עד מתי נמשיך ללכת בין קליפות הביצים? ../images/Emo4.gif
אני קורא פה הרבה ובעוד פורומים והדבר די חוזר על עצמו. רובנו, זה כולל גם אותי עד לפני כמה ימים, מתהלכים בקשרים שלנו עם בני אדם כמו בני קליפות ביצים, מפחדים לעשות או להגיד משהו שמא בטעות נדרוך על עוד קליפה ונשבור אותה. ומה יקרה אם נשבור אותה? סביר שלא יקרה הרבה. יש עוד הרבה ביצים וקליפות של ביצים בשטח. מי לא נפגע מאהבה? מי לא נפרד ממישהי או ממישהו? מי לא נפרדו ממנו? למי אין ידידים וידידות שרוצים מעבר? כולנו היינו שם. רק שאני מתחיל להבין שהרבה פעמים במקום לחשוב על עצמי, לשים אותי תומר במקום הראשון, שמתי קודם כל אנשים אחרים. תמיד נתתי להם קדימות וקרדיט שלא בהכרח הגיע להם. התחשבתי בהם יותר מדי. התחשבתי בה יותר מדי, הייתי נחמד מדי, חכיתי וחכיתי לרגע המתאים כאילו שיש רגע כזה בעולם הזה, שתקתי ולא אמרתי כלום כדי לא לשבור את הביצה. היום אני מבין שזה היה די טפשי מצידי. הייתי צריך להיות יותר נועז. כן, אם צריך לדרוך על הקליפה. מקסימום היא תישבר או שלהפך היא רק תתחזק ותצמח שם אהבה. אני מתחייב בפני עצמי להפסיק להתחשב יותר מדי באחרים, לעשות את מה שמרגיש לי נכון וצודק באותו הרגע, באותה סיטואציה. אם אני רוצה להגיד לך מה אני חושב אני אגיד לך, לא כדי להלחיץ או להפחיד, כי זה מה שמרגיש לי נכון לעשות. אם את לא מסוגלת להכיל את זה, את מה שיש לי לומר, זה סימן ראשוני שאת לא בשבילי ולכן אני צריך לפסול אותך ישירות. הרי מה הדבר הכי חשוב ביחסים? התקשורת. אם כבר מהתחלה היא תקועה ונתקעת וכל הזמן אני צריך ללכת לידיך כמו ליד ביצים, אז מה זה שווה? זה הרי לא אני באמת, זה משחק שאני משחק. גם אם בהתחלה צריך קצת "לשחק", אז אני אשחק קצת, אבל בשלב מסוים אני אפסיק את המשחק כי ימאס לי. במיוחד אם המשחק לא מוביל לשום מקום. ואז אני כן אדרוך ואשבור את הביצה, זה כמו לשבור את הכלים, פוס לא משחקים. ביום שהפסקתי להתחשב יותר מדי במה הצד השני יחשוב עלי, זה היום שבאמת יצאתי לחופשי. כי זה אני, ככה אני. או שתקבלי את זה או שתמשיכי לשחק אבל מישהו אחר שאוהב לשחק כל החיים. תשחקי איתי אבל במידה, לא בהגזמה.
אני קורא פה הרבה ובעוד פורומים והדבר די חוזר על עצמו. רובנו, זה כולל גם אותי עד לפני כמה ימים, מתהלכים בקשרים שלנו עם בני אדם כמו בני קליפות ביצים, מפחדים לעשות או להגיד משהו שמא בטעות נדרוך על עוד קליפה ונשבור אותה. ומה יקרה אם נשבור אותה? סביר שלא יקרה הרבה. יש עוד הרבה ביצים וקליפות של ביצים בשטח. מי לא נפגע מאהבה? מי לא נפרד ממישהי או ממישהו? מי לא נפרדו ממנו? למי אין ידידים וידידות שרוצים מעבר? כולנו היינו שם. רק שאני מתחיל להבין שהרבה פעמים במקום לחשוב על עצמי, לשים אותי תומר במקום הראשון, שמתי קודם כל אנשים אחרים. תמיד נתתי להם קדימות וקרדיט שלא בהכרח הגיע להם. התחשבתי בהם יותר מדי. התחשבתי בה יותר מדי, הייתי נחמד מדי, חכיתי וחכיתי לרגע המתאים כאילו שיש רגע כזה בעולם הזה, שתקתי ולא אמרתי כלום כדי לא לשבור את הביצה. היום אני מבין שזה היה די טפשי מצידי. הייתי צריך להיות יותר נועז. כן, אם צריך לדרוך על הקליפה. מקסימום היא תישבר או שלהפך היא רק תתחזק ותצמח שם אהבה. אני מתחייב בפני עצמי להפסיק להתחשב יותר מדי באחרים, לעשות את מה שמרגיש לי נכון וצודק באותו הרגע, באותה סיטואציה. אם אני רוצה להגיד לך מה אני חושב אני אגיד לך, לא כדי להלחיץ או להפחיד, כי זה מה שמרגיש לי נכון לעשות. אם את לא מסוגלת להכיל את זה, את מה שיש לי לומר, זה סימן ראשוני שאת לא בשבילי ולכן אני צריך לפסול אותך ישירות. הרי מה הדבר הכי חשוב ביחסים? התקשורת. אם כבר מהתחלה היא תקועה ונתקעת וכל הזמן אני צריך ללכת לידיך כמו ליד ביצים, אז מה זה שווה? זה הרי לא אני באמת, זה משחק שאני משחק. גם אם בהתחלה צריך קצת "לשחק", אז אני אשחק קצת, אבל בשלב מסוים אני אפסיק את המשחק כי ימאס לי. במיוחד אם המשחק לא מוביל לשום מקום. ואז אני כן אדרוך ואשבור את הביצה, זה כמו לשבור את הכלים, פוס לא משחקים. ביום שהפסקתי להתחשב יותר מדי במה הצד השני יחשוב עלי, זה היום שבאמת יצאתי לחופשי. כי זה אני, ככה אני. או שתקבלי את זה או שתמשיכי לשחק אבל מישהו אחר שאוהב לשחק כל החיים. תשחקי איתי אבל במידה, לא בהגזמה.
