עד מתי ?

י1ו2נ3

New member
עד מתי ?

האם יש גיל שההפרעה עוברת/מתחלשת קשה לי, יש לי עוד 4 ילדים בבית, 2 נערות מתבגרות שגם הם זקוקות ל"זמן איכות" ואין לי "עצבים" יש לו אחות תאומה, ואח קטן בן 4. הבית "מתפרק", ואני מרגישה כל כך הרבה נקיפות מצפון, ובכל זאת רוצה לעשות את כל שביכולתי לעזור לילד ומצד שני אני מרגישה "איבוד שליטה". נראה לי שהוא מתחיל לנצל את המצב שבו אנו מנסים להבין אותו ולעזור לו, והיום החלטתי להתחיל להעניש אותו. וכך הוא בילה את אחר הצהריים בחדר עד לשינה ל אחר שהוא התפרע אצל המרפאה בעיסוק (שבד"כ הוא מאוד מאוד אוהב) ולאחר שבבוקר שוב ברח מהכיתה והתפרע. אני יודעת שהוא לא רוצה להיות כזה, וגם שלא תמיד הוא שולט בזה, אבל נראה לי שהוא מנצל את המצב ואותי על מנת לעשות "מה שהוא רוצה" ופשוט פורק כל עול. האם מישהו מכיר פסיכאטר ממש ממש טוב שיכול לעזור? שיטת טיפול שיכולה לעזור? אני חוששת שאולי מדובר ביותר מADHD -איפה אפשר לבדוק?
 

zivadina

New member
אצלנו זה התמתן בגיל 13.

את הטיפול התחלנו בגיל 9. כמובן שההתמתנות מאוד אינדיבידואלית, כמו הליקוי עצמו. תכתבי כאן מאיפה את, כדי שהחברים יוכלו להמליץ לך על מטפלים. בהצלחה
 

r66

New member
גבירתי היקרה - קודם טפלי בעצבייך

ותראי איך העניינים נעשים יותר נוח. למדתי שכל מה שהאהוב רוצה זה להצליח לשגע אותי, במלוא מובן המילה וכל הצלחה שלו מתדלקת אותו. דעי לך שמרגע שהחלטתי לספור עד 10, לא לצעוק ואפילו לגרום לבעלי לא לצעוק, העניינים השתפרו. הוא רוצה אותך חזקה, הוא זועק לך שהוא בבעיה והוא רואה שאת לא מצליחה לעזור לו, וזה מבהיל ומכניס אותו יותר ללחץ. תדמייני לך מה אמא נחשבת בעיני ילד ותביני למה הוא בודק אותך - הוא מחפש את הבטחון של אמא כדי לחזק את בטחונו שלו. כשתגלי אליו אמפטיה ותראי לו שאת מבינה מה עובר עליו ולא תאבדי אנרגיה על עצבים תראי שיהיה לך כח לאחרים. תעשי לעצמך המון שיעורי בית, כשאת לבד ותבררי עם עצמך איך עבר היום, מה לא לאפשר שיקרה מחר, תתכונני כמו למבחן ליום החדש. תכניסי לעצמך חזק-חזק שאת הקובעת, את המחליטה בבית ואל תוותרי לו, אבל בלי אנרגיות מיותרות. בקיצור - עבדי על עצמך קודם ותראי שאת מוכנה לכל מה שיבוא. זה לא קסם, זה כמו בדיאטה, יש עליות ויש ירידות. אבל מירידה, למשל ניתן רק לעלות. כל מה שאני אומרת - מ נ ס י ו ן - אמנם לקח לי כמעט שנתיים, אבל התוצאה שווה. מקווה שקיצרתי לך את התקופה. ר.
 

דליה.ד

New member
אוי! אייך שאני היית בדיוק באותו

מקום!!......ואייך שאני יודעת על מה את מדברת! ואני בהחלט מבינה את התחושות שלך שאת "עסוקה" כל הזמן עם "תכשיט" אחד ורגשות האשמה בנוגע לשאר הילדים... ה"טיפ" שאוכל לתת לך זה קודם כל שאת צריכה להרגיש שאת לא חייבת להיות "אם השנה" אלא, האמא הכי טובה שאת יכולה להיות! ואת יכולה! למדי לארגן את הזמן שלך כראוי, כך שתוכלי להגיע לכל ילד לפחות אחת ליום. ואם זה דורש לתת לו ריטלין אחה"צ פעם פעמיים בשבוע...אז זה המחיר! ואין לך מה להרגיש לא בסדר עם זה. אני, למשל יושבת עם כל אחד בתורו להכין שיעורי בית ו/או להתכונן למבחן. בעלי הוא זה שישחק איתם ויבלה זמן בצורה אחרת איתם. אם איזה ילד הולך לחברים אחר הצהריים אני מקדישה זמן לאלו שבבית. לפעמים אני יוצאת ל"שופינג" עם שתי הבנות הגדולות לבד, או עם שני הבנים, או רק עם הבן הקטן והבת הקטנה...כך שכולם מקבלים "זמן אמא" נכון, לא באופן שווה כל הזמן, אבל אני נמצאת באיזור! וזה לפעמים מאוד חשוב!!! יש לי שכנה, שאיבדה לפני 7 שנים ילד באסון נורא. היא נמצאת בבית פיזית אבל לא נפשית ורגשית. והילדים צומחים לעצמם (יש לה חמישה ילדים), בר בשטח, ואף אחשד לא שם לב אליהם. אני לא שופטת אותה, כי קרה לה באמת אסון נורא, אבל במקום לאבד רק ילד אחד, חמישה ילדים אחרים איבדו אמא...ואז זה נורא באופן כפול ומכופל!
 

זהבה נ

New member
אני לא רוצה לאכזב אותך, אבל בדיוק

את השאלה הזו אני שואלת כבר הרבה שנים... אל תתייאשי קבלי את הקושי, למדי אותו, למדי כלים להתמודדות והמשיכי בחייך תוך למידה מכל יום... אל תשכחי אנו כאן בכדי לעזור לך תמיד. בהצלחה,
 
זה לא חייב להתמתן מעצמו אי פעם!

מה ניסו לאבחן? מה איבחנו? מה הילד מקבל חוץ מריפואי בעיסוק?
 

zivadina

New member
עצה קטנה

תנסי לבדוק אולי את בעצמך adhd . אם כן, תדעי שהרבה בעיות התארגנות באות מתוכך, ותלמדי להתמודד איתן. אם יש לך חשדות רציניים בנוגע לעצמך, לכי לעשות איבחון. בכל מקרה, כל העצות שניתנו לך כאן תקפות. פשוט צריך לזכור ש-adhd זאת תכונה תורשתית.
 

zivadina

New member
עצה קטנה

ייתכן שבעיות הארגון נובעות ממך? אולי את בעצמך adhd? אם את חושדת בזה, לכי לעשות איבחון שטחי, פשוט כדי להכיר את עצמך. כמובן שילד adhd מצליח לשבש את יכולת ההתארגנות של כל הורה, אבל הורה adhd משתבש יותר. וזה כמובן מנסיוני כאמא לילד adhd שגילתה מאוחר מדי שהיא adhd בעצמה. בהצלחה
 
למעלה