עוד יום לא מאושר

[Moria המקורית]

עוד יום לא מאושר

אני אפילו לא יודעת כיצד לפתוח את ההודעה... אני נשואה טרייה, בסך הכל שנה.נולדה לי בת לאחרונה... אולי מיהרנו מדי, כי אני לא יודעת לאן יובילו הנישואים האלה. אנחנו רבים המון... היום עבר עלי עוד יום גדוש במריבות, ואני יודעת שכך לא אמורים להיראות נישואים מאושרים. לפעמים אני מרגישה שעלי להיזהר ולא לדרוך על ביצים איתו. יש לו פשוט נטייה להגיב בצורה בלתי מותאמת למצב. כל דבר מעצבן אותו, מכל דבר הוא עושה סיפור, לא מוותר, עקשן... אני פשוט יודעת שכשהוא מתעצבן, לא נוכל לצאת מזה... הוא אומר דברים פוגעים, וכך הרוחות רק מתלהטות. הכי נורא, שאנחנו מתרגלים לריב על- יד הילדה...

 

[s h o o s h a]

תקשורת לקויה

אם בין שניכם נמצא הרגש אשר הניא אתכם להינשא, הרי שלדעתי רגש עדים קיים יש. אלא שלמערכת של שניים, צעירים (אני ניחה) נוספה צלע שלישית שזקוקה כעת יותר מכל לתשומת לב וזו 'גוזלת' את רובה ממך כרעיה מאחר ואני אינני בוגרת סדנאות כאלו או אחרות, אך יודעת על קיומן מכאלו שהיו וחוו, מציעה לך בחום לבדוק את האפשרויות העומדות בפניך ולנסות. במקרה זה, אולי גם תקציב ההוצאות שלכם יתפח במעט אולם אם התוצאה תהיה שיקום הקשר הרי שכל מחיר שווה. והיה ונדמה לך כי 'אין עם מי לדבר' וייתכן כי לידת הילדה היוותה עבורו תירוך/ טריגר לקום ולשבור את הכלים, הרי שיעוץ לא יעזור אבל גישור בהחלט עשוי לסייע להבין את מהות ומקור הכעסים ואולי, מי יודע, אולי אפילו משם (מהגישור) כן תגיע הישועה. אל תוותרתי בקלות אולם גם אל תלחצי לכיוון שצד אחד במפורש אינו מעונין בו. חיים בזוגויות אינם יכולים להתקיים כאשר אחד פוחד/ חושש מהשני ואכן, "...הכי נורא, שאנחנו מתרגלים לריב..." מורייה, על פניו נראה כי זוגיות מהסוג שאת מתארת לא תוכל להימשך זמן רב ולאיש מאיתנו אין רצון לפגוש בך בפורום זה בך בעוד מספר שנים עם סיפור נורא בהרבה. עליך להשקיע את כל כולך ברצונותייך, מאווייך ושאיפותייך ולעשות במיטב יכולתך להגשים את עצמך. בסיכומו של 'נאום' אינני מציעה לך להיפרד מבן זוגך כמו גם לא להישאר עמו. ההחלטה בנפשך ורק לך הזכות לעשות את הצעד אשר יהיה הנכון ביותר עבורך ועבור בתך שתגדל (אגב, חשבי גם עליה ... לאיזו משפחה היית רוצה שתגדל ועל ברכי אל ערכים היית רוצה שתתחנך). בהצלחה

 

[seeyou]

לנשואה טרייה-../images/Emo140.gif-בוקר טוב.

את יודעת שכך לא אמורים להיראות נישואים מאושרים.

מסכים איתך. ללא רקע קודם קשה להבין מה לא בסדר או שונה היום ביחס למה שהיה קודם. אם תוכלי לפרט קצת על טיב היחסים שלכם זה יעזור. סתם לזרוק מילים לא יועיל לאף אחד. יוסי Happiness is a personal responsibility because each person need to respond within his/her ability. No one else can do it for you

 

[Moria המקורית]

הבעיה שלנו ביחסים מתחילה ונגמרת ביח

כצפוי, אחרי שהרוחות נרגעו השלמנו. אני יודעת שלא מספיק פירטתי.. פשוט זו פעם הראשונה שאני נכנסת לפורום.וחוץ מזה אני מבולבלת מאוד, כפי שניתן יהיה לראות בהמשך. הדפוס החוזר ביחסים שלנו הוא ריב או שרשרת מריבות, ולאחר מכן אנחנו חוזרים לדבר ומשלימים. מדברים על מה שהיה במשך מספר דקות וזהו. אבל נושא הריב חוזר כל פעם בשינוי הדרת. אני מניחה שהבעיה היא שנינו נוטים להיפגע בקלות. הבעיה שלנו ביחסים מתחילה ונגמרת ביחסי הכוחות בינינו... הרבה פעמים אני מרגישה שהוא שתלטן, לרוב מתוך דאגה אלי, אבל זה מכעיס אותי.. אני מרגישה שהוא פשוט קובע כיצד ייראה סדר היום שלי, ולא מאפשר לי להחליט.. אתמול כעסתי על כך, ומכאן התחילה שרשרת מריבות... מעין יום כזה שכל אחד מטיח בשני דברים ולא יוצאים מזה... בהמשך היום הספקנו להשלים (אחרי שהבהרתי לו שהשתלטנות מצדו מכעיסה אותי) ושוב לריב... בפעם השנייה, אני זו שאמרתי משהו שפגע בו מבלי שום כוונה לפגוע בו. אני מניחה שהאווירה שהייתה בבוקר רק החמירה את המצב. ניסיתי להסביר לו שמה שאמרתי לא היה מתוך כוונה לפגוע בו,אלא להביא את היחסים שלנו למקום אחר, לפעמים אני מקטרת רק כדי לשחרר לחץ ולא מתוך כוונה לפגוע... הוא טען שאני מסלפת את דבריו ופשוט התעצבן מאוד מאוד ... הנה עוד משהו שחוזר על עצמו ביחסים שלנו... אני "פולטת" דבר מה, ואחר כך הדברים יוצאים מכלל שליטה, ואני מתחרטת על כך נורא, מבקשת סליחה ושום דבר לא עוזר (רק אחרי כמה שעות של כעס הרוחות נרגעות) אני מניחה שאני אשמה, אבל אני לא מבינה מה הסיבה שהדברים יוצאים עד כדי כך משליטה? אני מניחה שבעוד כמה ימים אוכל להבין טוב יותר מה התרחש. אני רוצה להמשיך איתו זה בטוח, אבל אני רוצה שנהיה מאושרים יותר...

 

[seeyou]

לא מבינה מה הסיבה ?

........ שהדברים יוצאים עד כדי כך משליטה? לא רק את כולנו לא מבינים וזאת מהסיבה שלא לימדו ולא הכינו אותנו לחיים האמיתים. "-אין אדם נפגע כל כך ע"י מה שמתרחש כמו שהוא נפגע ע"י מה שהוא חושב על מה שמתרחש." אפ תביני את המשפט הזה הכול יהיה ברור. זה לא בגללך זה בגללו....הבנתו-יחסו.... לכן רצוי מאוד "למדוד" את המילים, לבחור אותם ככה שלא יפגעו ברגשות-חולשות של הצד השני. "הבעיה שלנו ביחסים מתחילה ונגמרת ביחסי הכוחות בינינו" אם את מודעת לזה-למה שלא תתני לו את "ההרגשה" כפי שעושות הרבה נשים חכמות? קצת נשיות לא יזיק לך. נשואים הם כמו שדה קרב...את יודעת איפה מפסידים את ההסגים שבשדה קרב? בשולחן הדיונים.כול מלחמה נגמרת(זמי) בשולחן הדיונים. איפה שולחן הדיונים בנשואים? נכון...במיטה. יוסי

 

[Moria המקורית]

תודה על כל התגובות

בוקר טוב... המון תודה על התגובות! כצפוי, אחרי שהרוחות נרגעו השלמנו. אני יודעת שלא מספיק פירטתי.. פשוט זו פעם הראשונה שאני נכנסת לפורום.וחוץ מזה אני מבולבלת מאוד, כפי שניתן יהיה לראות בהמשך. הדפוס החוזר ביחסים שלנו הוא ריב או שרשרת מריבות, ולאחר מכן אנחנו חוזרים לדבר ומשלימים. מדברים על מה שהיה במשך מספר דקות וזהו. אבל נושא הריב חוזר כל פעם בשינוי הדרת. אני מניחה שהבעיה היא שנינו נוטים להיפגע בקלות. הבעיה שלנו ביחסים מתחילה ונגמרת ביחסי הכוחות בינינו... הרבה פעמים אני מרגישה שהוא שתלטן, לרוב מתוך דאגה אלי, אבל זה מכעיס אותי.. אני מרגישה שהוא פשוט קובע כיצד ייראה סדר היום שלי, ולא מאפשר לי להחליט.. אתמול כעסתי על כך, ומכאן התחילה שרשרת מריבות... מעין יום כזה שכל אחד מטיח בשני דברים ולא יוצאים מזה... בהמשך היום הספקנו להשלים (אחרי שהבהרתי לו שהשתלטנות מצדו מכעיסה אותי) ושוב לריב... בפעם השנייה, אני זו שאמרתי משהו שפגע בו מבלי שום כוונה לפגוע בו. אני מניחה שהאווירה שהייתה בבוקר רק החמירה את המצב. ניסיתי להסביר לו שמה שאמרתי לא היה מתוך כוונה לפגוע בו,אלא להביא את היחסים שלנו למקום אחר, לפעמים אני מקטרת רק כדי לשחרר לחץ ולא מתוך כוונה לפגוע... הוא טען שאני מסלפת את דבריו ופשוט התעצבן מאוד מאוד ... הנה עוד משהו שחוזר על עצמו ביחסים שלנו... אני "פולטת" דבר מה, ואחר כך הדברים יוצאים מכלל שליטה, ואני מתחרטת על כך נורא, מבקשת סליחה ושום דבר לא עוזר (רק אחרי כמה שעות של כעס הרוחות נרגעות) אני מניחה שאני אשמה, אבל אני לא מבינה מה הסיבה שהדברים יוצאים עד כדי כך משליטה? אני מניחה שבעוד כמה ימים אוכל להבין טוב יותר מה התרחש. אני רוצה להמשיך איתו זה בטוח, אבל אני רוצה שנהיה מאושרים יותר...

 

[revi164]

ממליצה כי תלכו לגורם מוסמך../images/Emo24.gif

 

[1אפי1]

מוריה

זה שאתם רבים ויודעים להשלים זה טוב, זה מעולה לכל זוג יש מריבות רק שתדעי שאני תמיד אומרת, גם לבעלי שהבעייה היא לא לריב אלא להשלים. לדעתי כדי להקטין את המריבות בניכם תנסי לא לענות כמו שאמרים "סייג לחוכמה-שתיקה", תתעלי על עצמך ובשעת רוגע לנסות להלבין את המריבה. כל טוב לך

 

[Moria המקורית]

היכולת לסלוח חשובה

את צודקת, ביחסים חשוב מאוד לדעת לסלוח גם אם זה קשה, ולמזלי, לשנינו יש יכולת כזו... ואת גם צודקת שעלי להתעלות על עצמי... אני מבינה זאת ומנסה לעבוד על זה... הבעיה שיש לי נטייה להיות אימפולסיבית ומוחצנת... הכי קשה לי להתעלות על עצמי כשהוא פוגע בי בכוונה וגם צוחק מזה, אבל אני עובדת על עצמי... תודה על התגובה

 

[1אפי1]

רעיון של יישום

כדי להמנע ממריבה, כשהרוחות מתחילות להתלהט לכי תעסיקי את עצמך. (תמיד יש מה לעשות עם ילדה קטנה בית.. נכון?)

 

[SIRI41]

תראי אם בכל הויכוחים יש מצב

בוא את יכולה להתעלם, לפעמים אנחנו מתרגלים לענות וזה בעצם מה שמתסיס. יש כך כל הרבה מצבים בהם אנו יכולים להתעלם ולא לענות, תנסי ואפילו תעבדי על זה, הצד השני לא רק שיפסיק, הוא גם ירגיש כמו דיביל כזה שהוא מדבר שטויות יותר מידי.

 

[Moria המקורית]

קשה להתעלם

מסכימה איתך מאוד, אבל קשה להתעלות על עצמי כשהוא כל כך מנסה להכעיס. לפעמים האשמה גם בי, ואז שוב עלי ללמוד להתרחק, לא לענות ולשוב לשוחח כשהוא נרגע, אבל גם זה קשה....

 

[SIRI41]

זה הכי קשה להתעלם

זו עבודה עצמית, אבל תראי, אני תמיד אומרת, כי פעם היה לי הרבה זמן להווכח ולענות והיום כבר אין לי - ומה זה אומר? כבחורה צעירה עם תינוקת לא הייתי מבליגה ועונה לו וכך רבים כל היום. ה יום אני לא מגיעה למצב של עימותים, זה פשוט אינרגיה מיותרת. אבל כמו שאמרתי זו עבודה עצמית קשה.

 

[Moria המקורית]

תודה על העצות שיר