יוליה השלישית
New member
עוד חצלול
היה מאוד ארוך אך עד שהספקתי לכתוב אותו הרבה נשכח. אני מטיילת באיזה פארק ואז שמה לב שאחד אחד מפורסם בכלל לא נראה כמו שהוא במציאות, מגלה שזה חלום, וחושבת לשנות מקום ע"י סחרור, אך מוותרת כי זה רק העיר בעבר. החלום מתחיל להתערער לבד ואני מוצאת את עצמי בבית יושבת על הרצפה. אני מתחילה למתוח את ידיי לצדדים ורואה איך הן מגיעות לכל מקום. מתחילה לפקוד כהרגלי לייצוב החלום, אך הפעם זוכרת להוסיף! "החלום הזה ייארך ולא ייגמר! וגם יישאר יציב וברור!" זה בהחלט תרם לכך שאשאר זמן רב בחלום. מדמיינת את עצמי במשקל נוצה ומתחילה לצוף מעט ואז מסבירה "שאין כוח משיכה" וממריאה למעלה בלי שום פעולה כלשהי אלא רק המחשבה שאני נוצה. לוקחת תיק שלידי והוא עליי ואנחנו צפים באויר בתחושת שחרור שלא הכרתי עוד. אחרי זמן מה וחלקים לא זכורים, אני נכנסת לחדר המקלחת (כמו בכל חלום צלול
) ומתיישבת על הרצפה עם תמונה של דמות, אני מנסה לגרום לה לצאת מן התמונה אך תוך שניות הנייר הופך לבן וריק, ולמרות שאני מנסה להביט הצידה ולהחזיר מבט, נשאר הנייר לבן, גם אחרי שאני פוקדת על התמונה לחזור. שמה לב שיש עליי ווקמן, כנראה מהרגלי המציאותי לישון עם סאונד. החלום מאוד יציב וברור, ואני רואה שהקלטת בכלל בידי השמאלית והווקמן ריק ובכל זאת מנגן. אני לא מתפלאת כי ברור לי לגמרי שזה חלום. עולה לי רעיון, להזיז אותו באמצעות המחשבה. אני מתחילה לדמיין שהוא עולה באויר, אני לא יודעת מה אני בדיוק אמורה לדמיין, ולכן הוא גם לא עומד יציב אלא כמתנדנד ואם אפסיק לרגע "לשמור" עליו באויר הוא ייפול. בשלב כלשהו איבדתי צלילות, ואז החלום המשיך, ואז שוב נזכרתי שזה חלום אבל אז כבר התעוררתי.
היה מאוד ארוך אך עד שהספקתי לכתוב אותו הרבה נשכח. אני מטיילת באיזה פארק ואז שמה לב שאחד אחד מפורסם בכלל לא נראה כמו שהוא במציאות, מגלה שזה חלום, וחושבת לשנות מקום ע"י סחרור, אך מוותרת כי זה רק העיר בעבר. החלום מתחיל להתערער לבד ואני מוצאת את עצמי בבית יושבת על הרצפה. אני מתחילה למתוח את ידיי לצדדים ורואה איך הן מגיעות לכל מקום. מתחילה לפקוד כהרגלי לייצוב החלום, אך הפעם זוכרת להוסיף! "החלום הזה ייארך ולא ייגמר! וגם יישאר יציב וברור!" זה בהחלט תרם לכך שאשאר זמן רב בחלום. מדמיינת את עצמי במשקל נוצה ומתחילה לצוף מעט ואז מסבירה "שאין כוח משיכה" וממריאה למעלה בלי שום פעולה כלשהי אלא רק המחשבה שאני נוצה. לוקחת תיק שלידי והוא עליי ואנחנו צפים באויר בתחושת שחרור שלא הכרתי עוד. אחרי זמן מה וחלקים לא זכורים, אני נכנסת לחדר המקלחת (כמו בכל חלום צלול
