לוגיין אבלר
New member
עוד אחד
ניסיתי לכתוב על אחת מהסצנות החביבות עלי בספרים-לא נראה לי שהצלחתי להעביר את המסר אבל הוא נשמע לא רע: שיר בחוץ רקדו להבות ושדים ואנשים גילו כמה הם בודדים צי מלכותי אז נפל בפח ואביר משמר המלך את חייו נפח בעיר הגדולה הנעולה בפחד ברחו השומרים מהחומות כולם יחד ואיש דגול נפל מחץ כי את ראש העריקים איים לרוצץ שיר הוא ביקש, שיר מתוק וצלול, שיר שימלא את ליבו החלול בטירה הגדולה עם עטרת פלדה ישבה המלכה על הכס בודדה אם בשביל בנה תקריב הכל גם אם להלחם על זכויותיה היא תאלץ לחדול אך בחדר גבוה במגדל מרוחק צל התרומם וקדימה נדחק פניו בדם וליבו שסוע כפי שמעילו מלהב ואש הייה קרוע שיר הוא ביקש, שיר מתוק וצלול, שיר שימלא את ליבו החלול. רק שיר הוא ביקש,שיר שהובטח על עלמה מתוקה ואביר מבורח עיניו לבנות וריחו ריח דם וליבה של הנערה בקרבה נדם אחוזת אימה הביטה היא בו מבטה הקר קרע את ליבו הבנה הוא ביקש ונחמה אחת אך הנערה ממנו נרתעה בחת שיר הוא ביקש, שיר מתוק וצלול שיר שימלא את ליבו החלול. משך אליו נערת זאבים הו כמה טיפש,ואיזה תמים מה לנערה כה יפה ולפניו השרופים כשאבירים אצילים סביבה מרחפים? נסוגה בגועל הציפור הקטנה כן אוהבת היא אבירים,כלום לא השתנה ציפור טיפשה,ציפור שברירית נעצה בליבו של הכלב חנית שיר הוא ביקש שיר מתוק וצלול שיר שימלא את ליבו החלול וזעם אחז בו,זעם טהור הוא הורה לה לשיר,ולא נתן לבחור אך כשפצחה את פיה ושרה על אם נעצר ליבו מלכת והייה לדומם שיר על אם ורחמי העולם שיר שבירך בטוב את כולם ושרה אותו בקול כה עצוב שליבו המת הצמיח לבלוב שיר הוא ביקש שיר מתוק וצלול שיר שימלא את ליבו החלול. מלח בדם נגע על לחייו ומרעידותיהם חדלו לפתע ידיו הביט הוא מטה על אישה עצובה כי ידעה היא כעת את פרצוף "אהובה" וכאשר תם השיר הקצר והקט הסתרר בחדר שקט מוחלט שלחה את ידה וידעה את הבושה כי במלח התערבב הדם,על הלחי החרושה. שיר הוא ביקש שיר מתוק וצלול שיר שימלא את ליבו החלול כאשר הלך נותרה גלימתו עות לגדולה אך גם כלימתו משוסעת בחרב,דם ולהבה לא הקרינה היא כלל רוך ואהבה אך נערה עצובה,מלאה בפחדיה כרכה גלימתו המשוסעת היא סביב כתפיה בריח של דם,אש ועשן קיוותה הילדה שכל זה לא יותר,מסיפור ישן.
ניסיתי לכתוב על אחת מהסצנות החביבות עלי בספרים-לא נראה לי שהצלחתי להעביר את המסר אבל הוא נשמע לא רע: שיר בחוץ רקדו להבות ושדים ואנשים גילו כמה הם בודדים צי מלכותי אז נפל בפח ואביר משמר המלך את חייו נפח בעיר הגדולה הנעולה בפחד ברחו השומרים מהחומות כולם יחד ואיש דגול נפל מחץ כי את ראש העריקים איים לרוצץ שיר הוא ביקש, שיר מתוק וצלול, שיר שימלא את ליבו החלול בטירה הגדולה עם עטרת פלדה ישבה המלכה על הכס בודדה אם בשביל בנה תקריב הכל גם אם להלחם על זכויותיה היא תאלץ לחדול אך בחדר גבוה במגדל מרוחק צל התרומם וקדימה נדחק פניו בדם וליבו שסוע כפי שמעילו מלהב ואש הייה קרוע שיר הוא ביקש, שיר מתוק וצלול, שיר שימלא את ליבו החלול. רק שיר הוא ביקש,שיר שהובטח על עלמה מתוקה ואביר מבורח עיניו לבנות וריחו ריח דם וליבה של הנערה בקרבה נדם אחוזת אימה הביטה היא בו מבטה הקר קרע את ליבו הבנה הוא ביקש ונחמה אחת אך הנערה ממנו נרתעה בחת שיר הוא ביקש, שיר מתוק וצלול שיר שימלא את ליבו החלול. משך אליו נערת זאבים הו כמה טיפש,ואיזה תמים מה לנערה כה יפה ולפניו השרופים כשאבירים אצילים סביבה מרחפים? נסוגה בגועל הציפור הקטנה כן אוהבת היא אבירים,כלום לא השתנה ציפור טיפשה,ציפור שברירית נעצה בליבו של הכלב חנית שיר הוא ביקש שיר מתוק וצלול שיר שימלא את ליבו החלול וזעם אחז בו,זעם טהור הוא הורה לה לשיר,ולא נתן לבחור אך כשפצחה את פיה ושרה על אם נעצר ליבו מלכת והייה לדומם שיר על אם ורחמי העולם שיר שבירך בטוב את כולם ושרה אותו בקול כה עצוב שליבו המת הצמיח לבלוב שיר הוא ביקש שיר מתוק וצלול שיר שימלא את ליבו החלול. מלח בדם נגע על לחייו ומרעידותיהם חדלו לפתע ידיו הביט הוא מטה על אישה עצובה כי ידעה היא כעת את פרצוף "אהובה" וכאשר תם השיר הקצר והקט הסתרר בחדר שקט מוחלט שלחה את ידה וידעה את הבושה כי במלח התערבב הדם,על הלחי החרושה. שיר הוא ביקש שיר מתוק וצלול שיר שימלא את ליבו החלול כאשר הלך נותרה גלימתו עות לגדולה אך גם כלימתו משוסעת בחרב,דם ולהבה לא הקרינה היא כלל רוך ואהבה אך נערה עצובה,מלאה בפחדיה כרכה גלימתו המשוסעת היא סביב כתפיה בריח של דם,אש ועשן קיוותה הילדה שכל זה לא יותר,מסיפור ישן.