שלום לכם
מישהי כתבה לי היום, `` אני מרגישה ממש כמו בת יענה, קוברת את עצמי כל הזמן באדמה מרוב פחד``.. אני אומרת לכם באמת מפחיד כל מה שקורה פה, מי היה מאמין שנצרך לפחד ללכת ברחובות שלנו, בעיר שלנו, בארץ שלנו, ... לא נותר לי שוב ושוב לומר, שאין באפשרותינו לעשות הרבה, אלא רק להתפלל ולקוות... קשה לומר שיהיה טוב כאשר יש רע, וכאשר רואים תינוקת קטנה בת 10 חודשים אומנם לא ראיתי את תמונתה, אם אראה אני ממש אתמוטט, אני כל כך אוהבת ילדים הם הדבר הכי יקר, והכי יקר בעולם, לשמוע על תינוקת קטנה, מה היא עשתה,מה היא כבר הספיקה לעשות בחייה שמגיע לה למות? או הנערים שהיו בדרכם לבית הספר כדי ללמוד, למה אלוהים לקח לנו אותם למה מגיע כזה יחס להורים שלהם, עוד משפחות שכולות נוספות... כמה חבל, כמה נורא שכל זה קורה, די די די, מספיק, אין לי דמעות יותר לבכות, כל כך רע, יש המון טוב בעולם, אני לא מזלזלת, יש טוב ויש רע... אבל תהיו עם עניים פקוחות,ואני בטוחה שאתם ערים, בדיוק כמוני לאור המצב, מה עושים, יש משהו לעשות, חוץ מלהתפלל ולקווה לעתיד טוב יותר? תענו לי בבקשה, יש משהו לעשות, חוץ מלהתפלל ולקוות. אני לא רוצה לכתוב דברים מזעזעים ותמונת קשות שכולנו יודעים, אני יודעת שיש גם טוב, אבל כל כך קשה לחשוב על טוב, כאשר במקום כלשהו אחר יש אמא שזועקת לשמיים על בנה שלה שקבור כבר באדמה... יום טוב לכולם לימונית
