עוברים דירה

יעלה25

New member
עוברים דירה

שלום אני אמא לילדה מדהימה בת שנתיים וחצי, עוד יומיים אנחנו עוברים דירה ולהרגשתי הפיצקית שלי לא מקבלת את זה טוב. מהרגע שהבית התהפך לתוך ארגזים היא לא מוכנה ללכת לגן חזר הבכי הגדול כל בוקר, פרידה מאוד מאוד קשה, פרצי בכי בגן במשך היום וצמידות לאמא אבא. היא ראתה את הבית החדש, בחדר שלה חיכתה לה מתנה מהחדר היא מדברת על הבית החדש ויודעת איפה הוא. בהתחלה חשבנו שהיא מפחדת כי אולי היא מבינה שהיא עוברת לבד, לכן התחלנו לדבר ולהסביר שכולם עוברים יחד לבית החדש מה אתן אומרות? איך אפשר עוד לעזור לה תודה יעלה
 

לאה_מ

New member
בעוד יומיים הכל יהיה מאחוריכם...../images/Emo13.gif

אולי גם אתם הייתם עסוקים מאד לאחרונה עם המעבר, והיה לכם פחות זמן אליה, וגם זה מלחיץ. גם לחיות כמה ימים בארגזים זה מאד לא נעים. אם את יכולה למעט להיות בבית ביומיים שעוד נותרו - מה טוב. בכל מקרה - כאשר אתם עוברים - אני מניחה שהמעבר עצמו יתבצע בשעה שהיא תהיה בגן. תאמרי לה בבוקר שהיא תחזור כבר לבית החדש, ותדאגי לארגן את החדר שלה עם המיטה שלה, הצעצועים שלה וכל הדברים שהיא רגילה להם כבר ביום הראשון, כדי שכשהיא תגיע הביתה תהיה לה כבר פינה מסודרת משלה. תשתדלו גם, עד כמה שהדבר אפשרי, לפרוק את הארגזים במהירות האפשרית ובאמת לעשות לפחות ארגון ראשוני כמה שיותר מהר. מעבר לזה אין לי עצות. רק, אולי, כמו תמיד - להיות אמפתיים לחששות שלה ולקושי שלה להפרד - אם עצוב לה לעבור, לא לבטל את העצב שלה, לא להגיד לה "יהיה לך יותר כיף" או "למה את עצובה? הבית החדש הרבה יותר יפה", אלא להבין שהיא חוששת / עצובה / דואגת.
 

Shellylove

New member
יש לי רעיון

את מכירה את הספר "הבית של יעל"? הילדה שם מוצאת לה בית משלה בתוך ארגז. אולי תתני לילדה אחד מהארגזים שיהיה הבית שלה והוא יעבור איתה לבית החדש?
 

kokopeli

New member
ואפשר גם...

לבקש מהגננת שתספר במפגש על המעבר של הבת שלך לגן החדש. שתעשה מזה משהו שהילדים "יקנאו" בה. חוץ מזה, מאוד הגיוני שהיא לא מקבלת את המעבר טוב. אם היה אחרת אולי היתה סיבה לדאגה
- הבית שלה הוא לא מה שהיא מכירה, בטח רוב הצעצועים שלה ארוזים, יש בלגן בבית, אתם בודאי טרודים ולחוצים, הבית החדש (גם אם היא ראתה אותו כבר) הוא בינתיים משהו בלתי מוגדר...בקיצור, לא פיקניק בשביל אף אחד. אנחנו עברנו לבית חדש כשביתי היתה בת שלוש, כמובן שכל המעבר היה בבוקר, החדר שלה היה ברובו מסודר, ואת ארגז הצעצועים שלה השארנו כדי לפרוק יחד ולסדר ביחד, כך שהיא גם די החליטה איפה יהיו הדברים שלה וזה נתן לה מן תחושה של שליטה. בהצלחה המון אור
ואהבה
 
וגם..

לצערי בתי הבכורה עברה כמה וכמה פעמים דירה בגלל שגרנו בשכירות. הדבר גם היה כרוך לעיתים במעבר גן.. אז כמה דברים שעשיתי: קודם כל החדר שלה (או הפינה שלה בחדר שלי): הצעתי לה תמיד לסדר את חדרה כפי רצונה. בין אם היא רצתה להדביק מדבקות או לצייר על הקירות. אני יודעת שזה לא נוח ולפעמים מציק, אבל אחרי תקופת הסתגלות תמיד אפשר להציע לשנות שוב ולצבוע את הקיר אם זה מפריע. העיקר, שתהיה לה הרגשה שהיא שולטת על האירגון והמעבר. דבר נוסף, ישבנו ועשינו רשימה של דברים שים התגעגעה אליהם בכל בית וניסינו לדמות כמה שיותר את מה שהיה לה בדירה הקודמת. ודבר אחרון, אם זה גם כרוך במעבר גן, זה מאוד לא פשוט, אבל תמיד תמיד לשוחח עם הגננת ולהסביר את המצב ולראות יחד איתה איך אפשר לגרום לילד להסתגל טוב יותר ולא לחוש בדידות. מקווה שעזרתי קצת..
 

מאיו

New member
קודם כל מזל טוב

אני משערת שכבר עברתם, ועכשיו מצפה לכם תקופה של הסתגלות. לנו זה לקח יותר מחצי שנה. אני מסייגת את דבריי ואומרת שאור היה צריך להתרגל לבית חדש, סביבה חדשה וגן חדש ובכל זאת: עברנו לפני שנה וחצי. בתקופה הראשונה אור לא זז ממני בכלל. לכל מקום בבית הייתי הולכת איתו או מודיעה לו "אני ניגשת עכשיו למטבח..." כאשר הלכתי לשירותים, הוא היה נעמד מחוץ לדלת ופורץ בבכי. לאחר תקופה ארוכה שכזו, הוא התחיל להיפרד ממני בהדרגה- בתחילה היה דורש שאבוא איתו לכל מקום, לאחר מכן היה מודיע לי להיכן הולך, ורק אחרי חצי שנה בערך הרגיש חופשי להסתובב בבית בעצמו. אז תזרמי איתה, תני לה להרגיש ביטחון איתך ותתאזרי בהרבה סבלנות. אל תשכחי לעדכן אותנו מאי
 
למעלה