עד שסוף סוף נכנסת לרגיעה ולשנת צהריים...
מעיר אותי צלצול הטלפון שלי. מסתכלת ולא מעיזה לענות. על הצג כתוב "טיפת חלב" (שם ביצעתי מעקב הריון).
בוחרת להתעלם ולהמשיך לישון. (חושבת שסביר להניח שהיא לא יודעת ושסתם התקשרה מתוך נימוס לשאול איך היתה הלידה ולאחל מזל טוב).
לאחר זמן קצר, טלפון מבעלי הנמצא בעבודתו. בוחרת לענות...
הוא מעדכן שהאחות הריון שלי מטיפת חלב טלפנה ואמרה שהיא רוצה לבוא לבקר אותי.
נבהלתי לרגע, שאלתי אם הוא סיפר לה והוא ענה שהיא אמרה שידעו אותה מהבית חולים.
ושוב זולגות הדמעות, ושוב כואב הראש ושוב לא מצליחה לנוח בשקט...
לא רוצה ביקורים שכאלה, לא רוצה רחמים, רוצה לחזור לחיי הקודמים!
מעיר אותי צלצול הטלפון שלי. מסתכלת ולא מעיזה לענות. על הצג כתוב "טיפת חלב" (שם ביצעתי מעקב הריון).
בוחרת להתעלם ולהמשיך לישון. (חושבת שסביר להניח שהיא לא יודעת ושסתם התקשרה מתוך נימוס לשאול איך היתה הלידה ולאחל מזל טוב).
לאחר זמן קצר, טלפון מבעלי הנמצא בעבודתו. בוחרת לענות...
הוא מעדכן שהאחות הריון שלי מטיפת חלב טלפנה ואמרה שהיא רוצה לבוא לבקר אותי.
נבהלתי לרגע, שאלתי אם הוא סיפר לה והוא ענה שהיא אמרה שידעו אותה מהבית חולים.
ושוב זולגות הדמעות, ושוב כואב הראש ושוב לא מצליחה לנוח בשקט...
לא רוצה ביקורים שכאלה, לא רוצה רחמים, רוצה לחזור לחיי הקודמים!
