עוד הקפצה...

Apikachu L

New member
לכל מי שאי פעם כתב שני משפטים יצירת

יצירתיים.ליסטה,אופיר,ספון,עדי,מון,לורי,אורן,ניינה,ועוד כמה שמחלת השיכחה לא נתנה לי לזכור,אני מחייבת אתכם להשתתף בזה! זה היה טו בשבט יותר מידי דיגיטלי! כל אחש משלב דמויות מספר ואולי גם את עצמו אם בא לו(מישל,ניקס,ספון,צוציק?) ומותר מכל העונות!ורק בטו בשבט!אני אתחיל,טוב? זה היה יום רגיל של שמש מעט חורפית כאשר סורה ניתלתה מהעץ , ראשה למטה וקסדתה אי שם על הדשא.היא ממש שמחה כאשר היא מצאה את הקסדה הישנה והכחולה שלה.סורה קפצה מהעץ,לבשה את הקסדה ניכנסה פנימה,אל תוך ביתה. ואז ציפצף המחשב. "קיבלת אי מייל חדש" סורה לחצה על הקישור וגילתה כרטיס ברכה דיגיטלי. "טו בשבט שמח!" "מה?"פלטה סורה,מנסה להיזכר בחג מוזר כזה.על כרטיס הפרכה ניראה ילד עם כובע מוזר(כובע טמבל)נוטע עץ. "מה קרה סורה?"שאלה ביומון שניכנסה פנימה "זה"סורה הצביעה על המסך בבילבול "אולי תילחצי על הכרטיס?"הציעה ביומון היקארי ישבה על המיטה ,בישיבה מזרחית,עושה מידיטציה.כאשר פקחה את עייניה הביטה אל טיילמון(גאטומון בגירסה היפנית) שבהתה בה בפיקפוק. "מידיטציה זה ממש מרגיע"אמרה היקארי ומזגה לעצמה כוס מיץ "היקארי -צ'אן,את בסדר?"שאלה טיילמון "כמובן,למה את שואלת" "לא יודעת,הייתה לי תחושה..." ואז נישמע ציפצוף,"יש לי אימייל"אמרה היקארי "השפ השני שלך"מילמלה טיילמון "טיילמון,מה זה טו בשבט?" "סליחה איזומי,קיבלתי SMS"אמק ג'ונפי ופתח את הפלאפון "לך לתחנת הרכבת של שיבויה ותגלה מתנת טו בשבט אמיתית"אמרה איזומי,קוראת מתוך הפלאפון שלה. "גם את קיבלת את ההודעה הזו?"שאל ג'ונפי "כן,אתה יודע מה זה טו בשבט?" "משהו עם עצים,חג יהודי,ויש שם פרות יבשים" "אולי נלך ונגלה?"שאלה איזומי "טוב,איזומי-צאן" "טאקויה?טומוקי?ג'ונפי?איזומי?גם אתם כאן" "כן,ניראה שהמתנה הייתה נסיעה חינם לעולם הדיגיטלי!"אמר טומוקי באושר "אני רואה כפול?"שאל קואיצ'י והביט אל החבורה שעמדה מולו. "מי אלו?"שאלה מיאקו בלחש את היקארי "שלום,אני סורה,מי אתם?"שאלה סורה את בני העונה הרביעית טאקויה הביט אל דייסקה ,שהביט אל טאקויה,וטאיצ'י בהה בשניהם "מה קורה כאן?"שאלו כולם בבת אחת "מוזרים שכמותכם"מילמלה רוקי וריינאמון הופיעה מאחוריה וסקרה בזהירות את החבורה. הבא בתור!
 

Goggle Girl

New member
ממשיכה! ^___^

"רוקי, את ממהרת לשפוט..." התחילה רנאמון לומר אך במהרה נקטעה כאשר הייתה חייבת להתחמק מגילמון שהנגש בה, אוחז בפיו מה שניראה כמו לחם עם צימוקים, אוחז בטלפיו עוד כמה. טאקאטו רץ אחריו וכבר כמעט שנכנע. "גילמון, תחזור הנה, זה לא בשבילך!" הדיג'ימון האדום התרוצץ בין הילדים וזרק לחמים לכל עבר לפני שנפל לרצפה והחל לכרסם את שלו. טאקאטו נאנח ופנה להתנצל בפני כולם בעוד הם בוחנים את דבר המאפה. "אני מצטער, הוא לא מזיק... גילמון, אמרתי לך לא לקחת את הלחם לטו בשבט!" "אבל טאקאטומון, זה טעים!" "אני יודע..." הנער התרסק על הרצפה ליד שותפו ובהה בשאר הקבוצה, ופתאום מצמץ. "מי אלה?" "טוב שנזכרת..." מלמלה רוקי. קוג'י היה זה ששבר את השתיקה בין שתי הקבוצות עם טפיחה על כתפו של טאקויה. "מזל טוב, מצאת את אחיך התיאום. והוא אפילו לא ניסה להרוג אותך!" הבעת כאב עברה לרגע על פניו של קואיצ'י אך זה מיהר לצחוק, כיוון שראה שאחיו לא התכוון לרע. "ניסה... להרוג...?!" מיאקו חזרה בשקט בעודה מביטה מקוג'י לקואיצ'י, אך הבלבול והדאגה הפכו מייד למבט חולמני וסומק עז. "הם... חמודים... ויש לו שיער יפה..." "אוי לי" נאנח הוקמון בעודו אוכל את כיכר הלחם שלו. הבא\ה בתור ^___^
 
ממשיך

הרכבת נעצרה ומימי ירדה ממנה "יו אני בטח מאחרת"היא מילמלה לעצמה בזמן שהיא מחפשת את חבריה בתיקווה שהם עוד פה ואז היא ראתה אותם היא רצה הלהם במהירות וחיבקה את כולם "יו אתם לא תאמינו איזו טי..."היא הביטה סביבה"רגע מי אלה?" "מי אנחנו?"השיבה ריקה"מי אתם?" "אמ....אני מימי"היא ענתה בחיכנות והתחילה להצביע על אנשים"זאתי סורה וביומון הדיג'ימונית שלה""מה יש לכם דיג'ימונים???"קטע אותה זואי בהיתלהבות"כן,מה לכם אין?"מימי השיבה בהפתעה"אז איך זה שלא ברחתם שראיתם את הדיג'ימון החמוד הזה"היא היתקפפה וליתפה את גילמון בראש"הוא לא דומה לאגומון"היא שאלה את סורה"כן"השיבה בקצרה סורה "אנחנו הופכים לדיג'ימונים"ענתה לה זואי "וואו!!!!!!"קפצה מימי"באמת?"זואי עינענה בראשה לחיוב "גדול"אמרה מימי"אז בואו נמשיך בהקרות וזאת קארי וגטמון היא הדיג'ימון שלה ואלה מאט וטיקי ודיג'ימונים שלהם הם גאבומון ופאטמון"שהיתקרבו לחבורה המוזרה"זאתי יולי וזה הוקמון הדיג'ימון שלה"שזאת היתקרבה לתאומים,מימי המשיכה"...רגע חסרים כמה"היא אמרה"כן טאי עוד לא הגיע איזי וג'ו עוד מעט יגיעו קן ודיוויס ביקשו שנחכה להם קודי מנסה להיתחמק מהאימון וזהו ניראה לי"ענה לה מאט שהגיע לקבוצה ונעמד ליד סורה שזאת היתרחקה ממנו "יו אתם יבשים, מה קורה?זאת לא פעם ראישונה שאנחנו פוגשים אנשים עם דיג'ימונים!"אמרה מימי טוב ניתקעתי תמשיכו איכשו
 

OFIRB9

New member
מותר להכניס דמיות דימיוניות אמרתם?

הו הו הו איך אני הולכת לנצל את זה! שימו לב "רגע איפה כל השאר?" שאלה סורה מביטה לכל הכיוונים "כל השאר?" שאלה איזומי "כן נו, טאי ימאטו טיקיי קן דיוויס יולי וכל החברה!" אמרה מימימ גם כן מביטה סביב. "אנחנו פה!" קרא מישהו מאחוריהם, טיקיי יממאטו וטאי ירדו מאוטובוס שבדיוק הגיע, ויולי וקודי ממחונית חיפושית שחנתה מאחור, ורצו מיד לשאול לשלום חבריהם, כשהדיג'ימונים שלהם יוצאים מהתיקים ומתאי המטען "טקאטומון תראה גרסה צהובה שלי!" קפץ גילמון "וואו אגומון תמיד רציתי אחד כזה!" צעק טקאטו "אתה צוחק נכון?" אמרה רוקי רבע שעה אחר כך, גם דיוויס קן ג'ו איזי, הנרי קאזו קנטה, וגם איי ומקו היו במקום, חצי שעה אחר כך, הילדים כבר התחילו להשתעמם "נו אנחנו לא אמורים לקבל הודעה ללכת לאנשהו?" שאל טקויה "טוב מי יודע הרי המקום ממנו באנו פעם קודמת הרוס לא?" אמר קוג'י אף אחד לא שאלשאלות, בזמן חצי השעה קוג'י וטאקויה סיפרו את כל הסיפור שלהם בעולם הדיגיטלי מפני שהם היו שם אחרונים, כשג'נפי כל הזמן משוויץ בפני יולי ומימי על כל הפעמים שהוא כאילו הציל אותם, רק קואיצ'י לא אמר כלום וכל הזמן פחד מה יגידו כשישמעו מה הוא עשה, אבל לבסוף קוג'י אמר "ואז מצאנו שם את קואיצ'י!" בל יותר מדי פרטים על מה שקרה "אתם חושבים שקלומון עוד מסתובב בעולם הדיגיטלי?" שאל הנרי "אתם נתקלתם בו? קטן ולבן עם נקודה אדומה על המצח!" פנתה רוקי לטקויה וקוג'י "לא" אמרה איזומי "רק נימון ובוקמון, בחיי הם בטח ישמחו לראות אותנו!" "זה רק עם נגיע אי פעם לעולם הדיגיטלי!" אמר טאי "אולי מחכים שיתפנה פה או משהו..." אמר טיקיי התכנה הייתה ריקה חוץ מילדה אחת שבדיוק הגיעה מהמעלית וישר בהתה בחבורה ובעיקר בדיג'ימונים "אוף תראו ידעתי שהיה צריך להסתיר אותם!" אמר הנרי "ריגעון!" אמר טריירמון, הילדה התקרבה אליהם "דיג'יגורלים נכון?" היא שאלה "כן...איך את יודעת?" שאל טקאטו משהו ציחקק מאחורי הילדה ומהתיק על גבה קפץ דיג'ימון לבן דומה לאימפמון "בואו איתי אני אוביל אתכם לטריינמון שיקח אותנו חזרה לעולם הדיגיטלי" כל הילדים היו קצת המומים מהיציאה הזו, אבל בסוף כולם קמו והלכו אחרי הילדה לכיוון המעלית "איך כולנו ניכנס פה??" שאלה רוקי אבל כשהילדה נכנסה פנימה החדר בפנים נפתח לחדר יותר גדול עם מדרגות בחדר סגור "וואו!" צעקו קאזו וקנטה הילדה החלה לרדת במדרגות וכולם אחריה "איך את יודעת לאן ללכת? פגשת את אופנימון?" שאל טאי "כן, כרגע היא עוד בשלב האנג'וומון שלה לפני האופנימון, היא בקשה שאבוא לקחת אתכם לרכבת כי אני ממילא הייתי בעולם הדיגיטלי..." "את דיג'יגורלית?" שאל קנטה "כאילו דה" אמרה רוקי "כן, קוראים לי מיני. וזו מייאנמון" אמרה מיני, מייאנמון קפצה קדימה והתחילה לרוץ למטה "נעים מאוד מיני" אמר קוג'י "אני קוג'י" כולם הציגו את עצמם בתורם "ומי אתה?" שאלה מיני את קואיצ'י שבהה באוויר כאילו חולם בהקיץ "אה...קואיצ'י" הוא אמר "שם יפה" היא אמרה "קואיצ'י שקיבל את נשמת האופל מהשליט הרשע והפך למשרת שלו נכון?" כולם השתתקו והביטו במיני "יש לי ידע כללי" היא אמרה "אני ועוד שאר הדיג'יגורלים החדשים (רמז בשבילכם אנשים! תבחרו דיג'ימון ותצתרפו אליי!) יודעים הרבה כי בוקמון סיפר לנו את כל עלילות העולם הדיגיטלי מהספר שלו, אותי עניין במיוחד קואיצ'י" היא המשיכה ללכת כאילו לא קרה כלום "יש עוד דיג'יגורלים בארץ דיג'ימון?" שאלה איזומי "כן, אחד מחכה לנו בתחנת היער, שניים מסתובבים בסביבה והשאר עם אופנימון ובוקמון" "ואיפה נימון??" שאל טומיקי "מחכה בתחנה! הנה היגענו לטריינמון" הם הגיעו לתחנה ועלו לרכבת, מתחילים את הנסיעה המחודשת לעולם הדיגיטלי הגזמתי אולי עם האורך אבל יש לי מוזה יצירתית...חוצמיזה לא יכולתי לא לשים את מיני בפיק שקואיצ'י מופיע בו................................ נקסט
 
אני ממשיך

"הי!!!!תפסיקו לדחוף עוד מעט נגיע"צעקה מיני על כולם שהיצתופפו באותו קרון "מי משך לי בשער??"צעקה מימי והיסתובבה וראתה את טומיקו"מה?"היא שאלה"אלה נפלו לך"הוא הושיט את ידו בעגרוף ליקרתה ופתח אותו ובתוכו היו 3 כוכבים צהובים שכניראה נפלו לה"יו תודה!!כניראה לא סגרתי אותן מספיק חזק"היא רקנה ונשקה לו על הלחי והוא הסמיק הרעש ברכבת רק גבר מרגע לרגע"תזוזו כבר""קאזו אני יהרוג אותך"..... פיתאום נישמע צליל חריקה איום וכל הנוסעים עפו על הצד השמאלי של הקרון 2 דלתות הקרון ניפתחו וכולם נפלו החוצה "זואי את בסדר?"שאל ג'ונפי"לא,תקום ממני!!!"היא השיבה והוא קם ממנה "כולם בסדר?"שאלה מיני שהוציא מהערמה את מייאנמון אך עזבה אותה ברגע שראתה את קאוצ'י ומשכה אותו מהערמה"מיני!!!!!!!"צעקה עלי מייאנמון"סורי" אמרה מיני שהמשיכה לעזור לקאוצ'י לצאת מהערמה "תודה"הוא מלמל מחפש את אחיו בעיניו "מיני!חזרת"נישמע קול מוכר מיכוון העצים"היי קאוצ'י"אמר נימון שהביט בו לרגע"קאוצ'י!!!!!"הוא אמר אחרי מחשבה ארוכה והתחיל לרוץ ליכרתו אך הוא מעד על מיכנסיו המאורכים אחרי שכולם נעמדו ומיני הכירה לכולם מחדש את נימון היא פנתה עליו"נימון" "מה?""איפה מייקל?""אמ.....הוא הלך?""אתה שואל אותי?אתה זה שההיתה איתו""אההה נכון כן כן הוא הלך הוא שמע משו והלך""אה..טוב" "מה קרה לעולם הדיגיטלי?"שאלה ריקה"מה זאת אומרת?"השיב טאי"הוא ניראה לי נורמלי קצת שונה אבל נורמלי""מוזר"אמר טאקאטו"איפה זרמי הנתונים?ואיפה כדור הארץ(זה היה כדור הארץ נכון?)"הוא ביט למעלה"כדור הארץ?"שאל טאי "כן כדור הארץ הוא היה שם למעלה"אמר הנרי שהצביע לשמיים"באו אני יספר לכם בדרך"(זהירות כל 4 העונות מתומצתות והרחבה בקשר לרביעית אז מי שלא ראתה את הרביעית אז ראה הוזערתה כי ספויילר לפניך והקטע הזה הוא בעצם ההיסטוריה המקוצרת של העולם הדיגיטלי ואיך הכל היתחבר בשביל הסיפור הזה) אמרה מיני שהתחילה ללכת לכיוון היער וכולם החלו ללכת אחריה"אז ככה העולם הדיג'יטלי עבר כמה וכמה שינוים מאז שההיתם פה"היא התחילה מספרת"בהתחלה היה העולם הדיגיטלי כמו שאתם מכירים"היא אמרה והביטה בטאי מימי דיוויס וכל החבורה"אבל כשהמחסום בין העולם הדיגיטלי לעולם החלומות נישבר סיוטים החלו נכנסים לעולם הדיגיטלי והורסים אותו הסיוטים החלו להרוס את המחסום בין העולם הדיגיטלי לעולם האמיתי 4 האלים החליטו לסגור את הפרצה ולבנות את העולם הדיגיטלי מחדש וככה נוצר עולם שאותו אתם הכרתם"עכשיו היא הביטה בטאקטו ריקה והנרי "אך כידוע לכם הדי רפר היתפרץ והרס את כל העולם בנוסף לאלים"היא אמרה בצער"לאחר שהשמדתם את הדי רפר העולם הדיגיטלי החל להיתפתח בעצמו ויצר ארבעה דיג'ימונים רבי עוצמה הם היו סארפימון אופנימון צ'רובימון ולוסמון,כידוע לכם"היא הביטה עכשיו בקאוצ'י ובשאר"לוסמון צבר כוח והכוח עלה לו לראש 10 הלוחמים הביסו אותו ואז שלושת הדיג'ימונים האחרים המשיכו לישלוט בעולם בהרמוניה עד שלוסמון צבר מספיק כוח והישטלת על צ'רובימון לאחר שצ'רובימון הובס"היא עצרה שניה ולקחה נשימה"דרך אגב צ'רובימון חזר אבל עכשיו הוא חזר למוטב ומיצטער על מה שעשה,טוב איפה ההיתי אהה כן לאחר שצ'רובימון הובס הופיעו האבירים המלכותיים כידוע לכם והרסו את העולם הדיגיטלי כליל ואז לוסמון חזר לחיים ואתם הבסתם אותו שהבסתם אותו כזכור לכם העולם הדיגיטלי חזר למה שהוא היה קודם וכך הוא נישאר עד היום"היא אמרה
 

OFIRB9

New member
טוב....אז אני להמשיך?

"וואו עבר הרבה על העולם" אמרה מימי "החברים שלנו עוד חיים? לאומון וכל השאר?" "לא" ענתה מיני "לאומון מת עוד כשהם היו פה" היא הצביעה על ריקה הנרי וטקאטו "כל השאר הושמדו עם הדי ריפר" נימון אמר פתאום "רגע אני זוכר איפה מייקל!" וכולם קפצו מהצעקה שלו "תרגע!" אמרה מיני "איפה הוא?" "דמיסוניקמון הריח אוכל וברח והוא רדף אחריו!" ענה נימון "אוי הדמיסוניקמון הזה, מייקל מצא לעצמו דיג'ימון מאוד מוזר" אמרה מיני. "אז תגידי מיני" אמר קוג'י "איפה אופנימון?" "בטירה שלה! נאסוף את כל הילדים שמפוזרים וניסה לשם מיד, מייקל מאוד לא אחראי להעלם ככה! אוי רגע, הנה הוא!" מייקל התקרב אליהם הוא לבש בגדים רגילים מעט דומים לשל קוג'י רק שחורים כמעט לגמרי והיה לו שיער ארוך וחום, הוא החזיק בידו את ידו של דמיסוניקמון (ואגב, על תעשו ממנו את הזאב הבודד כי הוא לא!) "היי מיני אלה הדיג'יגורלים הישנים?" "כן" אמרה מיני. "וואו!" הוא קפץ כשראה את איזומי "איזה בנות יפות יש כאן!" והוא נישק את ידה והיא צחקקה "מייקל תראה שם, זה קואיצ'י!" אמרה מיני והצביעה על קואיצ'י שהופתע לראות שמדברים עליו "יו נכון! כמו בתמונה שאופנימון הראתה לנו! זה ההוא עם נשמת האופל נכון??" "נכון" אמרה מיני "את יודעת במציאות הוא לא כזה יפה כמו שאמרת שראית אותו בתמונה" מיני שתקה "טוב בכל מקרה צריך למצוא את אינט וניקול" "כן" אמרה מיני "הן לא אמרו שהן הולכות למסעדת ההמבורגרים? בואו ניסה לשם!" "כן אבל ברכבת עם יותר קרונות!"אמר קאזו אחרי חצי שעה של נסיעה אמר טקויה "הנה שם! היינו שם פעם!" הרכבת עצרה וכל ה26 ילדים עם כל ה26 דיג'ימונים (אגב יותר מאוחר בואו נפזר את הילדים ככה שכל החברה המשעממים ישארו מאחור כמו טומקי ג'ואיזי קודי יולי ג'ונפי ועוד כמה ששחכתי) ירדו ממנה והתקדמו לעבר המסעדה "וואו איזה מקום! חברה אני נשאר כאן!" צעק דיוויס "גם אני!" אמר קאזו "טוב אתם יכולים להתפזר אבל בואו נפגש כולנו בטירה של אופנימון בסוף טוב? מי נישאר איתנו?" שאלה מיני "תישארי את!" אמר מייקל לאיזומי "גם אני נשאר!" אמר ג'ונפי" "גם אני" אמר טקויה "מה אתה אומר קוג'י?" "בסדר" אמר קוג'י "גם אני" קואיצ'י חשב שניה ואמר "אני נשאר עם קוג'י" בסופו של דבר גם מימי טאי מאט טיקיי קארי קן ודייויס נשארו, וכל השאר התפזרו בעיר והבטיחו לשמור על קשר בפאלפונים שלהם. מיני ומייקל הובילו את מי שנשארו איתם למסעדה, שם ישבו שתי ילדות אחת עם שיער חום מקורזל ובגדי ספורט ומשקפי שמש, אחת עם שיער שחור ארוך וחלק וחולצת בטן וחצאית מיני עם נעליים גבוהות ותיק גב קטן, ליד שתיהן היו דיג'ימון לבן דומה קצת לדיג'יגנום גדול ודיג'ימון זוחל קטן עם פרצוף מתוק וקטן ורגליים גדולות בצבע אדום (ציורים בהמשך) "היי מייקי! מיני!" קראה אחת מהן "היי ניקול!" פנה מייקל לזו עם בגדי הספורט "הי אינט" הוא פנה לשניה "או תראו כמה חתיכים!" קראה ניקול ובהתה בקוג'י טקויה קואיצ'י ומאט "יש יותר מדי!" "ניקי יש לך חבר זוכרת?" אמרה אינט "אה!" קראה ניקול "לו אין דיג'ימון והוא לא בסביבה!" היא אמרה "היי חמודי, אתה לא מתכוון להתחיל איתי?" היא קראה לקואיצ'י "לא..." הוא ענה "מצתער אני לא בחור כזה" "חבל" היא אמרה "שקט מדי, לא מתאים לי! אולי אתה מאמי?" היא קמה ולפתה את ידו של מאט "ניקול אתן באות? צריך ללכת לטירה של אופנימון "מי מחכה לנו שם?" שאלה מימי את מיני "סיבי ג'וני ואוליבר" אמרה מיני "סיבי היא אחותי" אמר מייקל "ותקראו לה סברינה, זה מעצבן אותה ואני מת על זה" "לסיבי יש פילמון לג'וני קאמון ולאוליבר אימפמון" "את תאהבי את קאמון" אמר מייקל לריקה "דומה לריינמון רק לבן בלי כפפות" "טוב כדאי שנלך לתחנה לתפוס את הרכבת לטירה של אופנימון" אמרה מיני "אוי מינה יש יום מקסים בחוץ למה לנסוע כשאפשר ללכת? נוכל להכיר אחד את השניה טוב יותר" אמרה ניקול וקרצה אחרי דקה שקטה אמרה מיני "נו טוב, נלך אבל רק עד חצי הדרך" "כן המפקדת!" קפה אינט וצחקה והם פנו ללכת להמשך הדרך אגב! אני מתחייבת לציורים של הפיק הזה!!!!!
 
אני ממשיך

כי כניראה אף אחד אחר לא עושה את זה הם התחילו ללכת לכיוון טירתה של אופנימון "את איזומי נכון?"שאל מייקל את איזומי שהוא נעמד לידה ודחף את ג'ונפי ממנה "כן"היא השיבה "אז איך זה ליות הלוחמת של הרוח?""כיף אני עדיין לא מבינה את זה איך זה שאתם לא הופכים לדיג'ימונים""כניראה,אבל את עוד תתרגלי,אני מקווה"הוא חייך חיוך מתוק"אז..יש לך חבר?"היא הסמיקה""אה...ל.""איזומי אני צריך שניה לדבר איתך"קטע אותה ג'ונפי"אתה לא רואה שאנחנו מדברים?"מייקל אמר לו"סליחה אבל זה ממש דחוף""זה בסדר אני כבר חוזרת"היא אמרה לו והלכה לכיוון ג'ונפי"מה רציתה?"היא שאלה אותו"אמ.... שחכתי""טוב שתיזכר תגיד לי""טוב""אז הלכתי למייקל" היא עצרה וחיכתה למייקל "יופי מישהי עצרה זה יתן לנו יתרון...חציי לילה!!!"מטר חצים נורה לכיוונה של איזומי היא הוציע במהירות את הדיג'יכלי שלה וסליל כחול החל ליזהור סביב ידה היא קירבה את הדיג'יכלי לסליל אך משו דחף אותה והפיל אותה לריצפה בדיוק שמטר החצים עבר במקום שהיא עמדה בו"איי!!!!!!"זעקת כאב נישמע לידה שברגלו תקועים שני חצים שחורים "אתה בסדר?"היא אמרה "כן אבל כדי שתילחמי לפני שאת גם תחטפי כמה חצים" "חציי לילה!!!"שוב מטר של חצים עף לכיוון איזומי ומייקל"נשימת פילפל""מסובב ספירלי"(זה נכון?)שתי ההתקפות סרפו את מטר החצים איזומי וטאקויה דיג'יגדלו "תיצאו מישם!!"צעק טאקויה צחוק מצמרר נישמע מהשיחים מהם נורו השיחים ושלושה דיג'ימונים יצאו מהשיחים שלושתם ניראו דומים פרט לצורות על פרצופן כולם היו גבוהים וצורתם הזכירה בני אדם שכולם שחורים כלילה נקודות לבנות כמו כוכבים היבהבו עלהם היו להם ציפורנים חדות קשתות והבא מאיימת על הפרצוף לאחד מהם היה חצי סהר לשני סהר שלם ולשלישי חצי סהר לכיוון השני טאי הביט בדיג'יכלי שלו בניסיון לגלות משו אבל ללא הצלחה כך עשו גם דיוויס וטאקטו"למה זה לא אומר לנו מי אלה?""כי הדיג'יכלים שלכם לא מואודכנים"ענתה להם מיני"אההה" "נייטמון דיג'ימוני לילה דרגת מגה התקפות חציי לילה ליקוי חמה ושלוש סהריים ידע כללי הם מסתובבים בשלשות ישנים במשך היום מטר החצים שלהם הוא רעיל וכל מי שניפגע ממנו עלול להיכנס לשנה של מיספר ימים חסרונות והיתרונות הם חזקים במיוחד שהם ביחד אבל שתפרידו בינהם הם יהיו חסרי כל כוח"נישמע קול מאחורי איזומי כולם הביטו וגילו שמייקל מחזיק כניראה מה שניראה כמו הדיג'יכלי החדש "תנו לנו לטפל בזה"אמר קוג'י"טוב"ענה לו טאי קוג'י וקאוצ'י דיג'יגדלו באותו הזמן ושאר האנשים עמדו פעורי פה "עם אתם צריכים אנחנו פה"אמרה מיני"עם תיצתרכו אחרי זה תיפול אני פה"אמרה ניקול "חציי לילה"אמרו שלושת הנייטמונים כאחד מטר של חצים עף לכיוון ה4 "גלי הוריקן"איזומי העיפה את כל החצים ופגע בנייטמון האמצעי הוא נעמד בין שני הנייטמונים האחרים והם ירדו על הברכיים הסהרים שהיו על ראשם החלו להיסתובב במהירות ויצרו קרן שחורה שהגיע לסהר השלם של הנייטמון האמצעי"סהר משולש"קרא הנייטמון האמצעי וקרן שחור יצאה מהסהר ופגע בזואי שעפה אחורה "שמעתם תדיג'יכלי צריך להפריד בינהם"אמר קוג'י קאוצ'י תפס אחד מהם בחניט והטיח אותו על אחד העצים קוג'י הוציא את שתי החרבות שלו ורץ לכיוון האמצעי והחל תוקף אותו שהוא חוסם אותו עם הקשת שלו טאקויה תפס את הנותר והחל מכניס בו עגרופים עם תוספת להבות איזומי שהיתעוששה מהמיתקפה קמה והחלה בועטת בנייטמון שקאוצ'י הטיח בעץ במהרה הם ניצחו את השלושה והם חזרו לצורתם הרגילה "יפה מאוד"קרא טאי "מרשים"אמרה ריקה וכולם היתקווצו סביב הרביע "אההה חבר'ה""מה?"הם ענו והיסתובבו "יש לנו בעיה"אמר דמיסוניקמוןוהצביע על מייקל הישן ודרך אגב אופיר סיימתי לצייר את אוליבר אז ברגע ש
 

niena

New member
נא לא להמשיך!!!!

אני ממשיכה, אני אשים את ההמשך מחר!
 

OFIRB9

New member
אוקי דונקי

אבל תעשי שמייקל יתעורר כי למישו יש תכנון
 

niena

New member
המשכי!

"אוי לא! החיצים פגעו בו!" קראה איזומי. "עכשיו הוא יישן כמה ימים.. נצטרך לסחוב אותו", אמרה מיני, והביטה בדמיסוניקמון. דמיסוניקמון הנהן והרים את מייקל (שנחר קלושות) על גבו. "קדימה! ממשיכים!" אמר טאי וצעד בראש. בעודם צועדים, התחיל להחשיך, ועננים גדולים נראו מרחוק. רוח קרה ולחה נשבה. "עדיף שנמצא מחסה, העננים האלו לא נראים לי." אמרה מיני. הם חיפשו ומצאו מנהרה מרווחת לא רחוק משם, והדליקו אש. דמיסוניקמון הניח בזהירות את מייקל, שרק התהפך והמשיך לישון. הם התיישבו ועד מהרה נרדמו. איזומי התעוררה בבהלה. נדמה היה לה שהיא שמעה משהו מתפוצץ. גשם חזק ירד בחוץ, וברק הבריק בשמיים. "זה רק היה רעם..." מלמלה לעצמה, ופנתה להירדם שוב, כאשר שוב הבריק ברק. נדמה היה לה שהיא רואה דמות כלשהי, או יותר נכון חיה כלשהי, עומדת בפתח. איזומי שיפשפה את עיניה, והדמות נעלמה כלא הייתה. היא התהפכה, מהרהרת לרגע בדמות, אך נרדמה מיד אחרי רגעים סבורים, והדמות נשכחה. "הם נמצאים באחת המערות שבמישור," קול קר וגרוני נשמע. "מצויין... הם הגיעו בדיוק בזמן למשחק הקטן שלי..." אמר קול קר ועדין, וצחק צחוק מרושע וקר, שסימר את שערותיה של הדמות שעמדה מולה. שתי דמויות שחורות ומטושטשות מרוב הגשם הכבד שירד נראו לא רחוק מהמערה בה שכנו הדיג'יגורלים. דמות אחת הייתה גדולה ועמדה על ארבע רגליים, והשנייה הייתה מעט גבוהה יותר, שארבע כנפיים צומחות מגבה. ברק הבריק, והאיר את שתי הדמויות. הדמות הראשונה היתה זאב מגודל, רצועות עור שחורות היו קשורות ברגלו הקדמית והאחורית. רעמה כסופה ושופעת הייתה על צווארו. הדמות השניה התגלתה כבעלת כנפי פרפר שחורות, שער שחור וקצר, והייתה לבושה בשמלה קצרה. מעויין קטן ושחור הבריק על מצחה. הברק נעלם, והדמויות שוב ניטשטשו, כנתכסו בהילה שחורה. "לך, דַארְמוּלַמון, ושמור שאף אחד לא יצא מהמערה" "כרצונך, דרפמון..." דארמולמון צעד בשקט אך במהירות לעבר המערה, ואילו דרפמון נשארה עומדת בגשם, מחייכת ללא שום סיבה נראית לעין. לאחר מכן התרוממה מעלה ונעלמה. הילדים התעוררו, כולם מלבד מייקל, בשעה מאוד מאוחרת. הגשם אמנם פסק, אך עננים כבדים עוד היו בשמיים. "אתם באים?" שאלה מיני, וצעדה לעבר הפתח יחד עם מייאנמון. אבל מישהו כבר חיכה לה שם. אותו הזאב המגודל, דארמולמון, נהם לעבר מיני והדיג'יגורלים שהיו מאחוריה, יחד עם הדיג'ימונים. "אף אחד לא יוצא מפה!" נהם לעברם. "ומי אתה שתחליט?" החזיר לו קוג'י באותו הטון. "דארמולמון, דיג'ימון זאב, דרגת על. מתקפות: צללי חרמש, נשיכת אימים. מתקפה מיוחדת: ייללה שחורה. פרוט: דיג'ימון מסוכן ביותר, לרוב חי בקבוצה." אמר הדיג'יכלי של ניקול בקולו המתכתי. "אם לא ברצון, אז בכוח. רנאמון, תתקפי!" אמרה ריקה. ורנאמון תקפה. אך דארמולמון נשאר אדיש למתקפה. גם כאשר כל שאר החבורה תקפה, הוא נשאר עומד איתן במקומו. "זה כל מה שיש לכם? יללה שחורה!" תקף הזאב. הוא ילל יללה נוראית, וכל הדיג'יגורלים ודיג'ימוניהם אטמו את אוזניהם, וחלקם אף קראו על ברכיהם. מייקל לא קם אפילו כאשר דמיסוניקמון הפיל אותו במטרה לסתום את אוזניו שלו. מין צל פשט באזור כולו. "אוקיי, נמאס לי. הגיע הזמן לפעול! התפתחות נשמה!" קרא טאקויה. קוג'י, קואיצ'י, זואי וג'ייפי עשו כמוהו. הם התקיפו כולם יחד, והדיג'ימון הזאבי סוף סוף הודף לאחור. הוא קם, מעט בקושי, וגיחח. "שום דבר לא יעזור לכם נגדי!" "אה, כן!" אמר לובומון ושלף את חרבותיו. הוא רץ אל עברו, והודף לאחור. דיג'ימונית אחרת הופיעה משום מקום. היא נראתה כפיה שחורה, עיניה השחורות בוהקות ברשעות, וחיוך קר על שפתיה. ידה היתה מונפת אל עבר המקום בו עמד לובומון לפנים. "גבירתי..." דארמולמון השתחווה לפני הפיה. "בך אני אטפל אח"כ." אמרה בקור מבלי להפנות את פניה אליו והורידה את ידה. "דרפמון, דיג'ימונית אפלה. דרגת מגה. מידע נוסף איננו זמין." מיני כיוונה את הדיג'יכלי שלה לעברה. "אז אתם הדיג'יגורלים, מה?" אמרה בזלזול. "וגם אם כן, מה אכפת לך?" שאלה אינט בתוקף. "מה אכפת לי? כמובן שאכפת לי, אני הרי לא הייתי רוצה להשמיד את האנשים הלא נכונים." ענתה לה דרפמון בחביבות מזוייפת, שנעלמה מיד. "הבל שחור!" צעקה, וערפל שחור יצא ממנה. הערפל התפשט ועטף את כל החבורה. כמה מהם ומהדיג'ימונים שלהם התעלפו. דרפמון צחקה ברשעות, אך מיד הפסיקה לאחר שנדחפה על ידי קזמון. חיוכה נמוג, והערפל התפוגג. "סלמנדרת אש!" (תקנו אותי אם אני טועה) התקיף אגונימון. דרפמון הופלה, אך קמה מיד. "אתם לא יודעים אם מי אתם מתעסקים!" אמרה בכעס. "להבי צל!" היא העבירה את ידה מעל המעויין השחור שהיה על מצחה, ובידה הופיעו שני מעויני מתכת שחורים. היא זרקה אותם לעבר אגונימון, שהספיק להתחמק בקושי. "מתקפת מטאור!" (סלחו לי על אי הדיוק, אני לא זוכרת את המתקפות שלהם...) התקיף לוומון. דרפמון לא הספיקה להתחמק, וספגה את מלוא התקפה. אך היא לא נכנעה. היא עפה למעלה, ותקפה שוב. "כוח אפור!" היא פשטה את ידיה, ורטט מוזר עבר באוויר. היא נגע בכל אחד מהדיג'ימונים, שמיד הרגישו שכוחם תש, והם נפלו על ברכיהם. טאקויה, קוג'י, זואי, קואיצ'י וג'ייפי הפכו שובה לילדים. "עכשיו אתם תחוסלו.." אמרה בקור, וחייכה שוב. "להבי...!" אך היא הפסיקה באמצע ההתקפה. מולה הופיעה אישה גבוהה, שמלתה הארוכה מרופדת בפרווה, על פניה עבר חרמש ירח כסוף וגדול, והיו לה אוזני וזנב זאב. "לונה....!" מילמלה בפחד דרפמון. לונה שתקה. במקום היא הושיטה את ידה, ושמה אותה על ראשה של דרפמון, ועצמה עיניים. עיניה של דרפמון נסגרו גם כן, והיא כמו נתכסתה בהילה אפורה, אך בהירה. ואז, בהבזק אור אפור, היא נעלמה. לונה פתחה את עיניה, וירדה על האדמה, אל עבר דארמולמון. "הער אותם." אמרה לו, בקול עמוק ותקיף, אך משום מה היא לא נראתה מרוצה, כאילו היא עושה את זה שלא מרצונה. דארמולמון ציית לה, וחרמש ירח כסוף הופיע על גבי גבו ועל אחת מעיניו. הוא שוב ילל את היללה הנוראה שלו, אך הפעם האזור לא התכסתה בצללים, אלה הואר במקצת. כל הדיג'יגורלים והדיג'ימונים התעוררו מעילפונם. הם היו עייפים מאוד. אפילו מייקל התעורר, ותוך כדי פיהוק רחב שאל, "מה קרה? פיספסתי משהו מעניין?" כל החבורה נאנחה. לונה נעלמה, עוד לפני שהחבורה הספיקה להבחין בה. "בני אדם ארורים... אלולי הבטחתי, לא הייתי עוזרת להם..." מילמלה בכעס לונה. היא צעדה כרגע על גבי אחת מהפסגות הגבוהות ביותר של העולם הדיגיטלי. שלג רך ירד. "גם ככה נגזר עליהם למות יום אחד... הבטחה ארורה..." ואתם יכולים לעזוב את לונה... היא לא הכי חשובה לסיפור... אבל אם אתם רוצים, אתם תמיד יכולים להוסיף אותה ^_^
 

Apikachu L

New member
להזכירכם...

אנחנו משתמשים בשמות היפנים אז: טאי=טאיצ'י מאט=יאמאטו איזי=קושירו יולי=מייאקו דייויס=דייסקה קודי=לא זוכרת ריקה=רוקי הנרי=שכחתי זואי=איזומי ג'י פי=ג'ונפי גאטומון=טיילמון וניראה לי זה הכל לביינתיים היו כמה בילבולי אז נסו לתקן
 
ידעות מה

אתן תיקראו להן בשמות היפנים אנחנו ניקרא להן בעיברית כי אני לא יצליח בחיים לילמוד עכשיו עוד שמות
 

Dark SpaWn

New member
נו טוב...למה לא... אני ימשיך את זה

זואי הסכלה על מייקל לכמה שניות ולבסוף פלטה:"אני לא סוחבת אותו !" אחריה כל אחד אמר בצעקה:"לא אני !" עד שבסוף רק קואיצ'י שעדיין היה המום מהמיתרחש נשאר אחרון,קוג'י כנראה גם לא אמר כלום אבל אנשים לא רצו להגיד לו כלום,קואיצ'י היסתכל לצדדים עדיין טיפה מבולבל ולבסוף שאל:"מה ?" מיני היסתכלה עליו בחיוך ואמרה בצעקה שמחה וטיפה משוגעת:"אתה צריך לסחוב אותו !",קואיצ'י היסתכל עליה בתהדמה לכמה שניות... לא היה ברור אם זה בגלל הצעקות שלה או כי הוא הבין שהוא יאלץ עכשיו לסחוב מישו לשארית הדרך, אחרי בערך עשרים שניות,קוג'י, שבאותו הזמן נשען על עץ אם ידו שלובות אמר:"אני יעזור לך..." בצורה שבה הוא אמר את זה היה סוג של חוסר רצון כי כנראה אמר את זה כי הוא מרחם על אחיו,אבל הוא היה מוכן לעזור לו,הוא ניגש למייקל ששכבר מעולף על הרצפה,הרים אותו בקלות יחסית (אני משער שהוא דיי חזק),קואיצ'י הלך בחוסר שביאות רצון לעבר מייקל חסר ההכרה וגם עזר כמה שיכל בלהרים אותו,הוא וקוג'י התחילו לסחוב אותו בהמשך השביל באיטיות בזמן שכל השאר עמדו מופטעים כי ציפו ללפחות טיפה מאבק ממנו, אבל קואיצ'י בחור דיי כנוע שלא נהנה מלהיתווכך והעדיף פשוט לעשות מה שמבקשים ממנו,טאקויה עמד ללכת עליו ולהגיד גם לו וגם לקוג'י שהם לא באמת צריכים לסחוב משהו אבל ליפני שהספיק להגיד משהו קארי אמר בקול:"למה שלא פשוט ניסע ברכבת ?" כולם היסתכלו עליה בהפטעה כי הם עצם לא חשבו על זה,קן התחיל ללכת כשה הוא אומר בקול חלש:"טוב קדימה כולם" וכולם פשוט היתקדמו אחריו,קוג'י ואחיו שעדיין החזיקו את מייקל המשיכו ללכת כשה הם סחבים אותו, הם כבר היתקדמו דיי רחוק מתחנת הרכבת ליפני שמייקל ניפגע ונאלצו לחזור על צעדיהם,הם עברו ביער,או יותר... פרדס שביל לא מסומן אבל ריק מעצים הוביל אותם חזרה לעבר התחנה,העצים סביב הדרך בה הם הלכו לא היו מאוד צמודים,כל אד יכל היה ליפנות וללכת לאיזה כיוון שירצה אבל כולם הבינו שעדיף להמשיך בדרך הישרה במקום לאבד את דרכם ביער בחיפוש אחר קיצור דרך שעלול לא להיות שם בכלל,קוג'י וקואיצ'י (איזה שמות מעצבנים יש להם,הא ?) כבר הפסיקו לסחוב את מייקל, לא בטוח מי סחב אותו עכשיו אבל תלונות לא נישמעו,רק יולי ליפעמים הייתה הולכת בין הקהל ליבדוק שהם לא שחכו את מייקל,הפרדס היה ארוך והכל נראה בידיוק אותו דבר עד כדי כך שהיה קשה להאמין שהם מיתקדמים לאנשהו,אפילו העצים, כולם בידיוק אותו דבר, באותו גובה, אם אותם תפוזים באותם מקומות ואותו שקט שהם גרמו, הייתה שלווה מדהימה, אף אח לא אמר כלום, גם ציפורים לא היו, פשוט דממה וצליל הרוח הנושבת,הכל נראה כל כך דומה עד שאי אפשר היה שלא לתהות אם היער נבנה,או... הונדס בצורה הזו על ידי מישהו,אבל אחרי הליכה ממושכת לעבת תחנת הרכבת נשמע קול מהדהד מתוך אחד העצים,"אז חבר שלכם היתעלף אני רואה..." כולם נעצרו באותה השניה והפנו מבטם אל העץ,מיני, שנראתה כאילו שהיא חושבת על משהו, בגבה מורמת התחילה להיתקרב לאט לאט אל העץ שהיה בצורה מוזרה גבוה הרבה יותר משאר העצים עד שהיא עמדה טיפה יותר קרוב לעץ מכל שאר החבורה,לבסוף קפץ מתוך העץ דיג'ימון מוזר, היה לא גוף אנושי ודיי רזה, אם רק מאט יותר שרירים מלבן אדם רגיל,הגוף שלו היה מכוסה לגמרי בשחור כולל העיניים והפה שלו,על היד שלו היה מחובר להב ארוך ודק שניצנץ באור השמש, העל פרקי הידיים שלו במקום שחור היה עיגול אדם כמו צמיד על היד,על הגב שלו היה תלוי מגן ענקי שהיה בולט בצורה כזו שהוא מגיע טיפה יותר גבוה מקצה החזה שלו ויפה יותר נמוך בצידו השני מהבטן שלו,הייתה דממה לכמה שניות אבל בסוף מיני צעקה:"שוב אתה ?!" הוא צעק בכעס:"מה זאות אומרת שוב אני ?!",מרתון צעקות הוחלף בין מיני ליצור המוזר לכמה דקות על שלכולם נמעס לעמוד במקום,הראשון שעשה משהו הייתה ריקה שלקחה צעד קדימה ואיתה ריינמון, אחריה כולם היתקדמו צעד לעבר הדיג'ימון וחלק מהדיג'ימונים היתכוננו ליתקוף,פתאום היצור לקח צעד אורה ושם את הידיים קדימה אם ידיים פתוחות כאילו לסמן לכולם לעצור ואמר בקול:"לא להרביץ !",כולם נעצרו והיסתכלו עליו עד שהוא המשיך לדבר,"כל הזמן אם האלימות הא ?! הם למדו את זה ממך מיני הא ?!" כשה הוא אמר את זה הוא נישען קדימה לעבר מיני,היא כתגובה נתנה לו כפה וצעקה:"אני לא אלימה !",היצור לקח כמה צעדים אחורה ושפשף את הלחי,"שמעו אם אתם לא רוצים עזרה זה בסדר !" הוא צעק והיסתובב,רוב האנשים גאים מידי להסכים לקבל עזרה, לבסוף טומי צעק לו:"רגע !", הוא היסתובב לעבר טומי אבל ליפני שטומי המשיך הוא אמר,"כן כן כן פשוט תשאירו את זה לי" הוא הניף את היד לעבר מייקל ואור ירוק ואדום הקיף אותו,מייקל ישר היתעוור והיסתכל לעבר היצור,הדבר השחור סהר לכמה שניות ואז נהפך לילד רגיל שלבוש בבגדים לבנים חוץ מחולצה שחורה מתחת לג'קט הלבן והפתוח למחצה שלו כולם היסתכלו בתדהמה ובימיוחד מייקל שעד עכשיו ישן ולא שם לב לכלום, כולם חוץ ממיני לפחות, הילד הצביע לצד ימין ואמר:"אם תמשיכו ללכת בכיוון הזה תגיעו לתחנת הרכבת תוך עשר דקות, אז הצביע לכיוון אחר ואמר:"אם החלטתם שעכשיו שמר. "אני עומד לחטוף חץ הרדמה לתחת שלי" היתעורר אתם רוצים להמשיך ללכת אז פנו לשם ותגיעו קצת יור רחוק ממה שהייתם ליפני שהתחלתם ללכת לכאן תוך עשרים דקות", כולם עדיין היו טיפה מופטעים והיסתכלו עליו בבילבול, הוא בסוף החליט להסביר מה קרא ואמר:"ויש לי נישמה אם לא הבנתם", מיני צעקה לו:"למה שניבטח בך", הוא אר לה בשקט:"תעשו מה שבא לכם" והיסתובב ללכת אבל נכנס אם הפרצוף בעץ, אחרי כמה שניות של הליכה בסחרחורת נהפך שוב ליצור וקפץ לתוך העץ הגבוה ונעלם,אחרי דממה קצרה דיוויס שאל:"טוב לאן עכשיו ?" זהו... אה והדמות הזו שהמצאתי הוא סתם יופיע פה ושם ינסה לעזור ויעשה שטויות, טוב מה אני יגיד ? דמויות מצחיקות הן המומחיות שלי !
 

niena

New member
-_-

שוב יש שני המשכים......... אנשים, בבקשה תקראו את ההודעות שלפני....
 

Dark SpaWn

New member
האמת כתבתי את שלי לפניה...

כנראה שהיא התחילהלכתוב בזמן שאני כבר כמאט סיימתי... טוב תבחרו אחד שהיה ההמשך הרשמי
 

Dark SpaWn

New member
הא לא חשוב !

לא שמתי לב להודעת ה:"לא להמשיך" לא חשוב תיתעלמו משלי ההמשך הרשמי הוא של רוייס דא פייב נינה (ככה אני אוהב לקרוא לנינה)
 

Dark SpaWn

New member
על הפישול הקטן הזה...

אני פשוט עומד לעזור לכם טיפה על זה שהרסתי את השרשור אני עומד להעביר את ההודעות בהם כתוב הסיפור עצמו לשרשור אחד אם שם הכתוב כתוב בהתחלה (לעשות את זה ? לא נוח לי שאני הורס לכם כאן את השרשור והכל)
 

niena

New member
אמ... לי זה לא כל כך חשוב האמתי....

ואני סולחת לך על פישולך הקטן... ^_^
 
אפשר לחבר את זה

בימקום שמייקל היתעורר מהיללת זאב אז הוא עדיין ישן הדיג'ימון שלו היה טשוש אז הוא לא יכל ליסחוב אותו אז קאוצ'י וקוג'י סחבו אותו ואופסה לדופסלה(מאיפה זה לעזאזל)הסיפור מסודר
 
למעלה