עד אלייך

עד אלייך

עשר דרכים

תשעה מכשולים

שמונה התלבטויות

שבע התחבטויות

שש דמעות

חמש שנים

ארבעה כיוונים

שלוש פעימות לב

שני צעדים

ואהבה אחת אבודה

אתה הולך בכוון אחד , ואני באחר
 
שלום

רב התיאורים נראו לי קצת משכנעים אבל קצת רגשניים מדי. אהבתי את המלים "שלוש פעימות לב, שני צעדים" עם ההמשך שמתאים אף שהוא יותר פזמוני "אהבה אחת אבודה". השורה האחרונה על הכיוונים קצת לא ברורה לדעתי ולכן נראית פשטנית, וכדאי להסביר אחריה יותר מהם אותם כיוונים ומה יש בהם. "עשר דרכים" זה נחמד והרמוני. לא כל-כך ברור לי הקשר למספרים יורדים כמו בחד-גדיא.
 
יש בזה

איזשהו רגש חזק ומעניין, ורעיון מקורי וחשוב של לבטים, אבל כל הדימויים הקשים הקרובים זה לזה בהתחלה: מכשולים, התלבטויות, התחבטויות, מעמיסים על השיר ומקשים על הקורא לקלוט דרך ברורה ומשכנעת של הרגש. גם "שש דמעות" נראה לי מיותר, מבחינה אחת יכול להיות רגשני בגלל הדמעות ופשטני בגלל השש ומבחינה שניה יכול להפוך לרעיון נהדר של משהו חמוד וקסום עם דמעות שנופלות בעדינות. חמש שנים יכול להיות רעיון יפה, כדאי לפתח את זה למשהו של עומק נפשי נוסף, כובד השנים על הרגש כמו כובד הלבטים וזה ייצור כוח יפה.
 
אהבה אמתית נשארת כל החיים

תמיד נשאר ממנה משהו, אבל זה נחלש עם הזמן וזה יופייה. צריך לאהוב תמיד את חיינו, את עולמנו, את עצמנו, וכך נהיה מאושרים ופחות עצובים.
 
למעלה