עד מתי זה כואב ?

נרקיס7

New member
עד מתי זה כואב ?

שלום לכולם, זו הפעם הראשונה שאני כותב בפורום. ההחלטה על הגירושין הייתה לפני כשנה ובינואר עזבתי את הבית. שכרתי בית על יד הילדים כדי להיות בסביבה. במרץ כבר סיימנו הכל והיה לנו גט. היוזמה הייתה שלה וכן הדחיפה לסיים הכל מהר. אחר כך התברר שהיה לה מישהו והיא היום איתו. התחלתי גם אני לחפש, בהתחלה היו לי כמה שיחות טלפון ביום ומספר פגישות בשבוע. אחרי שתי חברות (של 3 חודשים כ"א) הרגשתי שאני עייף. גם לגרושה שלי החיים לא מחייכים, היא לא מצליחה לכלכל את עצמה והילדים (אף שאני משלם סכום גבוהה כל חודש) היא עובדת קשה והיא מתחילה לראות שהיא וויתרה על כמה דברים שהיא לא מקבלת מהחבר שלה (כך היא סיפרה לי). הקשר שלנו טוב ואני מנסה שיהיה רק בתחום הקונקרטי ולא יותר (לדוגמא בלי החלפת מתנות בימי הולדת ובחגים). בימים האחרונים אני מרגיש את הכאב בלב. אני מתגעגע למה שהיה. ברור לי שלא אל הגרושה שממנה לא קיבלתי אהבה בשנים האחרונות, אלא לביטחון שהיה במשפחה עם שני ילדים, בית עם משכנתא, וערבים "בטוחים" של נשוי. אני יודע שמגיע לי יותר מאשר מה שהיה - אבל למה זה כל כך כואב ? אני מניח שגם אתם עברתם זאת, מתי הכאב שוכך ? הנרקיס
 

galia1962

New member
כשתחליט להרפות מהעבר ולהביט קדימה

להתבונן ולהגשים מה שאתה רוצה שיקרה לך ולהפסיק, להסתכל , כמו אשת לוט, על מה שהשארת מאחורה... זו לפחות ההתחלה, זה הסימן שאתה מוכן לוותר על הכאב, והרחמים העצמיים... אף אחד לא יעניק לך אושר ושמחת חיים- הם צריכים לנבוע ממך,
 

מיKה

New member
רחמים עצמיים?

לא נראה לי שבזה מדובר. לכאוב את מה שנשבר...ולהתגעגע אל מה שנגמר נראה לי טיבעי לגמרי.
 

מיKה

New member
כן חושבת שיפסיק

תלוי איך יחליט לעצב את חייו. ונכון, הכאב...הוא אף פעם לא נעלם לגמרי. תמיד מגיח מכאן או משם... ברמה כזו או אחרת...תלוי באדם בסיטואציה... אבל לומדים איך לא לתת לא להשתלט... לומדים להפוך אותו לחלק קטן בתוך המכלול הגדול הזה שנקרא החיים. תלוי רק בנו.
 
דמיין

שאתה איתה עכשיו(עם גרושתך)האם פחות כואב?האם מצב הביחד משביע רצון? טלה,נזכרתי בעוד שיר לרשימה: מלנכולי על הגג רוקד מול חצי ירח מוטרף עץ או פלי מהמר לקפוץ או להשאר מחשבות מהעץ נושרות ועפות בסתיו נשים רכות על מיטות חורקות מפושקות עכשיו ואתם נועצים עיניים מחכים לזה שייפול הכלבים ינעצו שיניים בעורו, בבשרו, בדמו, בעצמות. מונוטוני על הגג אנטנות מול ירח מוטרף לקפוץ זה פלי עץ לא בא לא בא לי להשאר בסתיו אז כשאתם נועצים עיניים מחכים לזה שייפול גם בכם ינעצו שיניים בעורכם, בבשרכם, בדמכם, בעצמות. הירקון זורם ונשפך לים הזונות גם הירקון זורם ונשפך לים הזונות גם הירקון זורם ונשפך לים הירקון זורם ונשפך לים מלנכולי על הגג רוקד מול חצי ירח מוטרף על עץ או פלי מהמר להשאר... הירקון זורם ונשפך לים הזונות גם הירקון זורם ונשפך לים הזונות גם הירקון זורם ונשפך לים הירקון זורם ונשפך לים לים, לים, לים נשפך... לים (קלעתי למצב הרוח?)
 
../images/Emo6.gif

עכשיו אני יודעת מה להביא לך תמורת הדיסק (קאמה סוטרה,הולך?
)
 

נרקיס7

New member
לא, לא יותר טוב

אם אני מדמיין אותי עם האקסית שלי אז אני יודע שאחזור לעצב של פעם. הרגשתי לא מסופק אבל בכל 15 השנים שהיינו ביחד, לא העזתי להסתכל החוצה. היא הייתה חולת סרטן ובמשך למעלה משנה טיפלתי בה - מעולם לא בגדתי בה והבגידה שלה בי כואבת... לעולם לא אוכל להאמין בה שוב - הדבר החשוב ביותר בחיי הוא המילה שלי. ולא אוכל להיות עם מישהי שהיא לא המילה שלה. אז פשוט למצוא אהבה ????? נשמע טוב. נרקיס
 

r e d head

New member
דווקא אני חושבת שזה עובר

עוד קצת הדרך היא למלא את החיים בדברים שאתה אוהב, חתביבים, ספורט, טיולים, ריקודים, חברים ועוד ועוד הביטחון בחיים שלך יגיע ממך מבפנים ולא מסממנים חיצוניים של משפחה כמו בית ומשכנתא. ובת זוג ואהבה, כשיגעו יהיו תוספת אבל לא מהות קיומית.
 

חנתי

New member
יש כאבים... אז הגיעה השעה

יש כאבים שלומדים לחיות איתם ויש כאלה שמתרגלים אליהם כאלה מתחילים לאהוב ואחרים שהופכים לחברים נאמנים יש חדשים שאנחנו מזהים ואו שבורחים או שנמשכים אליהם כמו פרפר לאש תלוי מי אתה סאדיסט? מאזוכיסט? ואלי קצת מזה וקצת מזה תלוי מה שולט בארמונך אם זו האהבה אז תמצא את הכח להבין לסלוח ולהמשיך ואם עוד לא למדת לאהוב את עצמך אז הגיעה השעה עוד כמה דקות חצות וזה הסימן ללכת לישון עם עצמי לילה טוב
 

נרקיס7

New member
אני מתחיל להבין...

כן, אני מתחיל להבין שהכאב לא מצביע על כך שמה שהיה הוא בהכרח טוב - אנחנו מתגעגעים למה שהיה כי הוא מוכר ובטוח. הפתרון להמשיך הלאה ולכאוב עד שייעלם במידה זו או אחרת (או אולי לא). ואם אהבה תופיע אז הכאב ייעלם יותר מהר... אני מניח שאם הכאב יקהה במקצת אוכל להיות ביחסים טובים יותר עם האקסית, כי נראה שלה כואב פחות. תודה לכל העונים, הנרקיס
 

יעלילה1

New member
כואבת היעדר המסגרת שמרגישה הבטוחה

גם אם התוכן לא הכי טוב. יש משהו מרגיע במסגרת, ויש גם דברים טובים בתוכה, לא הכל רע (אחרת לא היו געגועים כלל) כמו שכתבת יפה, ועכשיו אין אותה, ויש לך משימה חדשה לבנות לעצמך מסגרת חדשה, וזה לא כל כך קל. אני עדיין במשימה הזו. מחכה לעבור את התהליך כבר, ולהרגיש בטחון, הפעם מתוך עצמי
 
למעלה