עוד בעיה
וסליחה שאני מציפה לאחרונה
. רע בבית שלי. רע פה בכלליות, ובעיקר רע לי. אני לא אפרט, כי זה לא המקום. אני רוצה לצאת מפה כמה שיותר מהר, והתחלתי לארגן את הכל, ודיברתי עם היועצת של ביה"ס כדי שתעזור לי. היא ביררה לגבי פנימיות ומחר היא תסביר לי את האופציות. הבעיה היא, שכל התהליך הזה הוא די ארוך, ולפעמים נורא קשה לי, ואני רוצה לעזוב באותו הרגע. אני לא עושה את זה, לרוב, כי אין לי לאן. סופי השבוע הכי גרועים מבחינתי, כי אני בבית כל היום עם ההורים, ואו שהם מוצאים סיבות להתעצבן עלי, או שהם מוצאים סיבות להתעצבן על דברים אחרים (במשך השבוע זה פחות נורא, כי אני מנסה לא להיות בבית הרבה). היום, למשל, אבא החליט שהוא מבטל לי את הכל (כלומר, בלט ושיעורי נהיגה), כי הייתי עסוקה, ולא יכולתי בשניה שהתחשק לו לצרוח עלי לבוא ולשעשע את אחותי (שהייתה בסדר גמור מול הטלוויזיה). אני לא מבינה, במקום לצעוק עלי, הוא לא יכול היה לבוא ולשעשע אותה בעצמו? זה לא שהוא היה עסוק במשהו, הוא סתם אכל, ואחר כך חזר למיטה. ואז הוא התחיל לצעוק ולהתפרע על זה שאני אף פעם לא מתפנה להיות עם אחותי (ושוב, נעזוב את העובדה שאני יושבת איתה ועוזרת לה הרבה יותר ממנו), ובכל הזמן הזה הוא כביכול דאג לאחותי, כשבעצם הוא סתם מילא את הבית בצעקות, ואפילו לא התייחס לעובדה שהצעקות מפריעות גם לה. בקיצור, הוא החליט להתפרץ עלי סתם כי התחשק לו, ובלי סיבה ממשית. בית מחסה זו לא אופציה, כי אני יודעת שאני במצב טוב יחסית. יש בני נוער עם בעיות הרבה יותר חמורות, וחייבים לשמור להם מקום בבתי מחסה. עיצות לגבי מה לעשות בינתיים? והמון תודה
.
וסליחה שאני מציפה לאחרונה