עודד שחר - פרשן מקצועי

1שורלק

New member
עודד שחר - פרשן מקצועי

או מסיונר בולשביקי ? מאמרו של אברהם טל (אתר דה מרקר) מעורר שאלות לגבי הבנתו ומקצועיותו של מר עודד שחר, הכתב-פרשן של ערוץ 1. לדעתי הצנועה אכן מדובר במסיונר בולשביקי שמנסה להפיץ את תורתו הבולשביקית תוך התעלמות מהמציאות הכלכלית ומהמקצועיות העיתונאית. שורלק סוף המיתון ומשמעותו האמיתית 08:49 | 21.3.2004 אברהם טל בניגוד גמור לכמה רואי שחורות - במיוחד אלה שטענו כי המשק לעולם לא יחזור לצמיחה לפני שיושג הסדר מדיני - ניכרים יותר ויותר סימנים, שלפיהם, המיתון הסתיים. ישנם כמה אינדיקטורים המעידים על שינוי המגמה, ובימים האחרונים הצטרף אליהם גם מדד מנהלי הרכש שהצביע בפברואר על התרחבות, זה החודש השלישי ברציפות. אבל את הטון נתנה ההודעה הרשמית של בנק ישראל. * * * לא ברור לשם מה מחזיקה רשות השידור כתב-פרשן כלכלי אם הוא מפרש באופן מטעה ומסלף הודעה מקצועית של הבנק הממלכתי - או שמא לא הבין אותה? ההודעה מזהה (גם בתרשימים המצורפים אליה) נקודה על גרף הפעילות שבה נשברת המגמה - המיתון הגיע לנקודת שפל והמגמה משתנה; האם אפשר לצפות שהרף עין לאחר נקודה זו ייקלטו 300 אלף עובדים בעבודה, ואלפי עסקים הנתונים בקשיים יתחילו לשגשג? כל בר דעת יודע שאין מהפכים בכלכלה, ולא בכדי הושווה משק לנושאת מטוסים כבדה שמשנה כיוון רק באיטיות. פרשן מקצועי היה צריך להסביר לצופים שלאחר סיום המיתון - חידוש הצמיחה הוא עניין הדרגתי וממושך. הפרשנות הכלכלית בטלוויזיה הישראלית נעשית זה כבר באופן מגמתי. הכתב-פרשן (כמוהו ככתבת לענייני רווחה אורלי וילנאי פדרבוש) קידש מלחמה על המדיניות הכלכלית של הממשלה ועל תוכניותיה, ונשמע לעתים כדובר מתלהם מטעם ההסתדרות והארגונים החברתיים. הפרשנויות אינן כלכליות מקצועיות, אלא הצהרות בעלות אופי פוליטי מובהק. המקצועיות הדומיננטית בהופעותיו היא של דובר מגויס.
 
והכלכלנים המקצועיים

מה הם הם לא דוברים של אסכולת שיקגו? "מקצוענות" לעיתונאי כמו סבר פלוצקר? תעשה לי טובה, הצחקת אותי.
 

1שורלק

New member
הצחוק טוב לבריאות

רק בולשביק מפרשן כמו עודד שחר, ויש עוד בולשביקים בארצנו, למזלנו הם מיעוט. שורלק
 
אני לא מכיר

את הפרשנות של עודד שחר, היות וכבר מזמן אין לי קליטה בטלוויזה. הייתי מהמר אחד ל 10 שהפרשנות שלו היא קיינסינית, ולא בולשביקית. חוסר היכולת של הנאו- קלאסיים להבדיל בין תומכי קיינס (שרצה להציל את הקפיטליזם מקריסה עצמית) לבין מרקסיסטים (שטענו שאין יכולת או צורך לצעד כזה ), הוא כשלעצמו עדות לפנטיות של מי שכותב כך, מנקודת המבט של הפונדמטליסט האיסלמי, כל מי שאינו מאמין באללה ונביאו מוחמד, הוא כופר - בין אם הוא חילוני, נוצרי או יהודי. מנקודת המבט של הפונדמנטליסט מאסכולת שיקגו - כל מי שאינו בעד "השוק החופשי" (כלומר הגחמה התורנית של העסקים לגבי המדיניות הרצויה ) הינו כופר - בין אם מדובר ב"אקו פנאט", מרקסיסט, מרקנתליסט או קיינסני.
 

1שורלק

New member
אם אתה לא מכיר

אז למה אתה משער השערות מיותרות ? נראה לי שגם בתחומים אחרים אתה משער השרקעות בלי להכיר.... זה לא קשור לקיינס, לריקרדו, סמית או ריוולדו, אלא לפרשנות מקצועית של כתב כלכלי ב- TV או בעיתון. ולהגיון פשוט... ותקרא את מאמרו של אברהם טל למי שיש אידיאולוגיות שהוא רוצה לקדם, כמו רבים מכתבי הכלכלה-חברה בתקשורת הישראלית (שחר, מרציאנו, פדרבוש, עשת, אטד ועוד), אז מתעלמים מהמציאות ומפרשנים בצורה לא אתית. לא נורא, המציאות חזקה מכל הטפה מיסיונרית של מרקסיסטים, בולשביקים או אקו-נאטס..... שורלק
 
תגובה לעניין אפשר לקבל ממך

או שכל היום נשמע את אותו תקליט שרוט? האם אתה מבין את ההבדלים בין גישה קיינסנית לגישה מרקסיטסית? ה"פרשנות המקצועית" שונה אם אתה אוחז בגישות שונות.
 

1שורלק

New member
על קיינס

הכלכלה היא מדע, וכמו במדעים אחרים יש כל הזמן התפתחויות על בסיס מחקרים. המילה "מחקר" באנגלית היא "חיפוש מחדש", ולכן בכל מדע אמיתי (בניגוד לאידיאלוגיה אורתוטוקסית או אמונה דתית-משיחית) יש מחקרים וחיפושים מחדש אחר האמת המדעית, ללא משוא פנים וללא דיעות מוקדמות. לכן לדעתי ראוי שאידיאולוגים קנאים לא יעסקו במחקר מדעי, ובכל מקרה יש לבדוק בשבע עיניים את המימצאים שלהם, מחשש לנסיון להצדיק את דיעותיהם הקדומות ע"י אינוס המחקרים. מה שהיה אולי נכון בשנות ה- 30 של המאה הקודמת לגבי גרעונות (וגם על זה יש דיעות שונות), כבר אינו נכון לכלכלה הגלובאלית יותר, הנזילה יותר, השקופה יותר והדינמית יותר במאה העשרים ואחת. ולכן האיחוד האירופאי קבע מיגבלת גרעון של 3% מהתוצר ותוואי גרעון יורד. ולכן בשנות ה- 90 בכל מדיניות המערב (מלבד יפן וישראל), עודפים תקציביים הביאו לצמיחה ולשגשוג. וזוהי האמת המדעית הידועה לנו כיום. שורלק
 
ראשית הכלכלה אינה מדע

ואת זה יגיד לך כל כלכלן שמכבד את עצמו, וכל מי שעוסק במחקר מדעי. בכלכלה אינך יכול לערוך ניסוי שאפשר לחזור עליו, ולכן זה לא מדע. בניגוד למדעים אחרים, לדוגמא, יש קיינסינים, יש נאו קלאסיים, וכולם עושים מחקרים ולא מצליחים להגיע למסקנה איזו תאוריה עדיפה. בכל מקרה, עוד לא שמעתי שמרקסיסט הוא קייניסי. "מה שהיה אולי נכון בשנות ה- 30 של המאה הקודמת לגבי גרעונות (וגם על זה יש דיעות שונות), כבר אינו נכון לכלכלה הגלובאלית יותר, הנזילה יותר, השקופה יותר והדינמית יותר במאה העשרים ואחת." רגע, לפני כמה חודשים אתה בעצמך טענת שחוקי הכלכלה הם נצחיים ונכונים לכל מקום ולכל זמן. רגע אחד, בארה"ב יש עודף תקציבי? לא חוב ענק? מה שאתה יודע - או חושב שאתה יודע, זו דעה. לא אמת, ובטח לא "אמת מדעית- אמת שניתנת לשחזור בניסוי מבוקר. אתה עושה קשר בין עודף תקציבי לבין צמיחה ושגשוג, יכול להיות שיש קשר כזה ויכול להיות שאין - ולכן מדובר בדעה לא בשום אמת נצחית". בכל מקרה, ההבחנה של קיינס ששווקים עלולים להגרר למערבולת של הרס עצמי, עדיין נראית לי תקפה, כלומר אם אתה מאמין לו. אני לא רואה מה בהנחות שלו התקיים בשנות ה30 ולא התקיים היום. אי יציבות של שווקים פיננסיים היא שם דבר ב"מגדל השן" (וכנראה שגם בשווקי אסיה חושבים כך), וגם גודלם של העסקים כיום לא מאפשר למדינות לווסת את כוחם. בכל מקרה מי שמצהיר על דעותיהים של אחרים שהן שייכות למחלקה אחרת של דעות, עושה מעשה מנוול. כך עושה מי שאומר על מישהו שמחזיק בדעות דמוקרטיות שהוא פאשיסט, או מי שטוען שמרקסיסט הוא קיינסני או להפך. בכל מקרה, אם אני עצמי הייתי אחד מהם,לא היה לי להצהיר על כך ולהגן על עמדה זו. אבל להלעיז בלי הפסק אינה תכונה טובה.
 

דור לוי

New member
הכלכלה היא מדע ממדעי החברה.

היא אינה שייכת לקבוצת המדעים המדוייקים. במדעי הטבע מחד ובמדעי הרוח כמו אשורולוגיה, יש מקום לתאוריות שונות כך גם בכלכלה. יש מתודולוגיות מחקריות שאפשר להסכים איתן או להתנגד להן. כאשר מדברים על תאוריות אין מקום לדבר על "האמת המדעית". הנושא עלה כבר בעבר.
 

דור לוי

New member
מדוע אני לא מופתע?

מדוע אני לא מופתע. יודע מה, מעניין שזה לא הגיע קודם, היריבות שבין הכתבים. כשמתחילים בכנסים לספר על רדידות של רוב הכתבים 'האחרים', ועל המגמתיות שבעיתון הארץ רק טבעי ש'תוחזר מלחמה שערה'... מה שכן, בד"כ עד כה לא שמעתי כתבים מזכירים שמות של כתבים אחרים, לפחות לא בהקשר זה... בקיצור, הולך להיות מעניין...
 

1שורלק

New member
זה בגלל התחרות

תחרות בין כלי התקשורת (TV, רדיו, עיתונים, אתרי אינטרנט ועוד) מביאה למיגוון רחב יותר של דיעות, רעיונות, פרשנויות וזוויות נוספות של האמת. ולעיתים גם לחילוקי דיעות בין עתונאי X לפרשן Y, וזה אחלה בחברה חושפית. ולכן כלכלה חופשית היא תנאי לחברה חופשית אמיתית (לדוגמא, אם יצרן הנייר הוא מונופול ממשלתי בכלכלה ריכוזית, אז בעלי עיתונים פרטיים אולי יתקשו לתקוף ולבקר את הממשלה מחשש פן יבולע להם ע"י ספק הנייר הממשלתי). ומי כמוני, שתומך בקפיטליזם תחרותי, לא יאמר שלאמת יש פנים רבות, ואת כולם יש לראות ולהבין ובדרך כלל ה"אמת האבסולוטית" (אם היא בכלל קיימת) מפוזרת בין כמה פנים... וכמובן יש ללמוד ולהבין גם את האמת של האזרח דרור
שורלק
 

דור לוי

New member
אהמ: מגוון דעות אצל טופז, דצה ...

התחרות הביאה ממש למגוון דעות מרשים: אצל דודו טופז, במהפך אצל דצה או בתוכניות הלילה. תקשיב לפוליטיקה בגרסאותיה השונות: ממש אפשר להבין מה אומרים בתוך כל הצעקות... מה לעשות שבתחרות חופשית הרייטינג קובע ובד"כ מוריד את הרמה... וזה נכון להרבה דברים במשק, לא רק לתקשורת.
 

1שורלק

New member
אתה צודק

הרייטינג מוביל למכנה משותף רחב וממילא מוריד את הרמה, מצד אחד על טעם ועל ריח אין מה להתווכח ומה שנאה לך או לי גרוע, למישהו אחר דווקא נראה אחלה. מצד שני לצד תוכניות של "מדורת שבט" בעלי מכנה משותך רחב, צצים ערוצים חדשים לקהלים ייחודיים בהם יש שידורים אחרים: ערוץ תכלת, ערוץ מוסיקה ישראלית, ערוץ רוסי, ערוץ ערבי, ערוץ חדשות, ערוציןם קהילתיים ועוד. וגם ערוצים איזוריים ברדיו. מי שיקבע מה מה יהיה זה קהל הלקוחות עצמו, ואם תהיה מסה קריטית לתוכנית או הפקה כלשהי, אז יהיה היצע מתאים. לדעתי מדיניות של שמיים פתוחים מתאימים מאוד למדינה רב-גונית ופלורוליסטית כמו ישראל. שורלק
 
יש הבדל בין שבטיות

לבין פלורליזם. את תכלת רואים רק הדתיים, את הערוץ הערבי רואים הערבים, וכו' בצורה כזו כל "שבט" מתקבץ ומדבר לעצמו אבל לא נוצרת תקשורת בין הזרמים. בנוסף , כל מי שירצה להביא מסר שמנוגד ל"אמת" שהטלוויזה מנסה להעביר - ימצא את עצמו בחוץ.
 

1שורלק

New member
לא נכון

מה שאתה קורא "שבט" אחר יקרא זרם לגיטימי בפלורוליזם הישראלי. רוב צופי תכלת הם דווקא חילונים, ורובם ככולם רואים גם ערוצים אחרים כלליים. רוב הצופים הערביים רואים היום תחנות שידור ערביות מחוץ לישראל וגם ערוצים ישראלים כלליים, כך שתוספת ערוץ ישראלי ערבי תגדיל את המיגון העומד בפניהם. חבל שאתה מתנגד להוספת ערוץ ערבי-ישראלי
כל "שבט" רואה גם את הערוץ שלו וגם ערוצים כללים, כמו שתל-אביבים שומעים גם רשת ב' או גל"צ וגם רדיו איזורי בת"א. דווקא בעידן של TV ממשלתי ומונופולי כל מי שרוצה להביא מסר שמנוגד ל"אמת" (כמו ערוצי ה"קודש" החרדיים, אשר להם יש אמת אחרת) מוצא את עצמו בחוץ. בעידן של שמיים פתוחים יהיו הרבה "אמיתות", והרבה מיגוון. תודב שננת תחמושת לטיעונים שלי בעד שמיים פתוחים. שורלק
 
שמע , אולי תלך לקורס

בהבנת הנקרא, אני כותב משהו אחד, אתה מפרש אותו בצורה שנוחה לך, ואז תוקף בחזרה. אני אמרתי משהו נגד זה שיהיה ערוץ ערבי? או נגד זה שיהיו ערוצים רבים לקהילות שונות - אני ממש בעד. כל מה שאמרתי , שזה לא באמת פלורליזם. פלורליזם אמיתי היה לך אם בכל ערוץ כזה היה לך חשיפה למגוון של דעות, לא של כל הדעות אבל למגוון. בכל מקרה, כל עוד הטלוויזה היא מסחרית, היא תשאיר בחוץ סוגי תכנים מסויימים, לא משנה מה זהות הצופים. אתה מזהה שמיים פתוחים בתחרותיות ובמגוון. ואני מזהה אותם עם השתלטות של גופים בינלאומיים חזקים, שהתחרותיות מענינית להם את אתה יודע את מה. לדוגמא יש MTV, ומוזיקה של זמרים מכל העולם, אבל בMTV לא תשמע אף פעם מוזיקה קלאסית אירופאית, או מוזיקה מזרחית אתנית, או אינדיאנית או כושית- תשמע רק את הגרסה המסחרית של המוזיקות האלה. כלומר בהיבט אחד של מגוון (זהות הזמר, ארץ מוצאו וכו') יהיה לך מגוון, בהיבטים אחרים (מסר השירים, השפה, סגנון המוזיקה, המסחריות של הלהקה וכו') לא יהיה מגוון. קיום רדיו ממשלתי, או ציבורי (שני דברים שונים) לא סותר את זה ומשלים נקודות שתקשרות מסחרית לא תתן לך.
 

1שורלק

New member
איתך הסליחה,

כי זה מה שהבנתי ואכן לאור הבהרתך לא הבנתי נכון, ככה זה בפורומים ולא תמיד מבינים את כוונת המשורר. לגבי יתר דבריך, הכוונה בשמיים פתוחים שלא יהיו מיגבלות רגולטוריות על שידורים ותדרים של ערוצי רדיו ו- TV כמו שאין על עיתונים, מגאזינים, ספרים ואתרי אינטרנט, ואז יהיו ערוצים מכל הסוגים והסגנונות והקהל יחליט מה הוא מעדיף.. כל אחד ורצונו. לדוגמא באינטרנט יש הרבה מאוד אתרים ופורטלים מכל מיני סוגים, והדאגות לגבי אחידות ל "תאגידים" לא התממשה. להיפך.... שורלק
 

דור לוי

New member
תיקון קל:בנושא רגולציה ושמים פתוחים

שמיים פתוחים בהקשר של רגולציה אין הכוונה שאין כלל רגולציה. מדיניות שמיים פתוחים, לא תחסום בכמות אלא באיכות. למשל בנושא שידור הכוונה מדיניות של רשיונות ולא של זכיונות, כלומר: כל מי שיעמוד בסטנדרטים X Y Z יקבל רשיון ויוכל לשדר. הוא לא יצטרך להתחרות במכרז מי ישלם יותר תמורת הזכיון. דוגמא נוספת בתחום הטיסות: חברה אמורה לעמוד בסטנדרטים מגוונים ומחמירים כמו איכות וגיל המטוסים, עמידתם בתנאי מגבלות רעש, איכות הטייסים וידיעתם את השפה האנגלית וכד'. היא לא תצטרך לעמוד בתנאים לא ענייניים (למשל תלות במספר הטיסות של חברות מתחרות). הרגולטור, אם יעשה תפקידו נאמנה, בהחלט אמור לקבוע ולפקח על סטנדרטים של איכות ובטיחות בהפעלה. לצרכנים במקרים רבים אין אפשרות לדעת מידע זה. ולכן מנגנון השוק לא יפעל כאן.
 
מסכים עם שניכם ומוסיף פצצה

א. אני עקרונית בעד שמיים פתוחים - גם לטיסות וגם לתדרים (אני לא מבין למה לערבב שמחה בשמחה). ב. בנוגע לתדרים. יש בעיה טכנית, סך הכל הסקלה די עמוסה, כך שלא מודבר בשמאב חופשי, אם אני שם משדר אני חוסם את שידור לשך, אלא אם אתה מביא משדר גדול יותר וכן הלאה - כלומר על פניו צריך איזה שהוא מנגון רגולציה זה לא אומר שחייבים את המדינה בפנים). ג. מעבר לכך יש עניין של בטיחות. מטוסים לדוגמא, משתמשים בקשר, אם יש תחנת רדיו על התדר עצמו, או שמכפילי תדר של התחנה מפריעים לתדר של המטוס, הוא עלול לנחות במקום הלא נכון או להתרסק. ד. לכן יש בעיה עם הרעיון של דור, היות וכנראה שיהיו יותר קופצים על המציאה מממה שיש אפשרות לתת. ה. הפצצה - ערוץ 4 הבריטי. יש בעיה של איכות בשידורים. הרבה אנשים אוהבים זבל, אבל יש צופים אנינים שמעונינים בתוכניות איכותיות יותר. כיוון שיש שהקהל האנין לא מקבל את המענה שלו בשום תחנה, אפשר לתת מנגנון של "רכיבה" שזה מה שעשו בצנל 4 בבריטניה - הערוץ מקבל תמלוגים מערוץ מסחרי כמו ערוץ 2, אבל אין שיקולי רייטיניג לערוץ עצמו. ו. צריך לזכור שתקשורת זה לא רק שמיים פתוחים ולא רק בידור, אלא גם תוכניות תחקירים. כבר ראיתי בעיינים שלי תוכניות ונושאים שצונזרו על ידי התקשרות בארץ (WTO,משבר החוב, חוצה ישראל ופרבור), כך שיש מקום לתקשורת שאין לה בעיה להכנס בבעלי ההון ובמדינה אם אלו פוגעים בציבור.
 

דור לוי

New member
אההמממ...

>>ד. לכן יש בעיה עם הרעיון של דור, היות וכנראה שיהיו יותר קופצים על המציאה מממה שיש אפשרות לתת. לא הבעתי דעה או נגד או רעיון, ניסיתי לתת הסבר בעברית מדוברת למה הכוונה כשמדברים על "שמיים פתוחים". עכשיו אני מתחיל לחשוש שהובנתי לא נכון. >> ה. הפצצה - ערוץ 4 הבריטי. יש בעיה של איכות בשידורים. הרבה אנשים אוהבים זבל, אבל יש צופים אנינים שמעונינים בתוכניות איכותיות יותר. כיוון שיש שהקהל האנין לא מקבל את המענה שלו בשום תחנה, אפשר לתת מנגנון של "רכיבה" שזה מה שעשו בצנל 4 בבריטניה - הערוץ מקבל תמלוגים מערוץ מסחרי כמו ערוץ 2, אבל אין שיקולי רייטיניג לערוץ עצמו.
יפה, לא ידעתי על כך, אבל התחלתי לגלגל בראש רעיון דומה בהקשר של תקינה/רגולציה, איכות ומכון התקנים.
על הדוגמא. >> ו. צריך לזכור שתקשורת זה לא רק שמיים פתוחים ולא רק בידור, אלא גם תוכניות תחקירים. כבר ראיתי בעיינים שלי תוכניות ונושאים שצונזרו על ידי התקשרות בארץ (WTO,משבר החוב, חוצה ישראל ופרבור), כך שיש מקום לתקשורת שאין לה בעיה להכנס בבעלי ההון ובמדינה אם אלו פוגעים בציבור. האם ידוע לך על תוכניות שצונזרו (או לא) שהוצבו לטובת הכלל באינטרנט? אם כן אשמח לקשר אליהן או אם
תכין מיני-מאמר עם רשימה כזו, במה כל תוכנית עסקה והקישור לצפיה בה.
 
למעלה