עוד בעית אוכל

[noa_f]

עוד בעית אוכל

שלום לכולם אני קוראת מזדמנת של הפורום שלכם (שמאוד מוצא חן בעיני) ורציתי לשתף בבעיה: הבן שלי כבר בן 6 (בעיניי עוד הגיל הרך...) כשהיה תינוק לא היו שום בעיות אכילה - להפך: הוא היה "מכור לירוק", כל מה שירוק הוא טעם! במעון אמרו לי שהוא פריק של סלט סלק! הילד מאוד אוהב חלבונים, וממעט באכילת לחם לסוגיו, אם כי אוהב אורז ופסטות, אבל כאמור מעדיף חלבונים. הבעיה היא, שעם היציאה מהמעון למסגרות פחות קפדניות - צהרונים וקייטנות- הוא הפסיק כמעט לגמרי לאכול ירקות ופירות, התחיל לאכול חטיפים (עכשיו בעיקר מלוחים, שזה חצי נחמה) וצמצם את מבחר האוכל שהוא מוכן לטעום. השורה התחתונה: הבעיה היא: א. איך מוסיפים בחזרה ירקות לתפריט? ב. איך בגלל מרגילים לטעום דברים חדשים? ג. ואולי זה בכלל מין תקופה כזו וזה יעבור? מה דעתכם? נעה

 

[נעה גל]

נתחיל עם זה שאני חושבת שזו תקופה

אבל, לא צריך להניח לנושא הזה בצד. כלומר, בארוחות בבית לדאוג שיהיה הצע גדול של ירקות טריים ומבושלים. כדאי גם שיהיו פירות בהשג יד (דבר שאני מודה שאני בעצמי מתקשה לעמוד בו...) מכל הסוגים (גם כאלה חדשים ומסקרנים). וגם אם בהתחלה הוא לא יגע בזה, בסוף הוא יבקש יום אחד קצת מלפפון וביום אחר קצת אבוקדו וכך הלאה. לגבי החטיפים, אני לא מאפשרת לאכול חטיפים משעה מסוימת אחה"צ מכיוון שהניסיון לימד אותי שארוחת לא נאכלת אח"כ (גם ככה אורן בקושי אוכלת). אני בפירוש משתדלת שהיא תהיה רעבה לקראת הערב (וגם זה לא תמיד מצליח לי ויש פעמים רבות שהיא הולכת לישון בלי לאכול בכלל כי היא לא רעבה). לגבי לטעום דברים חדשים, אני לא חושבת שאפשר להרגיל. טעימה של מזון חדש היא תלויה באישיות של הילד בהרבה מובנים, אבל גם, ממה שקורה בבית. אני מאמינה שיש סיכוי טוב יותר שילד יהיה פתוח לטעמים חדשים אם בבית יהיו טעמים חדשים כדרך קבע.

 

[לאה_מ]

הרבה ילדים שאוכלים מזון מגוון

כפעוטות, נצמדים לסוגים מאד מסויימים של מזון בשלב מסויים. אני חושבת שזה עובר בגיל ההתבגרות, עם הצמיחה המאסיבית המחודשת של הגוף (בעיקר אצל בנים). גם אצלי עומר (בן 8) אוכל מזון מאד לא מגוון (ודוקא עם העדפה לפחמימות). אני מקפידה להציע - שיהיה בבית, שיהיה על השולחן. עד עכשיו ה"נס" הזה (שהוא יבקש לטעום משהו חדש) לא קרה... אבל אני רואה שהוא מפותח ובריא, אז אני ממש לא דואגת. גם לגבי חטיפים - היו תקופות שהגבלתי, ונדמה היה לי שזה סתם הופף את החטיף ליותר אטרקטיבי. אחר כך ניסיתי "מגירת חטיפים" בגובה הילדים, והפסקתי פשוט משום שלא הצלחתי לעמוד בקצב בו היא התרוקנה... היום יש בבית מעט חטיפים, אני משתדלת לקנות את אלה שנראים לי פחות בעייתיים (ולא, זה לא מזון טבעי... לא אצל עומר בכל אופן), וגיליתי שהוא די מווסת את עצמו. ואנקדוטה לסיום - אחי הקטן, כשהיה בגיל המדובר, היה מתיישב לשולחן לארוחת צהריים ואומר לאמא שלי "אני לא רעב עכשיו, וגם בערב אני לא אהיה רעב", ובאמת לא אוכל כלום - לא בארוחת צהריים ולא בארוחת הערב. היום הוא גבוה וחסון, אינטיליגנטי, רגיש ועם חוש הומור...

כלומר, כל עוד לא נראה לך שהבריאות שלו נפגעת - הסתפקי בכך שיהיה היצע בבית. את השאר יעשה הטבע.

 

[noa_f]

תודה,

על התשובות. נתחיל בבעיה שאנחנו משפחה מאוד קטנה (3) עם אבא שחוזר בערב בשעות לא מסודרות, וכל אחד מאיתנו אוכל דברים שונים לחלוטין (אני בכלל צמחונית והם לא)ולכן אין ממש ארוחות משפחתיות - מה שמקשה על האפשרות להניח מספר גדול ומגוון של מאכלים על השולחן והוא יחקה את המבוגרים...הארוחות "שלו" נעשות די במיוחד בשבילו. מה שכן נראה לי שהבעיה בעיקר (פסיכולוגית) אצלי, כי הילד אוכל, אפילו אם אכל חטיף לפני הארוחה (ולפעמים עוד אחד אחרי ארוחה שנראתה לי ע-נ-קי-ת) פשוט, מהקיץ האחרון אני אמא-במשרה-מלאה ופתאום מבשלת, אז אני יותר שמה לב לעניין. טוב לשמוע שזה לא חריג.

 

[ציפי ג]

הייתי מקצצת לאט לאט את כמות

החטיפים הנרכשים, ושמה על ידם תפוז מקולף קלמנטינה, תפוח (גם מקולף. אחת הבעיות בפירות זה הקילוף. ילדים מתעצלים לקלף. שנית לפעמים בגיל שש השינים מתחילות לנשור, והנגיסה בפרי קשה היא יותר קשה, ולכן ממעטים לאכול פירות נגיסים. אפשר גם להציע פרי פרי (פרי מרוסק - דוחה לדעתי - אבל הילדים אצלי אוכלים). כעת יש רימונים - רימונים מקולפים זה כמו גרעינים על יד הטלויזיה. וכו´.

 

[אפרת_ח]

רימונים בסלון ?!

 

[נעה גל]

אגב, אני מקפיאה גרעיני רימונים בתוך

שקיות, ואז זה גם נחשב בעיני אורן(וכל המשפחה) כממתק.

 

[ימימה]

הצעה קטנה

אצלנו הירקות נטרפים בלי שום עידוד, אבל גיליתי שגם ילדים שלא מתים על ירקות טריים יאכלו בשמחה מלפפון שמנמן ממולא בקוטג´ (קולפים, מרוקנים את התוך בכפית או במכשיר הזה שמיועד להוצאת התוך של תפוחים, וממלאים בגבינה) או עגבניה ממולאת כנ"ל, ואפילו יבקשו עוד...

 

[אמא של בנות]

ארוחות כפרצופים

כדי שהבנות שלי יאכלו יותר ירקות אני מכינה לפעמים את ארוחת הערב בצורה של פרצוף, למשל: פה מעגבניות, שיער מ"מקלות מלפפון", אף מהקצה של הפלפל, עיניים מביצה קשה, ועוד ועוד. וזה מעודד אותן לאכול.