יוליה השלישית
New member
עוד חלום צלול.
יותר נכון כמה רצופים. קרו לפני מספר לילות וחיכיתי שתחזור אליי ההתלהבות הענקית, אך כנראה שמכיוון שלצערי לא כתבתי אותם, אז הרושם רק הולך ומתפוגג. להזהירכם, החלומות היו משהו יוצא דופן! אני בחדר ושמה לב שאני חולמת. אני רואה את הרצפה שונה ונדהמת מהעיצוב. זוכרת לשים לב אם פקודות קוליות באמת מסייעות (למרות שלא תכננתי לבדוק את זה או אפילו הרהרתי בזה, אלא רק קראתי ששאלו אותי פה בפורום ולא ידעתי מה לענות). צועקת "הגבר בהירות!" ושמה לב שהאור נהיה חזק יותר. צועקת "הגבר צלילות!" ונעשה הרבה יותר מודעת לכך שזה חלום והבטחון עולה. צועקת לכרית שמולי "תעלי!" והיא אחרי שניה עולה באויר! אני נדהמת ולא מבינה למה היא נשמעת לי, כי חוץ ממילים, אפילו לא היתה כל כוונה כלשהי. ואז היא עולה לתקרה לאט ואני אומרת "מהר" והיא מאיצה לעוף מעלה ואז אני פוקדת "עצרי!" והיא עוצרת כמו בברקס מתוך תנופה. אני אומרת לכיסא של המחשב "תעלה!" והוא מתחיל לעלות באויר. ואני מחזיקה בידיות כשאני יושבת על המיטה מולו ומרגישה את ההתנגדות ואיך שהוא מנסה לעלות ואומרת לו "קח אותי איתך" ואז אני ממריאה איתו. מוצאת את עצמי "מתעוררת" בסלון ומגלה שזה עדיין חלום ויוצאת החוצה ומתחילה לעוף עד לגגות הבניינים ומשהו ששמתי לב אליו הוא שהסביבה החלומית די שונה מהמציאותית למרות שהבסיס דומה. וזה גם מלמד אותי שככל שהחלומות שלי קרובים למציאות כך הפעילות פחות דמיונית כמו שהיה לי באחד החלומות הצלולים האחרונים שכתבתי פה (למעשה אני כותבת את כולם). ממשיכה לעוף בקלות ובבטחון מלא שלא אפול ואתרסק, אלא קופצת מגג הבניין ועם הצניחה משיטה ידיים עוד בנפילה וממריאה שוב. ואז מגיע החלק המדהים ביותר. אני "מתעוררת" שוב וכבר די ברור לי שזה עדיין חלום. אני חושבת להיכנס לאינטרנט לאתרים ואז להיכנס למסך, כשלפתע הטלויזיה (החלומית שאינה קיימת במציאות) תופסת את עיניי ובה התכנית "לויס וקלארק" למי שזוכר. אני רואה סצנה שבה רואים את שניהם משוחחים, ואז אני אומרת ללויס "תביטי אליי" ושמה לב שהיא שומעת אך לא יודעת מהיכן זה מגיע. ואז אני כבר אומרת בפקודה "לויס, תביטי אליי!" והיא מביטה כמפוחדת ולא יודעת מה עובר עליה. אני פוקדת עליה "צאי מהטלויזיה ותעמדי מולי!". ואז הבלתי ייאמן קורה, היא לוקחת צעד שמאלה ויש וילון קצר ליד הטלויזיה והיא יוצאת מהמסך כשאני רואה אותה במסך יוצאת מהפריים ומופיעה מבין הוילון ונעמדת מולי. אני נדהמת מכך שהצלחתי לעשות דבר כזה, למרות שזה מרגיש לי די סביר. זהו. וכל כך חבל לי שלא כתבתי את החלומות הללו כי בטוח שיש עוד כמה פרטים קטנים ששכחתי וגם ההרגשה די חלפה.
יותר נכון כמה רצופים. קרו לפני מספר לילות וחיכיתי שתחזור אליי ההתלהבות הענקית, אך כנראה שמכיוון שלצערי לא כתבתי אותם, אז הרושם רק הולך ומתפוגג. להזהירכם, החלומות היו משהו יוצא דופן! אני בחדר ושמה לב שאני חולמת. אני רואה את הרצפה שונה ונדהמת מהעיצוב. זוכרת לשים לב אם פקודות קוליות באמת מסייעות (למרות שלא תכננתי לבדוק את זה או אפילו הרהרתי בזה, אלא רק קראתי ששאלו אותי פה בפורום ולא ידעתי מה לענות). צועקת "הגבר בהירות!" ושמה לב שהאור נהיה חזק יותר. צועקת "הגבר צלילות!" ונעשה הרבה יותר מודעת לכך שזה חלום והבטחון עולה. צועקת לכרית שמולי "תעלי!" והיא אחרי שניה עולה באויר! אני נדהמת ולא מבינה למה היא נשמעת לי, כי חוץ ממילים, אפילו לא היתה כל כוונה כלשהי. ואז היא עולה לתקרה לאט ואני אומרת "מהר" והיא מאיצה לעוף מעלה ואז אני פוקדת "עצרי!" והיא עוצרת כמו בברקס מתוך תנופה. אני אומרת לכיסא של המחשב "תעלה!" והוא מתחיל לעלות באויר. ואני מחזיקה בידיות כשאני יושבת על המיטה מולו ומרגישה את ההתנגדות ואיך שהוא מנסה לעלות ואומרת לו "קח אותי איתך" ואז אני ממריאה איתו. מוצאת את עצמי "מתעוררת" בסלון ומגלה שזה עדיין חלום ויוצאת החוצה ומתחילה לעוף עד לגגות הבניינים ומשהו ששמתי לב אליו הוא שהסביבה החלומית די שונה מהמציאותית למרות שהבסיס דומה. וזה גם מלמד אותי שככל שהחלומות שלי קרובים למציאות כך הפעילות פחות דמיונית כמו שהיה לי באחד החלומות הצלולים האחרונים שכתבתי פה (למעשה אני כותבת את כולם). ממשיכה לעוף בקלות ובבטחון מלא שלא אפול ואתרסק, אלא קופצת מגג הבניין ועם הצניחה משיטה ידיים עוד בנפילה וממריאה שוב. ואז מגיע החלק המדהים ביותר. אני "מתעוררת" שוב וכבר די ברור לי שזה עדיין חלום. אני חושבת להיכנס לאינטרנט לאתרים ואז להיכנס למסך, כשלפתע הטלויזיה (החלומית שאינה קיימת במציאות) תופסת את עיניי ובה התכנית "לויס וקלארק" למי שזוכר. אני רואה סצנה שבה רואים את שניהם משוחחים, ואז אני אומרת ללויס "תביטי אליי" ושמה לב שהיא שומעת אך לא יודעת מהיכן זה מגיע. ואז אני כבר אומרת בפקודה "לויס, תביטי אליי!" והיא מביטה כמפוחדת ולא יודעת מה עובר עליה. אני פוקדת עליה "צאי מהטלויזיה ותעמדי מולי!". ואז הבלתי ייאמן קורה, היא לוקחת צעד שמאלה ויש וילון קצר ליד הטלויזיה והיא יוצאת מהמסך כשאני רואה אותה במסך יוצאת מהפריים ומופיעה מבין הוילון ונעמדת מולי. אני נדהמת מכך שהצלחתי לעשות דבר כזה, למרות שזה מרגיש לי די סביר. זהו. וכל כך חבל לי שלא כתבתי את החלומות הללו כי בטוח שיש עוד כמה פרטים קטנים ששכחתי וגם ההרגשה די חלפה.
