עוד דבר נוסף.

[דבורה פטיט]

עוד דבר נוסף.

כשהייתי בכתה ז', אני באתי לבי"ס שפרירים עם חולצה לבנה אך ללא חזייה וראו לי ת'שדיים וצחקו עליי. המחנכת נדהמה וחייכה עליי ולא כעסה עליי. עוד פעם עשיתי עוד דבר מטופש. הפעם באתי עם חולצה חשופה שאפשר היה לי לראות את החזה אך כמעט ת'שדיים שלי.המחנכת נדהמה וחייכה עליי ועוד לא כעסה עליי. כשראתה אותי המחנכת היא אמרה איזה חמודה ועשתה לי בחזה שלי את האיך שאומרים לי באנגלית bellyburp וחייכה אליי. ואמרה לי סליחה ושאני מזכירה לה את האחיינית שלה. איייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייככככככככככככככככככככככככככככככס. רק להיזכר בזה עושה לי לא נעים. היא גם נוגעת לאחרים באיברי הגוף שלהם כולל בשלי, צועקת ועושה מזה עניין ומאיימת להתקשר להורים שלהןם ושלי כשעושים טעות ומתחצפת עלינו. ובכל טיול שנתי אצלה, היא לא דואגת להגיינה הגוף שלנו גם כשיש לנו חורים באחד הבגדים שלנו.

זאת מורה שלא כדאי להיוצת בחברתה ובשטחה. שמעתי שרק שני אנשים מטומטמים ומפגרים בפיגור שכלי ואוטיסטים הצליחו לשרוד ת'כתה הזו ואת "המורה האהובה" שלהם. שני בנים האחד גבוה וקצת שחום עור והשני היה בגודל שלי ושל חברתי ולבן עור עם משקפיים ומשתעל. הם היו בכיתתה למשך שמונה שנים שלמות. ולא חשדו בדבר הבנים הגורילות האלה. חיות מחמדה של המורה. אה כן, ולקראת סיום חופשת הקיץ שבקיטנה שבשפרירים בבריכה לתינוקות ולקטנים, כשבעתתי בילד בגדלי של כתת האוטיסטים, הגיחה אליי המורה בצעדים שעושה הענק כמו בסיפורי אגדות וכשהגיעה אליי, היא דגדגה אותי בתור עונש בבטני בעודי לבושה בביקיני סגולה. איזה סיוט. צעקתי שהיא תפסיק והיא הפסיקה בחיוך. פיגור שכלי איייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייככככככככככככככככככככככככככככככככככככככככככככככככככככככככככככככככככככככככככככככככככככככככככככככככסססססססססססססססססססססססססססססססססססססססססססססססססססססססססססססססססססססססססססססס. היא גם אמרה לי "את יודעת למה עשיתי לך את זה? כי בעטת בנוי". פיגור שכלי פיגור שכלי פיגור שכלי פיגור שכלי פיגור שכלי פיגור שכלי פיגור שכלי ! מורה אמיתי אף פעם לא עושה את זה לתלמידם ולתלמידתם. אני סבלתי שם שלוש שנים שלמות. שלוש שנים! שלוש שנים! שלוש שנים! שלוש שנים! שלוש שנים! שלוש שנים!

וכפי שאומרים הקורבן משלם ת'מחיר. אני שילמתי מחיר כבד בלהיות במקום הנוראי הזה.

 

[עדו בן צבי]

מאוד כואב ולא נעים.

 

[arana1]

הרבה א"ס סובלים מאוד מהטרדות מיניות כשיגרה

גם במקומות הכי לא צפויים לכאורה ובגלל מבנה נפשם המסויים זה גורם להם לצלקות איומות ולאבדן כל מה שחשוב וחיוני ליכולתם לקיים עצמאות יצירתית ואוהבת וחכמה אגב כבר ידוע מזמן שבתי ספר הם חממה לפגיעות מיניות ורק לפני יומיים התפרסמה בארץ כתבה שלפיה בתי ספר נמצאים במקום הראשון כשזה נוגע לאלימות והטרדה מינית

 

[עדו בן צבי]

הרבה אנשים סובלים מהטרדות מיניות, במיוחד אלה

שהמטרידים מאמינים שהם יתקשו לדווח.

 

[דבורה פטיט]

כשהייתי בת 12 בבי"ס עין הים,

הצלחתי להגיד לאמי שהיה עוזר של נהג מונית אחד במוניות אסיה תורס, שהטריד אותי מינית ופטרו אותו על כך.

 

[עדו בן צבי]

לא נעים, אבל מזל שהצלחת לדווח.תארי לך מה קורה

למי שלא מצליח לדווח. (שמעתי כמה סיפורים על דברים שהתגלו באיחור גדול אצל מי שלא הצליח לדווח אני אחסוך מכם אותם).

 

[דבורה פטיט]

תודה לך.

 

[דבורה פטיט]

זה לא הכל.

כשהייתי בת שלוש שנים, הייתי בגן אחד שבכרכור. שם היתה גננת גרועה ומאולתרת שתמיד חייכה ותמיד מתעצבנת שעושים טעות והיא הרביצה לי על כך. לא ספרתי לאמא שלי כי חשבתי מרוב טיפשות שזה מה שגננות עושות. הייתי שנה אחת שם. כשהייתי בת חמש או שש, הייתי בגן ילדים שבגבעת אולגה והיתה מורה שתמיד דגדגה אותי כשאני עושה טעויות וצועקת עליי כשאני עושה טעויות. העוזרת שלה היתה גרועה ממנה. כשאני עושה טעויות ולא עושה משהו, היא צועקת ומאיימת עליי. אילו סיוטים היו לי בגני הילדים שבהם הייתי. היה גם גננת אחת שבחיפה שלא עשתה דבר כשסגרתי את הדלת על האצבעות שלי. זה היה בגן ילדים של חיפה. לי יש תסמונת אספרגר שבגלל זה התקשתי להבין ת'עולם עד עכשיו. כיום אני מבינה אותו.

 

[עדו בן צבי]

בגיל שלוש הרבה ילדים לא יודעים שמשהו לא תקין.

גם לי היו גננות ומורים שהעליבו אותי והכו אותי. בלי קשר, לא מזמן קראתי כתבה שטוענת שלסוטים קל יותר להיטפל לילדים חרדים מאשר לחילונים, כי החרדים מפחדים להתלונן מחשש להוציא לשון הרע. עבריינים הרבה פעמים מחפשים טרף קל. הם לא בהכרח יודעים למה קרבן מסוים הוא טרף קל.