עוגת הגבינה שלי.................
מוקדש לגיברת מינהלת, גחלולה. אני תמיד עוצר אצל בנצי מהפלאפל כדי להאביס את קיבתי לפני שאני מגיע לביתי. הרי בלאו הכי היא לא יודעת לבשל, למסקנה זו הגענו במשותף לאחר שפעם כמעט שרפה את הבית לאחר שניסתה להפוך ביצה לצידה השני במחבת.......לא היה לה אכפת שהבית יישרף,וכל הערב קוננה על הלק שנשרט בעת ניסיון ההפיכה.....! עוד במעלה המדרגות ,נמלא חלל הבניין בריח מאפה מהמם, וחשבתי כמה כיף למר רוזנצוויג שאישתו יודעת לאפות למלעון הזה עוגות גבינה כיד המלך. איך,איך אלוהים נותן אגוזים לאלה שאין להם שיניים,ייחרב ביתו, הרוזנצוויג הזה......! ככל שהתקרבתי אל דלת ביתי גבר חשדי שמא הריח בוקע מדירתי. נכנסתי לביתי וכרגיל ,פתק על המקרר,אני אצל הספרית..... הסתובבתי בסלון אנא ואנא,מסוחרר מהריח,ולא העליתי על דעתי שבתנור האפייה מסתתרת לה עוגת גבינה גדולה. הכנתי לעצמי קפה ולצידו ביסקוויט שהואילה הגבירה לקנות לפני שבועיים והתיישבתי על כורסתי. קיבינימט,מאיפה הריח המשכר הזה,וזה כל כך קרוב אלי,משגע אותי. אולי בכל זאת הריח מהתנור שבמטבח.....השליתי את עצמי. ואולי בכל זאת אני אקום ואבדוק?, קמתי ! אדיוס סנטוס,עוגה....!!!! אלוהים אדירים,התנור שבביתי הצליח לעשות עוגת גבינה לאחר כעשרים שנות נישואים.....!! הסתכלתי ימינה ושמאלה בחשד,והעזתי לפתוח את דלת התנור,ואכן ניצבה לה שם עוגת גבינה ענקית על תבנית מלבנית........יאממייה.....! פתחתי לרווחה את דלת התנור ולהפתעתי ראיתי שלטים קטנים על העוגה. היא חילקה את העוגה לשלשה חלקים. חלק א' לאסיפת הורים,חלק ב' לישיבת מורים,וחלק ג' למסיבת יום הולדת......וממתי היא יודעת לעשות עוגות? צקצקתי בלשוני, וכחכחתי בגרוני....נמלאתי ייאוש, ולמה לי לא מגיע עוגה לאחר שנים כה רבות שבהן עמד התנור כקישוט? הרהבתי עוז וחתכתי פיסה קטנה מהחלקה של המורים...ועוד פיסה מהחלקה של אסיפת ההורים...הבטתי בשעון וקויתי שהפן של הספרית יחרוך את שערותיה..... הזמן נקף לו,ולא יכולתי להתאפק יותר ולכן גירדתי פיסה גדולה גם מחלק ג' של מסיבת יום ההולדת. חשבתי על שנות הנישואים הרבות שבהן סבלתי סבל רב בעת שהייתי מריח עוד בכניסה לבניין את ריח עוגות הגבינה שאפתה גיברת רוזנצוויג.......הכנתי לי עוד כוס קפה ונעמדתי מזועזע למול התנור..... לא ,אני לא יכול יותר,מי יודע מתי יהיה לי עוד צ'נס לאכול עוגות בביתי שלי.....? התנפלתי בחמת זעם על התבנית ,וחפנתי בידי גושי עוגה גדולים שמצאו דרכם בהינף יד אל פי, שלעס ...ולעס...ובתאווה רבה..... היא איחרה,כנראה שהתור למניקור פדיקור השבועי התארך לו....אך בטני לא ידעה שובע, שוב ושוב חפנתי בידי את שארית העוגה....אוי,כמה שזה טעים! וכמה שהייתי מסכן כל השנים הללו.....! נשכבתי באפיסת כוחות על הספה בסלון. במשך חודשים תהו אנשי השכונה איך חמולה של עכברים דילגה על כל הקומות והגיע לפנטהאוז של משפחת קונן.....כך בכל אופן סיפרה זוגתי כשהגיע בידיים ריקות לחדר המורים.....!
מוקדש לגיברת מינהלת, גחלולה. אני תמיד עוצר אצל בנצי מהפלאפל כדי להאביס את קיבתי לפני שאני מגיע לביתי. הרי בלאו הכי היא לא יודעת לבשל, למסקנה זו הגענו במשותף לאחר שפעם כמעט שרפה את הבית לאחר שניסתה להפוך ביצה לצידה השני במחבת.......לא היה לה אכפת שהבית יישרף,וכל הערב קוננה על הלק שנשרט בעת ניסיון ההפיכה.....! עוד במעלה המדרגות ,נמלא חלל הבניין בריח מאפה מהמם, וחשבתי כמה כיף למר רוזנצוויג שאישתו יודעת לאפות למלעון הזה עוגות גבינה כיד המלך. איך,איך אלוהים נותן אגוזים לאלה שאין להם שיניים,ייחרב ביתו, הרוזנצוויג הזה......! ככל שהתקרבתי אל דלת ביתי גבר חשדי שמא הריח בוקע מדירתי. נכנסתי לביתי וכרגיל ,פתק על המקרר,אני אצל הספרית..... הסתובבתי בסלון אנא ואנא,מסוחרר מהריח,ולא העליתי על דעתי שבתנור האפייה מסתתרת לה עוגת גבינה גדולה. הכנתי לעצמי קפה ולצידו ביסקוויט שהואילה הגבירה לקנות לפני שבועיים והתיישבתי על כורסתי. קיבינימט,מאיפה הריח המשכר הזה,וזה כל כך קרוב אלי,משגע אותי. אולי בכל זאת הריח מהתנור שבמטבח.....השליתי את עצמי. ואולי בכל זאת אני אקום ואבדוק?, קמתי ! אדיוס סנטוס,עוגה....!!!! אלוהים אדירים,התנור שבביתי הצליח לעשות עוגת גבינה לאחר כעשרים שנות נישואים.....!! הסתכלתי ימינה ושמאלה בחשד,והעזתי לפתוח את דלת התנור,ואכן ניצבה לה שם עוגת גבינה ענקית על תבנית מלבנית........יאממייה.....! פתחתי לרווחה את דלת התנור ולהפתעתי ראיתי שלטים קטנים על העוגה. היא חילקה את העוגה לשלשה חלקים. חלק א' לאסיפת הורים,חלק ב' לישיבת מורים,וחלק ג' למסיבת יום הולדת......וממתי היא יודעת לעשות עוגות? צקצקתי בלשוני, וכחכחתי בגרוני....נמלאתי ייאוש, ולמה לי לא מגיע עוגה לאחר שנים כה רבות שבהן עמד התנור כקישוט? הרהבתי עוז וחתכתי פיסה קטנה מהחלקה של המורים...ועוד פיסה מהחלקה של אסיפת ההורים...הבטתי בשעון וקויתי שהפן של הספרית יחרוך את שערותיה..... הזמן נקף לו,ולא יכולתי להתאפק יותר ולכן גירדתי פיסה גדולה גם מחלק ג' של מסיבת יום ההולדת. חשבתי על שנות הנישואים הרבות שבהן סבלתי סבל רב בעת שהייתי מריח עוד בכניסה לבניין את ריח עוגות הגבינה שאפתה גיברת רוזנצוויג.......הכנתי לי עוד כוס קפה ונעמדתי מזועזע למול התנור..... לא ,אני לא יכול יותר,מי יודע מתי יהיה לי עוד צ'נס לאכול עוגות בביתי שלי.....? התנפלתי בחמת זעם על התבנית ,וחפנתי בידי גושי עוגה גדולים שמצאו דרכם בהינף יד אל פי, שלעס ...ולעס...ובתאווה רבה..... היא איחרה,כנראה שהתור למניקור פדיקור השבועי התארך לו....אך בטני לא ידעה שובע, שוב ושוב חפנתי בידי את שארית העוגה....אוי,כמה שזה טעים! וכמה שהייתי מסכן כל השנים הללו.....! נשכבתי באפיסת כוחות על הספה בסלון. במשך חודשים תהו אנשי השכונה איך חמולה של עכברים דילגה על כל הקומות והגיע לפנטהאוז של משפחת קונן.....כך בכל אופן סיפרה זוגתי כשהגיע בידיים ריקות לחדר המורים.....!
