עוד יום עבר (ט')

עוד יום עבר (ט')

היום התחיל טוב,
נפגשתי עם חברה שלא דיברתי איתה משהו כמו שנה וחצי. עוד אחת מאותן חברות שניתקתי ממני בהדרגה בשנים האחרונות.
אתמול יצרתי קשר איתה, היום נפגשנו לארוחת צהריים.
היה כיף ומרגש. השלמנו פערים כאילו כל הזמן הזה לא היה. עבר כל כך הרבה זמן, קרו כל כך הרבה דברים, אבל כאילו כלום לא השתנה.
שמחתי לדעת שיש לי לאן לחזור, שיש דברים שאפשר לשקם , קשרים שאפשר לחדש.
עכשיו ערב. אני אחרי סיבוב קצר בקניון. מראות מראות מראות. אני מסתכלת על עצמי ואני נראית לי בסדר. אבל בבית כשאני מסתכלת יותר מקרוב הלב שלי נצבט.
נכון, יש לי בטן יחסית שטוחה ויפה, אבל יש לי בטן. פעם היה שם חלל... עור ועצמות. כואב לי לראות את זה.. אני מתגעגעת לבטן הישנה שלי, השטוחה יותר. הלא קיימת.
מחר אני מתכוונת ללכת לשיעור מחול. אני רוצה לזוז, אני רוצה להרגיש טוב עם עצמי, אני רוצה להנות מהתנועה.. זה כל כך חסר לי. אבל עכשיו אני לא יכולה לדמיין לי אותי, עם הבטן הזאת מול המראה של הסטודיו... מה אני אלבש? איך זה יראה? איך אני אראה את זה?
 
חלומות

קודם כל אני חייבת לכתוב לך כמה מרגש לקרוא את השינויים הגדולים שאת עוברת

לא רוצה להפחית לרגע מחווית המראות בשעורי תנועה , מחול , ריקוד ...
אני יודעת כמה זה קשה , הדבר שאני חושבת שיכול לתת קונטרה למראה זה הריקוד עצמו .
רוצה לרקוד = צורך לאכול = להיות בריקוד . באמת באמת לתת לעצמך לרקוד .
אני מחזיקה לך אצבעות מחר שפשוט תתני לעצמך להיות בשעור בתוך הגוף ולא מחוץ לו .

מקוה שיהיה לך כייף
 


הייתי בשיעור בסטודיו.
אין דברים כאלה...
היה רגע של קונפליקט מול המראה
אבל התנועה, המוזיקה, העוצמה של הגוף פתאום
העובדה שיש לי כוח לזוז באמת
מדהים.
 

lital172

New member
מדהים

שווה את כל הקשיים שבדרך. רגע אחת אמיתי של שלווה וכוח בגוף.
 


לקרוא אותך ככה... מרגש.
סמני לך את זה כרווח מההחלמה, ותזכירי את זה לעצמך כל פעם שתרגישי שאת מפסידה משהו. לאט לאט רשימת הרווחים מתארכת.
 
למעלה