משהו מהיום יום בתגובה../images/Emo140.gif
חיים קראתי את מה שכתבת, ולא נותר לי אלא להסכים עם כל מילה,קצת על היום יום שלי שמאד תואם את מה שנכתב כאן. קצת ארוך.....אבל קשור לאלימות ולבתי ספר. אני סיימתי תואר ראשון בתקשורת וסוציולוגיה,אהבה נוספת שלי הייתה תמיד ספרות והחלטתי לעשות הסבת אקדמאים להוראה עם התמחות בספרות. כיום אני סמינריסטית שמסיימת את הלימודים ואני מלמדת פעמיים בשבוע.הסיבה שאני החלטתי לעשות הסבה להוראה הייתה מעין שליחות עד כמה שזה נשמע אירוני, אולי כאשר אתה הופך להורה,אתה מתחיל להיות מודע כמה חשובה השפעת המורים על ילדייך,אולם לא לקחתי בחשבון שילדים קודם כל מקבלים את החינוך מההורים (סוכני החברות הראשוניים שלהם). אני גרה בצפון תל אביב ואת הסטג' שלי אני עושה בחולון בשכונה לא קלה, ידידי הטוב נשלח במסגרת הסטג' שלו ללמד בהרצליה פיתוח. מדי פעם אנחנו נפגשים לקפה לספר את החוויות שלנו מבית הספר. כתבת על להצליח בכל מחיר,ועל הכי חשוב לא להיות פראייר,שזה מה שההורים מנחילים היום לבני הנוער עוד מגיל צעיר,אין לך מושג כמה זה נכון,וזה עוד הרע במיעוטו. אני מלמדת כיתה של 40!!! תלמידים, שמתוכם 15 בעלי בעיות לימודיות ובעיות רגשיות!! (בעיות רגשיות זה בעיות של אלימות פיזית ומילולית, ובעיות לימודיות אלו בעיות קשב וריכוז קשות,מתוך ה15 תלמידים לצערי רק 3 מהם הם ילדי ריטלין,מה שמקל עליי כמורה,אולם כל השאר לא מטופלים בגלל אי הסכמת ההורים לבעיית ילדם,פשוט הכחשה טוטאלית למצב הילד. אי לכך אני צריכה להתמודד עם כיתה של 40 ילדים ועם אחוז גבוה של בעיות. לא פעם אנו מתרעמים על הקושי של התלמידים שטובים,להגיע להישגים בכיתה בגלל בעיות של אלימות וקשב וריכוז,ילד אחד לא מטופל יכול להרוס שיעור שלם, הן לתלמידים והן למורה. לגבי הרקע הסוציואקונומי והעדה, התלמידים שבכיתתי באים מרקע מאד נמוך,ורובם משתייכים לעדות הגרוזיניות,רוסים,ומרוקאים. שהוצבתי לעשות סטאג' בחולון דווקא הרגשתי מאד מאותגרת,לצערי במציאות אני שחוקה עוד לפני שהתחלתי ללמד כל השבוע,ודי מרגישה מחוץ למערכת. האלימות - לא פעם אם הוריתי לתלמיד לשבת כי הפריע (ואני מלמדת כיתות ו' גיל 11) קיללו אותי,גידפו אותי,וכן אמרו לי: המורה המשפחה שלי היא חמולה רצינית,תתחילי להסתכל מאחורי הגב שאת יוצאת מהכיתה בסוף יום לימודים!! ואלו ילדים בני 11... הידיד שלי שמלמד בהרצליה פיתוח נכנס לעימות עם אחד התלמידים,גם כן בכיתה ו', והתלמיד ענה לו: אם תמשיך להרגיז אותי,אבא שלי יבוא ופשוט יתבע אותך ואת התחת העלוב שלך!! ואתה מורה כך שהרבה כסף להגנה לא יהיה לך...כך שאינני יודעת היכן נעים יותר ללמד..התשובה כנראה שבשום מקום כרגע. האלימות בבית ספר שאני מלמדת בו ככ גבוהה, שאני בהפסקות פשוט משמשת כשוטר, פעם אחת ילד הרביץ לאחת הבנות,ואיים עליה כי אם היא תספר,אחיו הגדול שלומד ג'ודו פשוט יבוא ויטפל בה,שניהם הגיעו למנהלת...והיא פשוט מילאה דו"ח, ושיחררה אותו הביתה,לאחר שבוע הילדה קבלה את אשר הבטיחו לה ולא הגיעה שבוע לבית הספר,התלמיד הורחק לשבוע בלבד מהלימודים ואחר כך חזר ללמוד באופן רגיל. לכן אני מסכימה עם כל מה שכתבת,לצערי חשבתי שאני באה לעשות שינוי,להעלות את רמת המורים בארץ,כי חינוך הוא המפתח,הוא הגורם החשוב ביותר להצלחה,אולם אני מרגישה שאני נלחמת בתחנות רוח,ומינורית מדי על מנת לחולל איזה שינוי. לצערי למורים אין כיום כח,אין להם גיבוי,הכל מתחיל בבית,הורים כיום מרשים לעצמם לזלזל במורים מול ילדיהם, ומכאן זה רק גדל וגדל ואם ההורה מרשה לעצמו,כך הילד ילמד גם לעשות. עצוב.....