ב''ה אין לי קרובי משפחה שימפנזים
דעת המדענים על הימצאות הבורא מקס פלנק (זוכה פרס נובל בפיזיקה). ''לא תיתכן סתירה אמיתית בין דת ומדע מפני שהם משלימים זה את זה. כל אדם רציני ומעמיק נוכח לדעת שהיסוד הדתי שבאופיו מחייב הכרה וטיפוח כדי שכל כוחות רוח האדם יפעלו יחד באיזון והרמוניה... מקס פלנק (זוכה פרס נובל בפיזיקה). ''לא תיתכן סתירה אמיתית בין דת ומדע מפני שהם משלימים זה את זה. כל אדם רציני ומעמיק נוכח לדעת שהיסוד הדתי שבאופיו מחייב הכרה וטיפוח כדי שכל כוחות רוח האדם יפעלו יחד באיזון והרמוניה. ואכן, אין זה מקרה שגדולי ההוגים בכל הדורות היו בעלי רגש דתי עמוק. המדע מעמיק את הערכים המוסריים של החיים, מפני שכל התקדמות בידע מעמידה אותנו פנים אל פנים עם המיסתורין של קיומנו.'' פרנסיס קריק (זוכה פרס נובל על גילוי מבנה הדנ''א). ''אדם ישר, המצויד בכל הידע המדעי הקיים היום, יוכל רק לקבוע שמוצא החיים נראה, במובן מסוים כְּנֵס. כה רבים התנאים הצריכים להתקיים כדי שיווצרו החיים, עד כי אין מנוס מכאן והוכחה מדעית שהעולם נברא ע''י בורא רוחני בעל כוחות שמפעיל את העולם כולו.'' פרופ' יהושע לדרברג (חתן פרס נובל בביולוגיה מאוניברסיטת רוקפלר בניו-יורק) ''עד כה שום ממציא אינו סותר את האמונה בבורא העולם.'' רנה דקרט סיפר כי לילה אחד (19 בנובמבר 1619). לאחר שהרבה בתפילה, זכה להארת פתאומית: ''נתמלאתי התלהבות ומצאתי את היסודות של מדע נפלא''. בכל רעיונות הפילוסופיים שלו, תופס האלוקים את המקום המרכזי. ד''ר יוחנן אהרוני: התגליות החדשות שינו לחלוטין את גישת החוקרים למקרא, הם רואים בו עתה מקור היסטורי ממדרגה ראשונה, ביחס לתקופות הקדומות של ראשית האומה. גישת החוקרים לא רק השתנתה משום שבינתיים נמצאו מקורות מקבילים... גישת החוקרים השתנתה משום שתיאורי המקרא אינם עוד שרויים בחלל: היום אנו מכירים יפה את המפה היישובית והמדינית של העולם ושל הארצות בתוכם התרחשו, את המנהגים והחוקים המתוארים במקרא, את שמות האנשים והמקומות הנזכרים, וכל אלה מתאימים אך ורק לתקופה הנידונה. שום סופר או עורך לא יכול היה לחבר או להמציא סיפורים אלה לאחר התרחשותם... אין עוד חוקר רציני אשר יכול לפקפק כיום בעובדה שמסורות אלה אמנם נמסרו בנאמנות נפלאה מדור לדור...'' (ד''ר יוחנן אהרוני, א''י הכנענית המאוחרת ובתקופת ההתנחלות הישראלית עמ' 2-5) מתוך ''אמיתות התורה לאור ממצאי הארכיאולוגיה'', בהוצאת 'ערכים'. פסקל בלז (פיזיקאי, מיוצרי תורת ההסתברות): בשנת 1645, כשהיה בן 31, רשם מספר מילים על גבי קלף שתפר לבטנת בגדו: ''אלוקי אברהם, אלוקי יצחק ואלוקי יעקב- ולא של הפילוסופים ואנשי המדע.'' (א' צ'רניבסקי, בין מדע ודת, יהושע צ'צ'יק, 1965, עמ' 24). ביום שני, 23 בנובמבר 1654, שמונה שנים לפני מותו, חזה פסקל מחזה. הוא רשם את המחזה על פתק, ולא סיפר אותו לאיש. את הפתק תפר בתוך מעילו, ובמשך שמונה השנים עד למותו העביר את הפתק ממעיל למעיל, ולא סיפר על כך לאיש. לאחר מותו מצאה המשרתת את הפתק במעיל, הוציאה אותו, וכך נודע לעולם מה היה המאורע המרכזי בחייו של מתמטיקאי-פיזיקאי זה. וכך היה כתוב בפתק: 1654, ''בשנת הישע ביום שני, 23 בנובמבר, ביומו של קלמנט הקדוש, בערך משעה עשר וחצי בערב, עד בערך חצי שעה אחרי חצות. אש. אלוקי אברהם, אלוקי יצחק, אלוקי יעקב. לא של הפילוסופים והמלומדים. ודאות, ודאות, רגש. שמחה. שלום....'' פרופסור אלברט איינשטיין: ''אינני מאמין שאלוקים משחק בקוביה עם העולם.'' ''ספק גדול אם יימצא איש מדע מעמיק שאין דתיות מופלאה במינה מסגולות נפשו. דתיות- השתוממות נפעמת על ההרמוניה שבסדרי בראשית, המגלה תבונה כזו שכל חכמה ובינה שבמחשבת אדם ועצתו אינן כנגדו אלא הבהוב עמום הבטל ומבוטל. לעולם יש בורא. ולא מובן לי כלל כיצד יצור אנושי כל כך אפסי יכול בכלל להבין משהו על עולמו של הבורא!'' פרופסור אשר פרנדסדורף (מומחה לחיסון): ''כל אימת שהאדם מנסה להסביר בהגיונו הצנוע והצר את החכמה העמוקה המתקיימת בטבע ובמעשה הבריאה- בקלות יכול לגלוש אל הדת, ולהיות דתי.'' יוהנס קפלר (מתמטיקאי, פיזיקאי ואסטרונום גרמני; מייסד האסטרונומיה המודרנית): ''מודה אני לך הבורא והאדון שנתת לי להינות ממה שבראת, וששמחתי במעשה ידיך. ראה, הנה סיימתי את מפעל ייעודי תוך שימוש בשיעור הכוחות שהענקת לי. גיליתי לבני האדם את תפארת מעשיך- כאשר תוכל בינתי המוגבלת לתפוס מאי-סופיותם.'' (CAROLA BAUMGARDT, JOHANNES KEPLER LIFE AND LATTERS, 1951, P. 133) סיר ג'ון היקלס (מגדולי חוקרי המוח במאה ה-20): ''אני מאמין שיש מיסתורין מהותי בקיומי האישי, החורג מההסבר הביולוגי של ההתפתחויות פי ומוחי. ודאי שאמונה זו תואמת את המושג הדתי נשמה ואת בריאתה בידי האלוקים.'' ד''ר ז'ן המבורגר: ''איש אינו יכול לטעון כי אפשר להפיק מן המתודה המדעית תורת מוסר או דרך מדינית.'' (ברכת הרפואה, עמ' 62). פרופסור אלווין רדקובסקי (איש מדע דגול אשר המציא את הכור האטומי בצוללת הגרעינית האמריקנית): ''אין הכשרה טובה יותר למדען מלימוד התלמוד. הגישה של חכמי התלמוד היא מאוד מדעית. הם השתמשו בעקרונות מדעיים של חשיבה ופתרון בעיות. אני סבור שבראש ובראשונה חייב המדען לדעת להציג את השאלות הנכונות, ומבחינה זאת אין כתלמוד המלא שאלות וקושיות'' (בעיתון ''מעריב'' כ''ג תשרי תשל''ג.)
