עד כמה שאת זקוקה למילוי חלל...
אני מאינה שדמותו של "אלוהים" כפי שהיא מופיעה בדת היא פרי יציר המאמינים. אנשים יצרו להם משהו להאמין בו וככה החיים יותר קלים. ככה הוא רוצה שזה יקרה, ככה הוא ציווה לנהוג במקרה ש.. וכו´. על המאמינים להתגבר על "ייצר הרע" ולבצע מצוות עשה קשות ומובטח להם חיי נצח... טקסים וכוונות רוחניות טהורות מייצרים את האקסטזה הרוחנית הנחוצה כל כך לחיים ונועדו להזין את כוח החיים שבנו. אמונה ללא להט דתי היא בעיני לא יותר מאשר אמונה טפלה. תרתי משמע. נטולת להט - הופכת האמונה למשהו, שממלא חלל קטן. ככל הנראה נובעת מעומק תחושת הצורך במשמעות. (כשהצורך לא כל כך עמוק..) ככל שהחלל שנפער בתוכנו לצריכתה של משמעות גדול יותר - כן נצטרך למלא אותו יותר באקסטזה רוחנית כלשהי. אין חובה שזה יהיה דווקא להט דתי.. עצם הלהט הזה חיוני לכוח החיים. מבלעדיו הנשמה מתה לפני הגוף.
