עד העונג הבא
מכירה, אהובה שלי, מכירה את התחושה הזאת? את השיחה שמעבירה בגופך מין רעד נעים, מעקצץ כזה, איך הזמן עובר לו, דקות ארוכות חולפות כאילו היתה זו אך שניה בודדת, שעות נוקפות ואת לא מרגישה איך הזמן טס לו, נדהמת לראות כמה מהר עוברות השעות האלה, שבילינו יחד, כן בילינו, אין מילה מתאימה יותר, איך חלפו להן השעות האלה ביעף... ואיך זה אף פעם לא נמאס, איך כל הזמן יש טעם של עוד, ואיך הטעם מתגבר, כמו שוקולד משובח, כהה, איכותי במיוחד, שוקולד שמגע הטעם הראשוני שלו עם הלשון, חצי שניה לפני שהחיך מלטף את צידו העליון, מטריף את החושים, ממש כאילו בלוטות הרוק בוחרות להן להסתער על חלל הפה במטח משולב, לא מצליחות לעמוד בפיתוי העז לעטוף את החום, המתמוסס הזה... כל שיחה, כל שביב מילה או הודעה, כל מחשבה שעוברת בי, כל טיסה של הנפש מעבירה בי עונג כל כך גדול, שאני תמה איך הסובבים אותי לא יכולים לראות זאת, ואת? את הרי במחי הברה בודדת שלי יודעת לזהות בדיוק לאיזה גובה נסקתי, קוראת את נשימותי ואת נפשי, יודעת לקרוא מבין המילים שנאמרו, וגם מבין אלה שלא, בדיוק מה אני חש, מה מעסיק, מלהיב או מסקרן אותי. כספר פתוח אני בפנייך, כשוקולד המתמוסס בפיך בעונג שאין לו שיעור, כחומר ביד היוצר אני בידייך, והאמיני לי, אין התמכרות מענגת מזו...
מכירה, אהובה שלי, מכירה את התחושה הזאת? את השיחה שמעבירה בגופך מין רעד נעים, מעקצץ כזה, איך הזמן עובר לו, דקות ארוכות חולפות כאילו היתה זו אך שניה בודדת, שעות נוקפות ואת לא מרגישה איך הזמן טס לו, נדהמת לראות כמה מהר עוברות השעות האלה, שבילינו יחד, כן בילינו, אין מילה מתאימה יותר, איך חלפו להן השעות האלה ביעף... ואיך זה אף פעם לא נמאס, איך כל הזמן יש טעם של עוד, ואיך הטעם מתגבר, כמו שוקולד משובח, כהה, איכותי במיוחד, שוקולד שמגע הטעם הראשוני שלו עם הלשון, חצי שניה לפני שהחיך מלטף את צידו העליון, מטריף את החושים, ממש כאילו בלוטות הרוק בוחרות להן להסתער על חלל הפה במטח משולב, לא מצליחות לעמוד בפיתוי העז לעטוף את החום, המתמוסס הזה... כל שיחה, כל שביב מילה או הודעה, כל מחשבה שעוברת בי, כל טיסה של הנפש מעבירה בי עונג כל כך גדול, שאני תמה איך הסובבים אותי לא יכולים לראות זאת, ואת? את הרי במחי הברה בודדת שלי יודעת לזהות בדיוק לאיזה גובה נסקתי, קוראת את נשימותי ואת נפשי, יודעת לקרוא מבין המילים שנאמרו, וגם מבין אלה שלא, בדיוק מה אני חש, מה מעסיק, מלהיב או מסקרן אותי. כספר פתוח אני בפנייך, כשוקולד המתמוסס בפיך בעונג שאין לו שיעור, כחומר ביד היוצר אני בידייך, והאמיני לי, אין התמכרות מענגת מזו...
