עד כמה סרטים יכולים להשפיע על אנשים?

עד כמה סרטים יכולים להשפיע על אנשים?

ואני מדברת על אנשים בוגרים בגיל ובנפש, ולא על ילדים תמימים לחלוטין וכיוצ"ב.
קרה לי דבר הזוי לגמרי. הכרתי מישהו בעבודה (בן 27!) ולאחרונה הסתבר לי שהוא "גמור" כמו שאומרים.
מסתבר שהוא מאמין, באמת ובתמים, שערפדים קיימים. הוא באמת מאמין שיש דבר כזה, "ערפד" במציאות. כשדיברנו על סרטים הוא סיפר שהוא מעריץ ערפדים מגיל מאוד קטן, ומתחיל לספר על התיאוריות שלו, ומביא כביכול הוכחות, והוא אשכרה מאמין בכל מה שהוא אומר. ואני עם פה פעור מרימה גבה כי לא דמיינתי לשניה שהבן-אדם חולה נפש. יש עוד מילה לדבר כזה?
על פניו הוא נראה נורמטיבי לחלוטין, חרוץ, אינטלגנט, שפוי, מחונך. לא מעורר חשד.
עד שבמקרה התחלנו לדבר על סרטי אימה, הוא דיבר על ערפדים כאילו שהם קיימים. ואני נכנסת להלם רציני. הבן-אדם אמיתי?? זה הזוי לגמרי.
זה ממש הזוי. אני לא יודעת איך לתאר את זה. ככה סרטים מסוגלים להשפיע על אנשים?
אם יאבחנו אותו, כנראה שישלחו אותו לאברבאנל. חחח איזה פחד.
 

BluePrint

New member
באותה מידה כמו כל סיפור אחר.

יש אנשים המאמינים בדברים גרועים הרבה יותר מערפדים, ולא רק שהם מצליחים להשתלב בחברה בצורה מוצלחת למדי, הם אפילו מוערכים יותר על כך.
אפילו יש חברות בהן אנשים שלא מאמינים בדברים גרועים יותר מערפדים, הם הנחשבים לחולי נפש ואפילו סובלים רדיפה חברתית ועונשים הזויים ונוראיים כתוצאה מכך.
&nbsp
כל עוד הבחור שאת מכירה לא מנסה לצוד ערפדים, האמונה שיש יצורים כאלו לא צריכה להפריע לאף אחד.
לא יותר מהאמונה שחייזרים מבקרים בכדור הארץ, שזוחלים המתחפשים לאנושיים ממלאים תפקידי מפתח בממשלות העולם, או שקהילה של קופי אדם משגשגת בסתר ביערות ארה"ב.
 

liron50

New member
באמת לא ברור איך הגדת אותו חולה נפש

להאמין ברוחות ושדים זה גם מחלה נפשית?
ומן הסתם עד גיל מסוים רובנו מאמינים בפיות מפלצות וגם בערפדים.
אז עד איזה גיל ניתן להאמין בהם בלי להיחשב חולה נפש?
&nbsp
אני מניח שהרבה מקרים לאורך החיים משפיעים על האמונות שלנו.
נזכרתי בסיפור אישי (לא מפחיד, אבל קשור): היתה לי לפני כמה שנים דייהו
ישנה. כל חודש משהו התקלקל ברכב והייתי מבקר במוסך ומוציא איזה 1000 שקל.
יום אחד, אחרי הרבה מאד בעיות מכניות, החלונות החשמליים ברכב הפסיקו לתפקד.
אמרתי - במילא עכשיו חורף ואני לא צריך חלונות, ובמילא עוד חודש משהו יותר רציני ייהרס. אז אני אתקן את
זה בביקור הבא במוסך (אולי אם זה משהו קטן, גם לא יחייבו אותי).... חיכיתי חודש, חודשיים,
שלושה ועוד... ושום דבר לא התקלקל ברכב.
איכשהו אם הזמן קיבלתי מאין תחושה שכל עוד אני ממשיך בלי לסדר את החלונות שום דבר אחר לא ייהרס.
הגיע הקיץ- ואני בלי מזגן ברכב, לא יכול לפתוח חלונות מקדימה ועדיין לא מוכן לתקן.
במשך כמעט שנתיים המשכתי ככה, ואכן חוץ מטיפוליים שנתיים לא היו בעיות שום ברכב.
אגב, אחרי כשנתיים באמת מאסתי הלכתי לחשמלאי- הוא בסה"כ רסס שם ספריי כלשהו והחלון התחיל לעבוד
(ולא, לא חזרו הבעיות ברכב....)
 
סליחה, אבל לא הבנתי איך הסיפור הזה קשור?

מהבחינה של אמונה טפלה שאם לא תתקן את החלונות אז גם שום דבר אחר לא ייהרס ברכב?
אני לא רואה איך זה (שבעיני הסיפור שלך נחשב נורמלי לחלוטין, עובר בלי שום בעיה, כי זה עוד עם טעם טוב) קשור כל-כך לעובדה שיש בן-אדם שמאמין באמונה שלמה שערפדים הם אלה שגורמים להרבה היעלמויות ותאונות דרכים בעולם כדרך להיות מוזנים מדם בלי להיתפס (כן, זו התיאוריה של הבחורצ'יק הלא כל-כך שפוי. נו, מה לעשות.)
 

liron50

New member
אפשר לומר אמונה טפלה

ואפשר לומר "חולה נפש" - מאמין שבגלל שהוא לא מתקן את החלונות, אין בעיות אחרת ברכב.
 
למעלה