עוגה - עיגול

[ועכשיו אבא]

אולי מכאן אפשר להגיע

 

[הדיוט גמור]

עוגות, עיגולים,גלגלים וגילאים

בעברית יש כמה שורשים דומים שמובנם קשור לעיגולים:

ע-ו-ג, שממנו נגזרה העוגה, ואשר קרוב גם אל ח-ו-ג, שממנו באו החוגה והמחוג, ואשר בתורו מוביל אל ח-ג-ג ואל כל החגים והחגיגות שבמקור היו טקסים שכללו סיבוב במעגל.

ע-ג-ל, שממנו באו העיגול, העגיל וכנראה גם העגלה, ואשר קרוב אולי אל ע-ק-ל, שממנו באו הדרכים העקלקלות ונחש העקלתון, ואשר לא ניתן להתעלם מהרכיב המשותף לו ולשורשים ע-ק-ם וע-ק-ף, שכולם עניינם בתנועה סיבובית כלשהי.

ג-ל-ל, שממנו באו הגל, הגלגל וגלילת האבן מעל פי הבאר, וכן הגיל (שמחה) שבמקור ציין חגיגה וריקודים במעגל, והגיל (זה הגיל, נו...) שמובנו משהו מחזורי ומעגלי שחוזר מדי שנה.

מה הוביל למה, והאם אכן יש קשר משפחתי בין כל אלה - זה כבר עניין למומחים גדולים ממני...

 

[פיטינטין]

וגם ע-ק-ב ו ע-ק-ש

עניינם פיתול ואי יושר:
"ויעקבני זה פעמיים"
"והיה העקוב למישור"

 

[ציקימינגו]

סתמתם עליו את הגולל.על הנושא.

 

[הדיוט גמור]

ואולי גם ע-ק-ד

שמובנו הקפה וקשירה, וגם בו יש מן התנועה הסיבובית.

 

[הדיוט גמור]

על עקשנות, ועל מה נחשב ישר ומה - עקום?

ניסוי בלשני: תארו "עקשן" ללא מילים....?

אינני יודע איך זה בשפת הסימנים, אבל אני מניח שרובכם עשו תנועת חיתוך בכף יד ישרה מכיוון המצח קדימה, המסמלת מי שהולך ישר ולא מוכן לסטות מנתיבו, גם אם הוא נכנס עם הראש בקיר. נכון?

אז איך זה מסתדר עם מובנו המקורי של השורש, שעניינו התנהלות עקומה ופתלתלה (דּוֹר עִקֵּשׁ, וּפְתַלְתֹּל, דברים לב)?

לדעתי, שינוי המובן יכול ללמד על ההבדלים התרבותיים והחברתיים בינינו לבין אבותינו:
אנו חיים בחברה פלורליסטית ויזמית, המקדשת את האינדיבידואל ופתוחה לקבל "עקשנים" שמאמינים בצדקת דרכם למרות התנגדות הסביבה;
בחברה מסורתית (משפחת נוודים, כפר קטן), מי שעומד על שלו ומתעקש ללכת בדרכו מהווה איום ממשי ונתפס כסוטה מהדרך הנכונה.

אם נאמץ את המודל של דויטשר, לפיו לכל מושג מופשט יש בסיס פיזי ומוחשי, זוהי דוגמה כיצד אותה התנהגות נחשבת פעם "ישרה" ופעם - "עקומה".

 

[trilliane]

נאה דרשת.