סדרתת הטלוויזיה, למרות שהייתה
משובחת ומופתית כסדרת טלוויזיה, השמיטה המון מהספר. בספר מוסבר שליוויה ניהלה ממש את האימפריה, במיוחד בשנותיו האחרונות של אוגוסטוס ושנותיו הראשונות של טיבריוס, וממה שהצלחתי לדלות בין השיטין מכתבי ההיסטוריונים בני התקופה וזמן קצר אחריה - הוא לא הגזים. עכשיו, רוברט גרייבס הוא דוגמא ומופת לספרות היסטורית אמינה עובדתית. הוא בהחלט עשוי להגזים בחשיבות של דמות מסוימת אם זה מתאים למטרות הספרותיות שלו, אבל הכרונולוגיה והעובדות אצלו בדרך כלל בדוקים מכל הכיוונים. באני קלאודיוס זה בוודאי כך. כשהוא מספר על חקיקות שקלאודיוס התעסק בהן, הקיסר קלאודיוס באמת התעסק בהן. כשהוא מספר שקלאודיוס היה היסטוריון ידוע בשנים לפני שהיה קיסר, כך אכן היה ויש לכך תיעוד מכותבים בני התקופה. למיטב זכרוני, חיבוריו של קלאודיוס עצמם לא שרדו, אבל ידוע ללא שמץ ספק שהוא אכן כתב אותם. זה לגבי אני קלאודיוס. עכשיו,ממש לא מנסה לטעון פה שספר, שהכרונולוגיה שלו סוטה ממה שאכן קרה או שלגמרי ממציא אירועים, הוא חסר ערך או לא שייך לז´אנר. ממש לא. אחד הרומנים ההיסטוריים המשובחים שקראתי נקרא "אידי מארס" מאת ת´ורנטון ויילדר. שם הוא מוציא אירוע שלם ומשמעותי למדי ממהלך הקריירה של יוליוס קיסר ומעתיק אותו לשנת מותו, למרות שבמציאות הוא התרחש 11 שנים ושתי מלחמות קודם לכן. הוא עדיין ספר מדהים ומאלף, אבל בתחום הצר של נאמנות היסטורית הוא מקבל ציון פחות ממלא.