עד מתי

[ים שקט 34]

../images/Emo45.gif../images/Emo45.gif../images/Emo45.gif

 

[t o t a l]

בררנות היא אכן לא יהירות

אבל נפנוף בבררנות, זה כבר קצת. נפנוף בבררנות המלווה בשחצנות והחשבה עצמית, זה כבר הרבה. אין לי בעיה עם יהירות [מוצדקת או לא]. יש משהו נחמד באנשים שבטוחים בעצמם. יש לי בעיה עם התנשאות. עם כאלו שלא רק שמחשיבים את עצמם, גם מחשיבים את עצמם לטובים מאחרים. אולי היא לא כזאת. אבל כך היא התבטאה.

 

[ערסlight]

מיקה

אחת הסגולות שעושות אותנו גדולים באמת, זו יכולת לקחת את הסביבה שלנו ולהרים אותה אלינו. אני יודע שהרעיון קצת מופשט אך אני ראיתי אנשים שיש להם את היכולת הזו, זו יכולת לקחת את הסביבה [האקראית, לצורך העניין] ולהגדיל אותה מתוך שאנחנו במקום שבו אנחנו מבינים שרק הסביבה שלנו תאשר את גודלנו [ולא אנחנו] אנחנו מגדילים את הסביבה שמגדילה אותנו ויוצרים משהו שעוד לא היה. סטנדרט חדש. במובן הזה, כשאני אומר על עצמי שאני יותר טוב כנקודת מוצא... מכאן מגיעה הבררנות ובהמשך גם חוסר יכולת ליצור מצב של "יחד". [במילים פשוטות, תירוץ לאימפוטנציה שלנו] הדבר החשוב בכל זה, שאנחנו יכולים לקחת אחריות על מה שנוצר בזוגיות. זהו מצב שדורש סוג של ראית עולם שהוא נטול אגו. הרבה יותר קל לפסול ממקום של אני יותר טוב. אני מבין שזו מטרה נשגבת שדורשת התאמצות ויכולות אישיות שלא נגישות לכולם... ובינתיים קצת צניעות.

 

[לימונ דה]

כפרה! החיים קצרים

מה זה החרטה הזה "יכולת לקחת את הסביבה שלנו ולהרים אותה אלינו"? כאילו אתה מסרב להודות שאנשים נמצאים בשלבים שונים של התפתחות? ושאפילו והיינו מעוניינים "להרים אנשים" אלינו (זה צניעות זה?) כמה זמן זה היה לוקח? יש אדם שמרוכז בעצמו ולא מסוגל לאמפטיה, או אחד שזקוק לריגושים חדשים כל שני וחמישי, או אחר אגרסיבי שכל דפוסי התקשורת שלו הם האשמה/העלבות? וכל אחד אמור להתאים להיות בן זוג שלהם? אני אמורה "להרים" אותו? וואלה, את עצמי אני בקושי מצליחה להרים בבוקר מהמיטה. גדול עלי! אנשים, כמו שכבר הסכמנו, תמיד נמצאים בתהליך. אבל בכל רגע נתון, או תקופה נתונה אתה מקבל snapshot של המצב הנוכחי ושל היכולות הנוכחיות - רגשית, פיזית, מנטלית ורוחנית. ומצב של חוסר התאמה הוא מצב של חוסר התאמה ברגע נתון. והוא יכול לבוא מעוד הרבה מקומות שאין להם שום קשר לראית עולם ולאגו. איך מצד אחד אתה מדבר על תהליכים ממושכים, עמוקים וכואבים של שינוי ומצד שני אומר שכמעט כל שניים שנציב זה מול זה יוכלו להתאים? תסביר לי, פליזזזזזזז.

 

[Ima Adama]

את צודקת אבל...

הפער הקטן בין האדם שמודע וזה שלא, הוא שעושה את ההבדל להיות מוכן, בוגר ובשל לקשר. זה שמודע מבין שפגישה אחת עשויה להיות "כישלון" בגלל המצב הנתון הספציפי שכל אחד מהשניים בא איתו. וכאן בא המשפט של ערסלייט "שכל אחד יכול לאהוב כל אחד" (לא ציטוט מדויק) אם שני אנשים באים ומבינים שניהם שאין סיכוי להכיר ולאהוב גם אחרי 10 פגישות. אני אומרת (באופן תיאורטי) שאפשר לוותר על ההיכרות ופשוט להיות, אבל בשביל זה צריך שניים עם אותו ראש.

 

[לימונ דה]

סליחה - מה זה דייט תאורטי?

מה זה "אני אומרת (באופן תיאורטי) שאפשר לוותר על ההיכרות ופשוט להיות". שני אנשים נפגשים בעולם הלא תאורטי. יכול להיות בכלל לא באופן יזום, ולא תחת הכותרת "דייט". עדיין נפגשים , לא תאורטית - רואים זה את זה, שומעים, מריחים, נוגעים. מתוך זה אדם יכול להשאר עם רצון עז להפגש שוב, עם רצון לא להפגש שוב בחיים, או עם תחושה לא ברורה, וכל משהו באמצע ביןם השניים. מה? רק אנשים בעלי מודעות גבוהה או "מוארים" מתחברים למערכות יחסים (לאו דוקא זוגיות)? כשהבת שלי בת 11 פוגשת חברות בקייטנה, ועם חלק מחליפה טלפונים להמשך קשר ועם חלק לא - מה זה אומר?

 

[ים שקט 34]

זה אומר שהיא לא מספיק מוארת ../images/Emo8.gif

 

[Ima Adama]

זה אומר שקרני האור...

שמגיעות לכדור הארץ משתנות כל זמן שהוא מסתובב, ושיש מקומות שמקבלים סך כמות אור גדולה ואחרות מינימום, זו בדיוק הסיבה שהשוודים אוהבים לברוח לכאן כשחשוך להם מידי

 

[סוף עונה]

ממש מנחם שהשוודים בורחים לכאן

כשחשוך להם שם אז למה לא רואים אותם גם בבית שמש???

, את יודעת כמה אור יש כאן???

חוץ מכמה מפתחות שוודים, אין שום דבר אחר שדומה לשוודי כאן

 

[Ima Adama]

תראי...

פעם כשאנשים הכירו רק את השכנים והדודים, החיים היו פשוטים, הקשרים והתנהלותם היו כמעט ברורים מאליהם. לעתים אף שידכו בגיל 5 או 3 שנים ולא היו כל כך הרבה שאלות או ברירות. היום יש יותר מידי אפשרויות עד כדי שהמשימה להחליט תגרור כישלון או הצלחה כמעט באותה מידה. אי אפשר להתעלם מן העובדה שכולנו זקוקים לאהבה כמו חמצן ומהעובדה שרוב האנשים פשוט לא יודעים לאהוב בכלל בלי קשר לצורך. לאור אלה אפשר פשוט לצמצם את "רשימת הקניות" ולהגדיל את הסיכוי למצוא אהבה, לזה התכוונתי שבאופן תיאורטי אפשר לוותר גם על היכרות. אצל ילדים ונוער החיים עדיין הרבה יותר פשוטים. אנחנו כבר עברנו כברת דרך. בגילאים הצעירים ההורמונים והטבע שלנו מהווה גורם דומיננטי יותר מאשר בגיל בוגר שעבר התנסויות שונות.

 

[ערסlight]

לא למוארים בלבד

החיים קצרים. וואללה. אני בכלל לא טוען שאם "כל אחד יכול להספיק" אז צריך לתפוש את הראשון וזהו. אפשר למצא מישהו שהוא הכי קרוב מתוך אלו שאפשר [ההכי מתאים לנו... לא יותר טוב, לא יותר רע... המתאים ביותר] ומי ששום דבר לא מתאים לו... לפחות שיבין שיש לו בעיה. ממש לא חובה [נכון שרצוי] שהבן זוג יהיה באותה הדרך. רובנו מהווים תגובה לסביבה. [אנחנו מגיבים אוטומטית למה שקורה לנו] צריך לבוא מהמקום הנכון בשביל לקבל תגובה בהתאם. עיקר העניין שאנחנו[!] נהיה שם. מי שזורע רוח... קוצר סופה. באותו הגיון... מי שרוצה אהבה, שיזרע אהבה. הרב... זורעים ציפיות ועוד מתפלאים בסוף. ובררנות? מהנסיון שלי... מדובר בתירוץ הנפוץ ביותר שיצדיק חוסר יכולת. ועוד לעשות לזה אידיאליזציה?

 

[לימונ דה]

או כפרה! דווקא פה אני מסכימה

מי שרוצה אהבה, שיזרע אהבה... או בגרסתו המוכללת - המציאות החיצונית משקפת דיי יפה את הבפנוכו שלנו. כלומר - וזה רק מנסיון שלי אישי ומחיי הקצרים - במקומות שבהם נתקלתי במקבץ של קשרים בעייתיים - הלכתי לבדוק מה זרעתי. ופה היה הקטע הכואב. לקחת אחריות על חלקי ב"כשלון". לבדוק לעומק למה. ומשם לנסות לצאת לדרך אחרת. לא אידאליזציה לבררנות. לזה בטח אף אחד לא התכוון כאן. אולי בעצם מה שהתכוונתי להגיד - פחות אידאליזציה בכלל, יותר מציאות. ואולי גם אתה התכוונת לזה בדיוק, בדרכך הערסית

 

[galia1962]

מי שרוצה אהבה, שיזרע אהבה- אהבתי

זו גם הגישה והתאוריה והפרקטיקה בחיים ואצלי לפחות זה עובד ובגדול ובשנה האחרונה, עברתי ויישמתי שני דברים ותהליכים הכי חשובים בחיי למדתי לשחרר כל מי שגוזל ממני אנרגיות, כל מי שלא מקרין אהבה וקבלה אלי ולעולם, פשוט שחררתי ואז לאט לאט פיניתי לי מקום לאהבה, קודם כל לעצמי , יצרתי לי עולם מלא אהבה, מעט חברים אבל כולם אוהבים ומקבלים ומכילים למדתי לעשות וליצור דברים שאוהבת, שממלאים אותי שמחה ועם השחרור מאלו שלא יודעים לאהוב, והאהבה והחיוך שהצמחתי מבפנים, לעצמי ולעולם, גם באה האהבה...

 

[d a n i e l s 5]

בוא רגע ערסי.....

תגיד.......המשפט הזה "מי שרוצה אהבה, שיזרע אהבה" זה כאילו על המשקל של המפשט ההוא.... "חייך אל העולם העולם יחייך אלייך" שאני אבין.

 

[ערסlight]

זה על משקל...

נאה דורש נאה מקיים.

 

[d a n i e l s 5]

הבנתי אותך .

מכירה כאלה שפזרו זרעם של אושר , השקו, דישנו, שרו שירים.....ואופס..... הפרחים לא רק שלא צמחו...... אפילו לא הראו ניצנים. בחיי אלוהים בספר התורה שמכירה כאלה .

 

[מיKה]

../images/Emo13.gif

 

[שושן פרא]

תיאוריות זה אני ../images/Emo13.gif ../images/Emo141.gif

לפי התיאוריה של ייעוץ הדדי, המצב הטבעי בין שני בני אדם הוא מצב של יחסי קרבה ואהבה. כאשר זה אינו המצב, הסיבה היא הדפוסים שרכשו שניהם במהלך חייהם. לדוגמא, אם הדפוס של האחד הוא ביקורתיות, הוא לא יוכל לאהוב את האחר משום שהוא לא מספיק טוב. אם הדפוס של האחד הוא דפוס הקרבן, הוא לא יוכל להתקרב לאחר משום ש"הוא כל הזמן פוגע בי". אני מבקש להדגיש, שאין הדבר אומר שבעולם נקי מדפוסים כל אחד מתאים להיות בן זוג של כל אחד. מה שזה אומר הוא, שבעולם נקי מדפוסים לכל אחד היו יחסי אהבה וקרבה עם הסובבים אותו, ומביניהם הייתה לו האפשרות לבחור בן זוג שמתאים למטרות ששם לעצמו (בילוי משותף, שיתוף פעולה כלכלי, פרייה ורביה וכיו"ב). האמור לעיל מנוסח בלשון זכר מטעמי נוחות בלבד, והוא תופס לגבי נשים וגברים באותה מידה.

 

[לימונ דה]

בוא ניקח את התאוריה שלך כנכונה

אז התאוריה - כבודה במקומה מונח. מתאימה לאיך שאני רואה חיבור בין אנשים גם. מה מתמגנט למה... חוק התהודה... דומה מושך דומה, שקע ותקע,מוחמד ומכה. הכל טוב ויפה. הכל נכון. עדיין - העולם לא נקי מדפוסים. עדיין - אנשים רבים חיים ביחיס אהבה וקרבה כם סביבתם, ואף יוצרים קשרים רומטניים. אז בעצם כל מה שצריך - זה שמכלול השריטות שלי יוכל לחיות בשלום עם מכלול השריטות של סביבתי. וגם יכולת סבירה להתאוששות ממצבי התנגשות בין השריטות. הרי לא נחכה להיות נקיים מדפוסים כדי ליצור קשרים. ואני לא שוללת "עבודה עצמית" - נהפוך הוא.

 

[R a c h e li]

יושבת לי בשקט על הבאלקון...

מעניין לבנתיים...

לשניכם