עוד הזיה

עוד הזיה

בזמן האחרון אני חושב הרבה על קלף השוטה, על א' ועל ש', על "הבל הבלים הכל הבל". המחשבה האחרונה היא על קרברוס. למה קרברוס? בשלוש חבילות שונות, זו של ואנג, זו של וייט וההרמטיק, הכלב המופיע לצד השוטה הוא שונה, ולפחות מהתמונה (ולאו דווקא מהפרוש המסרותי) מרגישים תחושות שונות. כך הגעתי לקרברוס, הכלב בעל שלושת הראשים מהמיתולוגיה היוונית, הכלב השומר על הכניסה לשאול. בעיני ראש אחד הוא הראש של הכלבלב הקטן, התמים, האוהב והמשחק. ראש אחד הוא הראש החכם, של כלב השמירה השומר על השוטה מפני עצמו ומפני אחרים. השלישי הוא הכלב הנושך של הידע המכאיב. אני מצטער, אני אחרי לילה של מעט שינה ומבחן בבוקר, שאם אני אקבל בו ציון גבוה, אני אלך לקחת לעצמי פרס נובל... עומס בסינאפסות. לילה טוב.
 

AD M

New member
3 פנים לכלב

מוצאת חן בעיני ההקבלה הזאת אך יש לי כמה הסתייגויות לדעתי קלף השוטה הוא הקלף של טבולה רסה. הדף הכי חלק שקיים. אפילו ההצעה איננה קיימת, כך שהנחת הידע הכואב (שאכן עוד יגיע) או אפילו הצורך בהגנות מוקדם מדי יכול להיות (ואולי אני סותרת את עצמי) שלכן זה נמצא כל כך מרומז בקלף. שהרי מאומה מהדרך לא נגלה עדיין ושוב אנו חוזרים לנושא הפרפקטיזם - לחולת כלבים כמוני קשה מאוד לחשוב על המלווה הזה כמשהוא שיכול לאיים או להתקשר לשאול. לגבי הכלב מסמל את הביטחון והאמונה ללא תנאים כמו שיש לפני שמתחכחים בקשיים של הדרך
 
בפרשנויות השונות

ישנו הבדל. בקלפי ה-GD (שחר הזהב), הכלב/זאב מסמל את החכמה שהשוטה מחזיק בה. השוטה מחד כבר יודע הכל ומצד שני לא יודע כלום. כאשר מסתכלים על המסע בעץ החיים, השוטה הוא הקלף היוצא מ"כתר" ומגיע ל"חכמה" (בעץ החיים של קירשר עם השיוכים של אליפז לוי וה-GD). כך שהעולה במעלה העץ, מתחיל מ"היקום" ומגיע ל"שוטה". נכון, השוטה הוא גם הטבולה רסה. לפעמים זו החכמה הגדולה מכל. השוטה בעיני הוא גם הילד בסיפור "שלוש התמורות" של ניטשה. ובקשר לכלבים - אני גם מאוהבי הכלבים ויש לי כלבת זאב בת 14 וחצי בבית (מגיל 10). אבל עם כל אהבתי לכלבים, כלבי שמירה למשל, לא כל כך אכפת להם אם את אוהבת אותם או לא (מוקדש לכלבי השמירה של בסיס ********* שכאשר התקרבתי לצפות בנוף הסתכלו עלי כעל ארוחת הצהריים שלהם).
 
למעלה