האלה והפלא ופלא, שוב כוס יין אדום לידי. הפעם, אולי בעקבות הספר, אני כבר לא מצליחה (והאמת היא שגם לא רוצה) להתחמק מעצמי. מחשבות על שנינו מציפות אותי והאלכוהול רק מעצים את השיטפון בתוכי.
תצטרף אלי ליין? אולי כך גם אצליח לענות על חלק מהשאלות שלך, למרות שהתשובות עליהן עלולות להסגיר אותי. אך מנגד, יש לי הרגשה שאתה ממילא קורא אותי לא פחות טוב מאיך שאתה כותב אותי. כן, אני יודעת, לא היה לך מושג שכתבת אותי. לו רק ידעת כמה. אתה חושב שיום אחד... אה, לעזאזל יום אחד! עכשיו! קח אותי הלילה איתך למיטה. אני מפצירה בך! אחשוב עליך, אהיה איתך בכל נימי נפשי וגופי הבוערים בי, והם בוערים כפי שלא בערו זמן רב.
אני לא נושמת. אני עוצמת עיניים, מכניסה אותך עמוק אל תוכי והולכת לאיבוד במרחבי הזמן של תת ההכרה. אני צורחת... אתה לא מתאר לעצמך איך אני רועדת. זה מדהים. רוצה לגמור שוב! תתקרב אלי. תן לי להרטיב את האצבע בתוכי ולהשחיל אותה בין השפתיים שלך. תריח אותי, כמו כריש, טרוף אותי בפראות, ללא רחמים. רד אלי... לקק אותי, מסביב, בפנים. נשך בעדינות. תחליק אצבע לתוכי ותרפרף עם הלשון עד שאציף אותך, אהדק את הרגליים עליך וארעד. וכשארגע, עלה ונשק אותי, עם כל המיצים ממני שבפיך. אני מפורקת, הלב שלי דופק בפראות. עשית לי טוב. יחייך אותך לדעת? מלקקת את היד שהייתה בתוכי. רוצה גם?
אופס, נגמר היין. סתם חשבתי שתרצה לדעת, אבל איך סקרלט אומרת, מחר עוד יום, עוד יין. בבקשה תכתוב לי בבוקר (ספר לי איך הייתי
). עכשיו אנסה לישון, כשחיוך בלתי מחיק מרוח על שפתיי. שלא יגמר לי הלילה.[URL]https://youtu.be/rT-FoZt95D4[/URL]
