תחבורה ציבורית טובה בעיר...
זו באמת שאלה טובה, אחת הבעיות המרכזיות בעיר, שאלה חשובה ובוערת, עבורי היא מאוד חשובה ופחות בוערת מאז הושק פרויקט "תל אופן" שמאפשר לנוע בעיר 24 שעות ביממה למעט 24 שעות בשנה ועוד באגים שנקווה שהחברה תמצא את פתרונם.
לדעתי אפשאר להגיע למצב של תחבורה ראויה בטווח של שנה, שלושה דברים חשובים לכך הם.
1. רשת נתיבי תחבורה ציבורית בעיר ברחובות אורכיים כשד' ירושלים, דרך יפו, אילת, בגין ונמיר, אלנבי, בן יהודה, המלך ג'ורג', דיזנגוף, יגאל אלון, אבן גבירול, זבוטינסקי, ארלוזרוב, לא הנת"צ הקיים היום שהבעיה לא רק עניין האכיפה, אלה נת"צ ברוח הנת"צ שקיים בפריס הזכיר את סימון ה"דמקה" ריבועי שחור לבן והפרדה בדומה להפרדה בן שביל האופניים לכביש הקיים בשבילי האופניים החדשים על המיסעה (כביש בתל אביב).
2. ארגון מחדש שיתייחס לתשעת רובעי העיר ולערי המטרופולין - אפשר לעשות זאת במסגרת הקווים הקיימים.
3. כלים ותדירות - קווי מטרופולין ברבי קיבולת, עירונית ומקומיים במיניבוסים, בתדירויות של עד 5 דקות בשיא ועד 15 דקות בשפל, צמצום מס' הקווים יביא להגדלת התדירות ולזרימה.
4. כניסה ויציאה מכל הדלתות לבעלי כרטיס "רב קו" טעון, גם ישחרר את הנהג בעיסוק בנהיגה בלבד, יעלה את הבטחון בנסיעה ויתרום לתדירות גבוהה.
רבי קיבולת בקווים מטרופוליניים שנכנסים לעיר ולמרכז הנעים על נת"צ בלבד יכולים לצמצם את מס' הקווים הקיימים, להעלות את התדירות ולהוריד גם רכבים מהכביש ובעיקר לגרום לבעלי רכבים להשאיר אותו בבבית בנסיעות בעיר ובחלק מניסיעות במטרופולין.
אוטובוס עירוני, גם הוא כל נת"צ בלבד, עם שינוי סידור פנימי יכול לתת פתרון לקוי סנדויצ' (צפופים במרכז המסלול ומשוחררים בתחילתו וסופו) קו 63 הוא דוגמה טובה לכך.
מיניבוס, יתרונו בכניסה לצירים צרים, האפשרות לעלות ולרדת שלא בתחנה, עזרה למוגבלים ולקשישים, תרומה לאיכות מגורים ברחובות העיר הצרים מצד אחד ופתרון תחבורתי מצד שני.
בתוך שנה ניתן להקים מערך ראוי בעיר ובמטרופולין, מה שחשוב מאוד בתהליך כזה הוא שיתוף ציבור, לווי, במהלך הפרוייקט ולאחריו, שיתוף הרובעים, ועדי השכונות, מרכזי הציבור, מועדוני הקשישים והמתנסים.
