עד הלום.

HanAn189

New member
עד הלום.

גליתי את הפורום הזה והוא ממש עוזר לי
הביטוי "עד הלום" פירושו "עד עכשיו" או "עד לפה" או "עד היום"? או שאני טועה? ועוד שאלה: אם אני רוצה להגיד: "אנו יכולים לספר ששנות זוגיותכם עד עכשיו..." אילו עוד ביטויים אפשר לומר במקום "עד עכשיו"? עד עתה? עד הלום? (או ששוב אני טועה
) ואשמח לעוד אם יש
תודה רבה, יום טוב
 

trilliane

Well-known member
מנהל
זו מטאפורה; במקור מדובר בשם של מקום במקרא

מתוך "מילון הצירופים" של רוביק רוזנטל: עד הלום. עד למקום הזה, עד למצב הזה. מקרא: "מִי אָנֹכִי אֲדֹנָי יְהוִה וּמִי בֵיתִי כִּי הֲבִאֹתַנִי עַד-הֲלֹם" (שמואל ב, ז 18). אפשר לומר ש"עד הלום" זו צורה ספרותית גבוהה יותר לומר "עד כאן", כש"כאן" יכולה להיות מטאפורה לזמן או למרחב, ובסופו של דבר הכוונה היא ל"מצב הנוכחי".
 

חצי טון

New member
שם של מקום? צורה ספרותית?

גשי הלם ואכלת מן הלחם (מגילת רות) ויאמר אל-תקרב הלם (שמות) זה בשליפה, אני בטוח שיש עוד דוגמאות אם תחפשי בתנ"ך ולא במילון הצירופים.
 

trilliane

Well-known member
מנהל
אתה צודק, תודה על התיקון. זה לא קשור למילון

אלא מידע ששמעתי בהרצאה שדיברה על צירופים מהמקרא, ולא בדקתי אותו במקורות נוספים, ואני מקבלת עליי את האחריות. במילון העברית המקראית של מצ"ק: הֲלֹם, הֲלוֹם 1. הנה, לכאן, כגון: וַיֹּאמֶר שָׁאוּל גֹּשׁוּ הֲלֹם כֹּל פִּנּוֹת הָעָם וּדְעוּ וּרְאוּ בַּמָּה הָיְתָה הַחַטָּאת הַזֹּאת הַיּוֹם (שמואל א, יד לח) הֵמָּה עִם-בֵּית מִיכָה וְהֵמָּה הִכִּירוּ אֶת-קוֹל הַנַּעַר הַלֵּוִי וַיָּסוּרוּ שָׁם וַיֹּאמְרוּ לוֹ מִי-הֱבִיאֲךָ הֲלֹם וּמָה-אַתָּה עֹשֶׂה בָּזֶה וּמַה-לְּךָ פֹה (שופטים יח, ג) וַיִּרְאוּ הַצֹּפִים לְשָׁאוּל בְּגִבְעַת בִּנְיָמִן וְהִנֵּה הֶהָמוֹן נָמוֹג וַיֵּלֶךְ וַהֲלֹם (שמואל א, יד, טז) – היינו: הלום והלום, הנה והנה, נתפזר לצד זה ולצד זה; (בהשאלה:) וַיָּבֹא הַמֶּלֶךְ דָּוִד וַיֵּשֶׁב לִפְנֵי יְהֹוָה וַיֹּאמֶר מִי אָנֹכִי אֲדֹנָי יֱהֹוִה וּמִי בֵיתִי כִּי הֲבִיאֹתַנִי עַד-הֲלֹם (שמואל ב, ז יח) – עד הנה, היינו: הגדלת אותי כל כך. 2. אולי הנה: וַתִּקְרָא שֵׁם-יְהוָֹה הַדֹּבֵר אֵלֶיהָ אַתָּה אֵל רֳאִי כִּי אָמְרָה הֲגַם הֲלֹם רָאִיתִי אַחֲרֵי רֹאִי (בראשית טז יג). * על משמעות 2 ע' קאסוטו, האלה ענת, 81; ויש סוברים שמשמעותו "כאן"; תה' עג, י – אולי "למצב הזה".
 
ענייני מיקום

"הלום" פירושה לכאן או עד כאן. לפי קליין יש לה מקבילות באוגריתית ובערבית, אך הוא אינו מביא כל הסבר באשר למקורה. כהדיוט, הרשו לי להציע סברה קלושה לפיה יש קשר בין "הלום" ובין "הלאה" ו"(ל)הלן", שכולן חולקות אולי מקור (פרוטו-שמי?) קדום שעניינו מיקום - לכאן, מכאן וכד'. יתכן שגם השורש נה"ל, שמובנו המקורי הוא להוביל מכאן לכאן, קשור איכשהו. הגזרון דומה ל"פתאֹם", משורש פת"ע (בחילופי א/ע), ז"א שיתכן שהמקור היה "הלאֹם" והאל"ף נפלה מתישהו.
 

חצי טון

New member
לדעתי האל"ף לא בדיוק היתה שם.

הלאה = הלא + ה' המגמה. כלומר להלא. אבל האל"ף באה רק בצורה הלאה במקום ה"א במקור - הלה. כִּי רַק-עוֹג מֶלֶךְ הַבָּשָׁן, נִשְׁאַר מִיֶּתֶר הָרְפָאִים--הִנֵּה עַרְשׂוֹ עֶרֶשׂ בַּרְזֶל, הֲלֹה הִוא בְּרַבַּת בְּנֵי עַמּוֹן.
 

מיכי 10

Member
ואם לעבור למשהו קצת יותר קל;

כיום מגחכים כשנזכרים בכך, אבל פעם היו נערים נושאים דרשה בחגיגת בר-המצווה שלהם. אני לא יודעת מי היו כותבים להם את הדרשות, אבל כמעט בכל דרשה היה קטע של תודות "לכל העולם", "ובעיקר להורַי, שהביאוני עד הלום!".
 

trilliane

Well-known member
מנהל
במקרה צפיתי השבוע בנטלי פורטמן זוכה באוסקר

(רצה הגורל והשתעממתי בחשכת הליל, אז התגלגלתי מסרטון לסרטון ביוטיוב). היא הצליחה להודות לכל העולם ואשתו, וגם להוריה כמובן (לו רק הנאום היה בעברית אולי היא הייתה אומרת גם "שהביאוני עד הלום"...
).
 
כאן המקום לסיפורו של אבו ליש

כשאמר לו המפקד "גש הלום"ניגש אבו ליש,ונתן לו אגרוף. צ'י
 
למעלה